למה להרוויח הרבה? (כשאפשר להרוויח המון)

1. בחזרה ל-1992. מארסיי, ריינג'רס, צסק"א מוסקבה, ברוז', גטבורג, מילאן, פ.ס.וו ופורטו. רשימת הקבוצות הזאת יכולה אולי לתת את ההסבר הטוב ביותר איזו דרך עשתה אופ"א עם ליגת האלופות שלה. הרשימה הלא מאוד מרשימה הזאת היא רשימת הקבוצות שהרכיבו את הצ'מפיונס ליג בעונה בה יצאה לדרך (במתכונת הנוכחית). לפני 18 שנה בסך הכל. שמונה קבוצות בלבד, בלי אף נציגה אנגלית, אף נציגה ספרדית, ואפילו לא גרמנית.

החזרה לאחור די מתבקשת לאור השינויים שממשיכה אופ"א להנהיג במותג "ליגת האלופות". למרות שלאוהד הפשוט נראה שבכל פעם מצאה אופ"א את הנוסחה האופטימלית, מגיע עוד טוויסט. בשבוע הקרוב נרגיש שוב שמשהו משתנה לנו, עם הפיצול של משחקי שמינית הגמר שיתפרסו על פני חודש ימים במקום שבועיים בפורמט הקודם.

אינספור שינויים נערכו בשיטה של גביע האלופות ב-55 השנים בהן המפעל מתקיים. השינוי המהותי מכולם התרחש כמובן ב-1992: הפיכת הטורניר ל"ליגת האלופות" והקמת שלב הבתים. ככל שהשנים חלפו, גדלה כמות הקבוצות והתרבו המפגשים בין מועדוני העילית של היבשת, מה שייצר מיתוג למפעל. בסופו של דבר, כל אותם שינויים של אופ"א נועדו לדבר אחד בלבד: לייצר עוד כסף עבור הארגון ועבור הקבוצות המשתתפות, ובכך למנוע מהן מחשבה על בריחה לליגה עצמאית - איום שתמיד מרחף ברקע ועשוי להכחיד מאופ"א את זכות הקיום שלה במתכונתה הנוכחית.

בינתיים זה מצליח לא רע לאופ"א: ההכנסות הכוללות מליגת האלופות יגיעו העונה ל-1.09 מיליארד אירו, עלייה של 33% לעומת העונה הקודמת. העלייה באה לידי ביטוי גם בתגמולים שיקבלו הקבוצות, שיסתכמו העונה ב-750.9 מיליון אירו (זינוק של 23% לעומת אשתקד). איך הפעם הצליחו באופ"א לעשות את זה?

2. טלוויזיה זה הכל. בעוד שההכנסות מספונסרים נשארו פחות או יותר באותה רמה, העלייה העיקרית הגיעה ממכירת זכויות השידור לשנים 2009-2012. אופ"א הצליחה לקבל יותר כסף על זכויות שידור דווקא בעיצומו של משבר כלכלי, בזכות שתי רפורמות עיקריות שביצעה.

הראשונה היא מתיחת שלב שמינית גמר על-פני שמונה ימי משחקים במשך חודש, במקום ארבעה ימי משחקים במשך שבועיים שהיו נהוגים עד כה. הפיזור של המשחקים יצר יתרון עצום לחמשת שווקי הטלוויזיה הגדולים באירופה - ספרד, אנגליה, גרמניה, צרפת ואיטליה: אופ"א סידרה את המשחקים כך שלא תהיה חפיפה בשמינית הגמר בין משחקים של קבוצות מאותה מדינה בחמשת השווקים המוזכרים. כלומר, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד לא ישחקו באותו יום, כך גם ברצלונה וריאל מדריד, אינטר ומילאן וכו'. המשמעות עבור תחנות הטלוויזיה היא עלייה ברייטינג, והמשמעות עבור אופ"א היא יכולת לדרוש בעקבות כך יותר כסף מהגופים המשדרים. אם ניקח למשל את אנגליה, אז ITV ו-Sky Sports, שתי התחנות שמשדרות את הצ'מפיונס ליג בממלכה, לא נאלצות להילחם אחת בשנייה ראש בראש על הציבור המקומי - ערב אחת תחנה אחת מקבלת נציגה אנגלית, ובערב הבא זוכה התחנה השנייה בכל הקופה. כנ"ל בספרד, הפיזור של המשחקים של בארסה וריאל מאפשר לציבור בספרד ליהנות משתיהן ערב אחרי ערב (פעם בתחנה TVE ופעם ב-FOTA), במקום שיהיו חופפות אחת את השנייה על פני אותן 90 דקות.

