1. באיגוד הכדורסל קיוו לכמה שיותר דרמות ומהפכים בגביע המדינה. דרמות מושכות צופים גם אם הכדורסל גרוע. לצערם זה בדיוק מה שהם קיבלו. רק קצת יותר מדי. מהפכים, ניצחונות של האנדרדוגים ובסופו של דבר גמר שמריח כמו גארבג' אחד גדול בין בני השרון ומכבי ת"א. השאלה שנותרת לכאורה פתוחה במשחק שמתחיל הערב (ה') בשבע בערב (מה זו השעה הזאת?), היא האם כשתתחיל מהדורת החדשות של שמונה בערב המשחק עוד יהיה חי.
ובכל זאת, כדי לא להשבית את "החגיגה" של האיגוד, בואו נהייה פוליטיקלי קורקט ונגיד שאם בני השרון תשחק משחק חף מטעויות ופיני גרשון יצליח להעביר את ההתנהגות השחצנית שלו גם אל שחקניו, יש סיכוי למשחק שקול.
2. בשבועות האחרונים מכבי משחקת את הכדורסל הטוב ביותר שלה העונה כשהיא תלויה בשני אנשים. גרשון ואלן אנדרסון. כששניהם מגיעים ממוקדים, הרעיון של נסיעה לפאריז במאי לא נראה מופרך כל כך. ביום שהם מגיעים זחוחים, גם נסיעה לנתניה נראית מורכבת למדי. בחצי גמר הגביע מול נתניה נראה ששניהם חזרו לסורם, ואין כמו המראה וההתנהגות של גרשון כדי להמחיש את ההבדל: את החליפה והעניבה מימי חמישי החליפה חולצה מחוץ למכנסיים. את הניתוחים המדודים החליפו עקיצות לכיוון אריק אלפסי מאמן נתניה. אנדרסון בתורו סיפק ערב חלש של 9 נקודות, עובדה שלא הפריעה לו לפזר חיוכים לכל עבר.
את ההצגות הטובות שלה בשבועות האחרונים ביורוליג עשתה מכבי כשהיא נהנית מתחושת האנדרדוג, זו שהוציאה ממנה את התצוגות מול סיינה, מדריד ופילזן, ודווקא בנוקיה תחושת ה-Big Dog עלולה להיות בעוכריה.
3. בני השרון נמצאת בעונה בינונית-חלשה, כשהדבר היחיד שיציב שם הוא חוסר היציבות, ובמיוחד החולשה של הגארדים הישראלים. ארז כץ ואורי יצחקי קולעים ביחד בליגה 9.4 נקודות, בדיוק כמו רביב לימונד במכבי. כאן מתפתחת לה דילמת השמיכה הקצרה הקלאסית מול מכבי, הידועה בשמה "איך מחביאים את הישראלים?". מצד אחד, יש לבני השרון קו קדמי מצוין עם שניים מהגבוהים הטובים ביותר בליגה (ג'יימס וקלנסי) והם חייבים להיות על המגרש. מצד שני, ההרכב הטוב ביותר של שמיר העונה כולל את שני הגארדים האמריקנים (בלצ'ר וסטיל), שבמשחק בהרצליה כמעט וניצחו את מכבי. הבעיה שכדי ששניהם יהיו ביחד על המגרש, שמיר צריך גבוה ישראלי. וכשכל מה שיש לך זה רוזפלט (מי?!) אחד, כל מה שנשאר זה להסתכל בעיניים עצובות בהטלות הבלוקים של יצחקי וכץ.
4. במקרה שהתחזיות יתממשו והמשחק לא יהיה מרתק במיוחד, הנה שירות לקוראים שבכל זאת יתעקשו לבהות במסך: תסתכלו על שון ג'יימס, הסנטר של בני השרון, מעבר להיותו השחקן היעיל ביותר בליגה העונה, דן שמיר מנסה להפוך אותו להכלאה בין באסטון לוויצ'יץ'. בינתיים בהצלחה.
תסתכלו על וויז'ניבסקי ולימונד, איך הם חוזרים להיות צמד דוברמנים ומככבים מול קבוצות ישראליות, קצת אחרי שלא היו פקטור במשחקי היורוליג האחרונים; תסתכלו על רון סטיל, הגארד של בני השרון, כישרון ענק שמנסה לשקם קריירה קצרה ומרובה בפציעות. מעבר להיותו הברומטר של בני השרון, עבודת הרגליים שלו בהתקפה לא נופלת מזו של רקדנית בלט.
והכי חשוב, תסתכלו על דרק שארפ, אחרי שלוש שנים ללא גביע, בעונתו האחרונה, באמת שאין ראוי ממנו להניף את גביע המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.