בשנה האחרונה הבהירה דרום אפריקה שהיא מסוגלת להרים אירועי ספורט בסדר גדול עצום. מסיבות פוליטיות הועברו כל משחקי ה-IPL, ליגת הקריקט ההודית הטובה והבכירה בליגות הקריקט בעולם, לדרום אפריקה. בהתראה של חודש בלבד הרימה המדינה את הטורניר, הכינה 22 אלף חדרי מלון והזמינה עשרת אלפים טיסות פנימיות, ואף הביאה למצב שכל המשחקים היו סולד-אאוט. גם אירועי גביע הקונפדרציות עברו ללא תקלות משמעותיות: 490 אלף כרטיסים ו-32 אלף חבילות אירוח נמכרו במועדם.
אלה חדשות טובות עבור דרום אפריקה. אבל יש גם אחרות. אנדי פריי כתב ב"ספורט ביזנס אינשרנשיונל" כי "הכתיבה על תקציבים, הכנות ובנייה, טרור ופעילות מונופוליסטית בשוק התיירות בחודשים שלפני גביע העולם הם המקבילה העיתונאית לגלגול אגודלים בזמן ההמתנה".
מכל הדיבורים על אירוע הספורט הבכיר הראשון שיתקיים אוטוטו על אדמת אפריקה, רק בחודשים הקרובים יתברר כמה אוהדים ואורחים מסחריים יעשו את דרכם למדינת התיירות דרום אפריקה, ויסייעו לה להגיע לרף המטרה של עשרה מיליון תיירים זרים בשנה כבר ב-2010. ההערכות האופטימיות של המארגנים דיברו על 450 אלף אורחים, אבל גם 300 אלף יספיקו למדינה כדי לעמוד במטרה שהציבה לעצמה.
כולם רוצים לקייפטאון
אם בשבועות האחרונים דיווחנו על הקשיים להביא אוהדים פשוטים למונדיאל, הרי שאצל הגורמים העסקיים המצב שונה. במרכז עומד תחום ה"הוספיטליטי", אירוח ה-VIP לחברות ולבעלי הון. כבר שנה לפני הטורניר דיווחה פיפ"א על הכנסות של 115 מיליון דולר בתחום הזה. יאיר שר, מנהל השיווק בספורטפייב ישראל, הספקית הבלעדית לחבילות הוספיטליטי למונדיאל בארץ, מסביר: "ברור שדרום אפריקה תעמוד בצל של המונדיאל הנגיש בגרמניה. בענף הזה, שמנוהל בפרטנות, נערכו לכך מראש ובהתאם לזאת המכירות כמצופה". אחרי הכל, חברה שמוציאה 50 אלף דולר על אירוח לקוחות או עובדים בכירים במונדיאל, לא תירתע מעלויות של טיסה או שירותים תיירותיים אחרים המתלווים לחבילה. קייפטאון, כך מתברר, הפכה למקום האטרקטיבי ביותר עבור חברות עסקיות לקיץ 2010 - כל חבילות האירוח לקייפטאון למונדיאל נמכרו כבר.
ענף התיירות לאירועי ספורט חומק בדרך כלל מתחת לרדאר, למרות חלקו הגדול בתעשיית הספורט העולמית המשגשגת. המון חברות מתמודדות בו על נתחי שוק, כשהפריסה שלהן, לפי ענפי ספורט, אירועים, סוגי לקוחות ורמת השירות המוצע עדיין נמצאת בתהליכי התפשטות.
הערך המוסף הוא האלמנט המרכזי שלקוחות ההוספיטליטי מחפשים. אלה לא אותם הלקוחות שמנסים לרכוש הזדמנויות באינטרנט ולחסוך. בין השאר מדובר בליווי על ידי מומחים, שירות וואן-סטופ-שופ שכולל את כל האספקטים מיד אחת, הרמה האקסקלוסיבית של החבילות, כולל טיסות משודרגות ובתי מלון מהשורה הראשונה, כמו גם רעיונות מקוריים של כל סוכנות בנפרד.
בישראל? "אצלנו מפגרים"
בספורטפייב, למשל, עם הזכייה בזיכיון ההפצה לחבילות לגביע העולם הוקמה חברת-בת עם קרוב לעשרים עובדים בשם VIP Sports Travel, שנותנת שירות מלא ללקוחות חבילות האירוח בלבד. עבור אלה מוצעות חבילות שונות לפי הטבלה, אבל גם חבילות גמישות שנתפרות לפי צרכי הלקוח. "מעבר למשחק - עבור רבים זו פעם ראשונה באפריקה, יש במדינה אטרקציות שאין בגרמניה או שווייץ. שעה מיוהנסבורג יש את ה"ביג פייב" של חיות הבר, תרבות שונה, ספארי ועוד. אנחנו מציעים גם טיולים בכדור פורח מעל נופים נהדרים, או תיירות מורשת אל סוואטו או לכלא רובן איילנד בקייפטאון", מפרט שר.