הרפורמה השנייה שהטיבה עם גופי השידור וגרמה להם לשלם יותר כסף היא העברת משחק הגמר ליום שבת, שנחשב בשוק הטלוויזיה האירופי ליום חזק הרבה יותר מאמצע השבוע. נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, הסביר שבעקבות השינוי "יותר ילדים ובני נוער יוכלו לצפות באירוע הכי גדול של עולם הכדורגל", וזה נכון, בהתחשב בעובדה שהיום שלמחרת (ראשון) הוא יום שלא הולכים בו לבתי הספר ברחבי אירופה. כדי להבין את המשמעות של משחק הגמר עבור תחנות הטלוויזיה, צריך להזכיר שהוא הפך בשנה האחרונה לאירוע הספורט הנצפה בעולם, יותר מהסופרבול, אחרי שההתמודדות אשתקד בין ברצלונה ליונייטד נצפתה על-ידי 106 מיליון אנשים בממוצע ברחבי הגלובוס.

3. פרורים מהעוגה. אז הקבוצות הגדולות מקבלות יותר כסף, והן מרוצות. תחנות הטלוויזיה מקבלות יותר רייטינג, וגם הן מרוצות. הצלע השלישית בכל העניין היא הקבוצות הקטנות - כוח אלקטורלי לא מבוטל עבור פלאטיני - וחשוב שגם הן יהיו מרוצות ויזכו לנתח מהעוגה. את העניין הזה פתר פלאטיני באמצעות שיטת המוקדמות החדשה שאפשרה לקבוצות חלשות יותר להעפיל העונה לשלב הבתים ולטעום מהכסף הגדול של המפעל הזה.

האם השינוי של הכנסת הקטנות הוא טוב לליגת האלופות? לא בטוח שכולם היו רוצים לראות קבוצות כל כך חלשות בשלב הבתים, וייתכן שבטווח הארוך הוא יהפוך את שלב הבתים להרבה פחות מעניין. אבל כל עוד פלאטיני דואג לקבוצות הגדולות לכסף, הוא יכול להמשיך בניסויים שלו.

עם זאת, לא כולם מרוצים מהשינויים. ריצ'רד סקאדמור, מנכ"ל הפרמיירליג, כבר התלונן כי שיטת שמינית הגמר החדשה גורמת ללוח המשחקים בליגה האנגלית להיות צפוף אפילו יותר ממה שהוא בימים כתיקונם. הבעיה היא שסקאדמור מאבד את כוח הטיעון שלו כשהקבוצות בעצמן לא פוצות פה ביחס לשיטה החדשה. הן מעדיפות לשתוק ולהמשיך ליהנות מהפינוקים האדירים שמעניקה הצ'מפיונס ליג.

4. כשעורך "ל'אקיפ" מתרגז. דווקא בימים כאלו בהם נדמה כי הכסף הוא חזות הכל בליגת האלופות, והוא מכתיב ומנהל את כל המהלכים בה, שווה להזכיר שבזכות רעיון כלכלי ביסודו, הוקם המפעל הזה מלכתחילה.

הנה סיפור שהיה באמת: ב-1955 יצאה הקבוצה האנגלית וולבס למסע של שני משחקי ידידות באירופה מול הונבד ההונגרית וספרטק מוסקבה הרוסית. וולבס ניצחה, ו"הדיילי מייל" מרח על השער שלו כותרת: "אלופי העולם!". את גבריאל האנוט, העורך הראשי של עיתון הספורט הצרפתי "ל'אקיפ", הכותרת הזו הרגיזה. הוא טען שאי אפשר לקבוע שוולבס היא הקבוצה הטובה בעולם בגלל שניצחה שני משחקי אימון. אבל יותר מכך, להאנוט היה חשוב להגדיל את תפוצת העיתון שלו בימי אמצע השבוע, הדלים באירועי ספורט. אז הוא הגה רעיון: טורניר שבו ישחקו אחת נגד השנייה האלופות של הליגות האירופיות. מישהו הבין את הפוטנציאל הכלכלי של הכדורגל האירופי כבר אז.

האנוט שלח את הרעיון שלו לאופ"א, הארגון החדש שרק שנה קודם לכן הוקם. ארבעה חודשים לאחר מכן, ב-4 בספטמבר 1955, התקיים המשחק הראשון בתולדות גביע האלופות בין ספורטינג ליסבון לפרטיזן בלגרד.