אגלי זיעה על מצחה של גוגל

לפני כמה ימים הכריזה פייסבוק על כוונתה לייצר תחרות ל-Gmail, שירות הדואר האלקטרוני של גוגל. מצד אחד, אין הרבה מהלכים הגיוניים מזה ברשת חברתית בצמיחה מטורפת, עם יותר מ-400 מיליון משתמשים בחודש.

עם זאת, עצם ההכרזה היא צעד נוסף, חשוב מאוד, בהכרה של האריה הצעיר שהגיע הזמן להתמודדות ראש בראש על הנהגת הלהקה כולה.

מאבק בין גורילות

התגובה של גוגל היתה מהירה: ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח היום (ג') כי היא עומדת להודיע על תוספת "דמויית פייסבוק-טוויטר" לשירות האימייל הפופולרי שלה, Gmail. גוגל מתכוונת לאפשר למשתמשי Gmail שיתוף מידע - שורות סטטוסים, תמונות, קטעי וידיאו ועוד - עם חבריהם למייל.

המטרה, במקרה זה, כפולה: נאמנות וזמן שהייה בגוגל על חשבון נאמנות וזמן שהייה בפייסבוק. גוגל מכוונת כאן לאלמנט הליבה של פייסבוק, למוקד המגנט השיתופי, שהפך את הרשת החברתית הזו למפלצת אינטרנטית. אבל היא לא הראשונה שמנסה לייבא את המהפכה השיתופית. יאהו הוסיפה אלמנטים שיתופיים למייל שלה כבר ב-2009, אבל גוגל, בניגוד מוחלט ליאהו, נתפסה בחצי העשור האחרון כגוף שתמיד מוביל בחדשנות ובצעידה לטריטוריות חדשות. עוד לא התרגלנו כנראה לראות אותה מבצעת "me too" עצבני ומאוחר, כדוגמת הכניסות של מיקרוסופט לתחומים קריטיים כמו דפדפני אינטרנט וגם (אירוניה, אירוניה) - החיפוש ברשת.

אלא שראשוניות היא לא הכול בחיים. ממש כפי שלא זלזלנו בשעתו (וטעינו?) במיקרוסופט המאחרת, לא נזלזל עכשיו בגוגל. עם כמעט 180 מיליון משתמשים ב-Gmail מדי חודש ונכסי וידיאו (YouTube) ותמונות (פיקסה) אדירים, נראה שיש לה כר שיתוף נרחב למדי.

גוגל גם יודעת דבר או שניים על שינויים דרמטיים בהרגלי הצריכה האינטרנטיים - שוב, ד"ש חם ליאהו! - אבל הפעם נדמה שהיא נתקלת ביריב שמקדים אותה, פשוטו כמשמעו, באי-אלה צעדים בכיוון הנכון. פייסבוק, על אף עדכוני ממשק תכופים ותמוהים מדי, לא סיפקה עדיין סיבות טובות למשתמשיה להרהר ברצינות בעתיד הקשר איתה.

מתפתח כאן מאבק מרתק בין שתי "גורילות" שרוצות, איך לא, לתפוס בעורף של אותו "אחראי על האינטרנט" של רזי ברקאי.

במאבק השליטה הזה נחשף גם השוני בין פייסבוק, שהקפידה מיומה הראשון על פרטיות משתמשיה ועל שליטה כמעט מלאה שלהם בהיקף התוכן שהם מעוניינים לחשוף - לבין גוגל, שחרתה על דגלה את הסיסמה הנפלאה-אך-גם-מפחידה של הפיכת כל המידע בעולם לבר-חיפוש.

הפרטיות מתערפלת

מצד שני, אפילו מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, סבור כי אנחנו חיים בעולם שצעיריו מוטרדים פחות ופחות מפרסום תמונותיהם שיכורים ו/או בביקיני. כך שהצורך בפרטיות כבר אינו ערך עליון, והזהות של "הרשעים" ושל "הטובים" מתערפלת.

פייסבוק, שנתפסת כמרענן הרשמי כיום, עלולה למצוא עצמה בעמדה שבה מיליונים מייחלים לנפילתה מחר; ממש כפי שקורה לגוגל, ולמיקרוסופט וליאהו לפניה. אין שום ביטחונות, רק מלחמה יומיומית, אי -דאות ואינספור ניסיונות, מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, לחזות משהו, אפילו זנב או בדל אוזן, מהעתיד.