מאחר וספורטפייב מחזיקים בזכויות גם במדינות כמו גרמניה, הולנד או שווייץ שהעפילו לטורניר ויש בהן מסורת ארוכה של חבילות אירוח, אין סיכון בכניסה לענף. אבל בארץ החדירה לשוק היא מינימלית. "הענף בחיתוליו, או לפחות עדיין צעיר מאוד", מוסיף שר. בארץ לא מכירים את המוצר, והנושא כמעט לא קיים. רק אנשי עסקים שזכו להזמנה בחו"ל מכירים את האפשרויות, ורק חברות כמו טבע או צים מנצלות אותן שם. "מבחינה זו אנחנו מפגרים אחרי אירופה באיזה עשר שנים או יותר".
רמת הקייטרינג והאירוח ביציעי הכבוד של ליגת העל, לפחות עד השלמת האצטדיונים החדשים שבתכנון, לא דומה למקור. ומה כן? "הבנצ'מרק בישראל זה רק היכל נוקיה, אבל גם שם מדובר במספר קטן של תאי צפייה". חוסר ההיכרות מוביל להתעלמות. מצד אחד, חברות לא מודעות לאפשרויות של אירועי ספורט עבורן. מצד שני, הישראלים ממילא לא אוהבים לתכנן יותר מרבעון קדימה בכל נושא השיווק. "הרבה מנהלי שיווק או מנכ"לים נזכרים ברגע האחרון, חודש לפני המפעל", שר מודה. נכון לעכשיו נמכרו בישראל שתי חבילות VIP - אחת לחברת אחזקות שרכשה רק כרטיסי כניסה ל-7 משחקים (עבור 12 אנשים) ב-100 אלף דולר במקומות הכי טובים במגרש ("ביזנס סיטס"); השנייה ללקוח פרטי שרכש חבילה זוגית ל-4 משחקים שכולל גם 6 לילות במלון ויום אחד שיוקדש לספארי - כל זה בעלות של 23 אלף דולר.
בניגוד לאוהדים הפשוטים, אצל החברות לא קיים חשש מהמשחקים בדרום אפריקה. "החברות יוצאות מנקודת הנחה שהן לא צריכות לדאוג לכלום, והכל כבר מסודר עבורן. הישראלים רוצים לראות משחקים אטרקטיביים או את שלבי ההכרעה ולא להסתבך עם כל מה שמסביב".
גם בחו"ל הביטחון שולט, כמו שאומר ג'רמי גודווין, מנכ"ל המכירות בספורטסוורלד שמפיצה את חבילות האירוח בבריטניה, לספורט ביזנס אינטרנשיונל: "חברות היו כמובן זהירות בהזמנות להוספיטליטי, אבל הדרישה עולה. לדרום אפריקה יש כל כך הרבה מה להציע, מנופים כמו הר השולחן ועד סיורי התרבות בסוואטו, זהו טיול יעיל ללקוחות עסקיים בלי חשש מג'ט לג, עם טיסות ליליות ובלי הפרשי שעות". האופטימיזם נובע מהיות הטורניר אירוע חד-פעמי והיסטורי, כמו אולימפיאדת בייג'ין המוצלחת - מבחינת הוספיטליטי. באנגליה מוצעות חבילות לשלושה לילות עם כניסה למשחק ללקוחות העסקיים עבור 5,300 דולר לראש, רק מעט יותר מחבילות הבסיס לאוהדים שעומדות על 4,000 דולר לשבוע, בלי הערך המוסף. עסק טוב לכולם, מלקוחות ההוספיטליטי, דרך המארגנים וכלה בסוכנויות.
לכל המרבה במחיר
חברת MATCH האנגלו-שווייצרית מונתה על ידי פיפ"א לספק את שירותי הפרימיום למונדיאל 2010 (ושילמה לה 342 מיליון ליש"ט עבור כך). אלו מתחלקים לשניים:
1. חבילות ה"ביזנס סיטס": מכילות מושבים מהקטגוריה העליונה ביציע המרכזי, מזנון ובאר חופשיים, שירות מלא לפני ואחרי המשחק, וחניה חופשית. דוגמה למחיר: חבילה שכוללת אחד מחצאי הגמר ואת משחק הגמר ביוהנסבורג תעלה 8,000 דולר לאדם (לא כולל טיסות ומלון).
2. חבילות סוויטות אירוח: מכילות תאי אירוח לארבעה אורחים ומעלה ב"אווירה אקסקלוסיבית, עיצוב בסטייל וקונצפט של ארכיטקטורת פנים", מושבים נפרדים לאורחי הסוויטה במקומות הטובים ביותר, מארחות צמודות, שירות אירוח מובחר עם מנה עיקרית לפני או אחרי המשחק, חטיף בהפסקה, מנות ראשונות ונוספות לפני ואחרי המשחק, מתאבנים ומזנון קינוחים כמו גם באר פתוח וחופשי ללא הפסקה. לכך מצטרפים תכניית משחק, מזכרת וחניה מועדפת. דוגמה למחיר: חבילה שכוללת אחד מחצאי הגמר ואת הגמר ביוהנסבורג תעלה 12 אלף דולר לאדם (לא כולל טיסות ומלון).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.