מחיר התיאבון לסיכון של צ'צ'יק

לשני המקרים הרבה מהמשותף. בשניהם תגמול המנהלים המחליטים על אופי הפעילות נגזר ישירות מהרווח, ובטווח הקצר יש רווחים גדולים שנבעו מעלייה בתיאבון הסיכון. אבל בסוף הסיכונים מתממשים. במקרה של פסגות, רשות ניירות ערך סבורה שפרקטיקות המסחר של מנהלי הנוסטרו לא היו תקינות ופותחת בחקירה. במקרה של כאל, קונסות חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות ויזה ומאסטרקארד את החברה במיליוני דולרים.

2. "זה צעד נועז", היה סר המפרי אפלבי אומר בסדרה הבריטית "כן אדוני השר" כשהיה מנסה להניא את השר ג'ים הקר מצעד טיפשי במיוחד. בועז צ'צ'יק הוא מנכ"ל נועז, לא במובן שהוא מנכ"ל הנוקט מהלכים בעייתיים, אלא במובן שהוא מתמקד בסיכויים וממעיט בערך הסיכון.

צ'צ'יק זיהה נכון את חשיבות כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים והשקיע משאבים בתחום, לא היסס להעביר את כאל משיטת ה"מתנות דרך צבירת נקודות" הוותיקה ולהסביר שמדובר בשיטה שפשטה את הרגל. הוא גם לא חשש להיכנס לעומק הסליקה באינטרנט של מוצרים בסיכון גבוה.

צ'צ'יק בנה בכאל חברה שהתרבות הארגונית שלה מקדשת רווח ואינה עוצרת כדי להסתכל על הסיכון. "מאוד מטריד שכאל פועלת בתחומים האלו", אמר לנו בכיר בבנק ישראל לפני שנה. "עדיף שימצאו את הרווח במקומות סולידיים יותר". אבל צ'צ'יק התקדם, אף אחד לא עצר אותו ולא מנע ממנו לרוץ קדימה.

כך הגענו למצב שבנק ישראל קובע רשמית כי כאל מטעה את לקוחותיה ודוחפת להם כרטיס אשראי שעולה להם ביוקר, ולמצב שבו כאל סופגת קנסות כבדים על סליקה בעייתית.

3. האירועים בכאל הם כדור שלג שתופס תאוצה. בהתחלה דובר על בעיות זניחות, אחר כך העסק נחשף במלוא חומרתו. קנסות מויזה, סגירת חברה בת, עזיבת בכירים, יציאה חשאית מפעילות מרכזית, קנסות מעוד חברה בינלאומית. לא פלא שכסאו של צ'צ'יק מתנדנד.

האחריות עברה לגיורא עופר עכשיו. עופר בא לעשות סדר. מינויו ליו"ר כאל אינו טריוויאלי. עופר היה יכול לדאוג לכך שאדם אחר ימונה לתפקיד, אבל העובדה שבחר לקבל על עצמו את התפקיד מאותתת על תחושת הסיכון והדחיפות של דיסקונט מהאירועים בכאל. גם מבנק ישראל עולים קולות של חוסר נוחות מתיאבון הסיכון של כאל. "סיכון מוניטין", קורא לזה רוני חזקיהו.

כך שזמנו של צ'צ'יק קצוב, הישגי העבר שלו עומדים לזכותו, אבל מרגע ששלמה זהר יצא מהתמונה, עזיבתו של צ'צ'יק היתה באוויר. לאחר שההנפקה נדחתה גם אין לו למה לחכות. האיתותים מלמעלה ברורים. קשה לראות את צ'צ'יק נאחז בקרנות המזבח.

4. בשנות השבעים והשמונים סחרו הישראלים בנשק בכל העולם - פעילות בעייתית, מסוכנת, אבל מתגמלת מאוד. פורנו והימורים באינטרנט הם הסחר בנשק החדש. הרבה ישראלים עשו הון מפעילויות באינטרנט, הקשורות בתחומים אלו. פעילויות שלכל הפחות שנויות במחלוקת. מולי ליטבק, טדי שגיא, נועם לניר, אבי שקד. ישראל היא מעצמה בתחום, אבל כמו שכתבנו בפתיחה, לכל תשואה יש גם סיכון. בכאל הוא התממש, אצל החברות האחרות, העסקים כרגיל.