יוון אולי ניצלה - אירופה עוד לא

שוקי ההון ברחבי העולם כולו, פלטו בסוף השבוע החולף אנחת רווחה, בעקבות ההסכמה לחלץ את יוון מהמשבר התקציבי החריף שבו היא שרויה. האירו החבוט מתאושש ותשואת הפדיון על האג"ח של ממשלת יון וממשלות אחרות בגוש נוחתת.

אני סבור, שמוקדם מדי להתרווח. לדעתי, עצם הצורך בעסקה, הדרך בה הושגה וחוסר הרצון בעליל של מנהיגי אירופה להסכים לגביה, מהווים דווקא איתותים שליליים, במבט קדימה:

טרם הובהרו לאשורם פרטי התוכנית והמחויבויות שיוון נטלה על עצמה. האם תוכל ממשלתה הצעירה ליישמן באווירה החברתית הנוכחית במדינה, שעה שהן מנוגדות לחלוטין למצעה הכלכלי?

מדינות כגון ספרד, פורטוגל ואיטליה, עוקבות בעניין אחר הנעשה; תורן עשוי להגיע. האם ממשלותיהן תגבלנה כעת את הוצאותיהן, תכבדנה את מיסיהן ותעוררנה עליהן את כעס האזרחים, אם תוכלנה גם הן לקבל סיוע כה נדיב מהאחיות העשירות באיחוד?

מדינות המתדפקות על שערי האירו, כגון ארצות שונות במזרח אירופה, עשויות אף הן לפסוח על שני הסעיפים, לאחר שהוכח שכלכלות קטנות מסוגן מתקשות להתמודד עם הכללים הנוקשים, ובמקום ליהנות משגשוג בעקבות ההצטרפות, מגיעות לסף פשיטת רגל. מנגד, מדינות שסירבו להצטרף לאיחוד, כגון בריטניה, שוודיה ודנמרק, לבטח מרוצות מהחלטתן לסרב, בדיעבד.

פתרון בעיית יוון, אם אכן יושג, לא משנה את העובדה, שגוש האירו מקרטע. לדוגמא, ב-12 החודשים החולפים, ירד מדד המכירות הקמעוניות, המהווה מדד להוצאות לצריכה פרטית, ב 1.6%, שעה שבארה"ב, לדוגמא, עלו המכירות ב 5.4%.

לא זו בלבד, המכירות הקמעוניות באיחוד האירופי הכולל, בו חברות 11 מדינות נוספות, שאינן חברות אירו, ירדו ב-1% בלבד, ומכאן שדווקא המדינות החברות בגוש, הטו את הכף כלפי מטה.

עצם העובדה שחבילת החילוץ הגיעה מתוך תחומי האירו, ולא, כמקובל במקרים דומים, דרך קרן המטבע הבינ"ל, מעלה אף היא תהיות לגבי מידת היתכנותה והצדקתה הכלכלית, בהתאם למתכונת שתתברר.

החילוץ היה באוויר ולכן התגובה של האירו פושרת משהו. למעשה, יוון החזיקה את כל גוש האירו בגרון. פרטי ההסכמה וההתחייבויות שיוון נטלה על עצמה יקבעו את הטון בשוקי ההון והמטבע בימים הקרובים, כך שתיתכן תנודתיות גבוהה, בהתאם להערכות השונות לגבי התקדמות התוכנית.