קרנות המנוף יתנו להכשרת היישוב לתמוך בתשלום אג"ח מעריב

עם זאת, נראה כי במעריב, קבוצת התקשורת שבשליטת הכשרת היישוב של יעקב ועופר נמרודי, לא מתכוונים ללכת להסדר חוב.

מבדיקת "גלובס" עולה כי קרנות המנוף בראשית ואוריגו, שהזרימו אשתקד כ-100 מיליון שקל כל אחת להכשרת היישוב, לא יעמדו בדרכה לתמוך בתשלום האג"ח של החברה-הבת.

הכשרת היישוב, שמעריב מהווה פחות מ-5% מהיקף עסקיה, נמצאת במצב פיננסי טוב, ובקופתה כ-100 מיליון שקל. בימים אלה היא בעיצומו של גיוס סכום דומה באג"ח.

מהסכם ההלוואה של הקרנות, שמפורט בתשקיף הנפקת האג"ח שפרסמה הכשרה בשבוע שעבר, עולה כי החברה-האם יכולה להזרים למעריב עד 50 מיליון שקל (מתוכם היא כבר הזרימה 16 מיליון שקל בעבר).

אם תזרים הכשרה את 30 מיליון השקל הנדרשים למעריב לתשלום האג"ח - הרי שבהמשך היא תוכל להזרים עוד כמה מיליוני שקלים בודדים. הסכם ההלוואה של הכשרה עם קרנות המנוף מונע ממנה הזרמות הון נוספות למעריב בעתיד.

גם לאחר תשלום האג"ח, יישארו למעריב לא מעט חובות. נכון לסוף ספטמבר 2009 עמד סך חובותיה לבנקים על 166 מיליון שקל, בנוסף לחובות לחברה-האם בסך של 28.9 מיליון שקל.

ההכנסות מפרסום ירדו ב-7.5%

מתשקיף הכשרת היישוב עולה גם התפלגות ההכנסות של מעריב: הללו, מסתבר, ירדו ב-9 החודשים הראשונים של 2009 ב-10.8% לרמה של 284.9 מיליון שקל.

מההתפלגות עולה כי עיקר הירידה נרשמה בפעילות הדפוס, שם ירדו ההכנסות ב-22.4% לרמה של 28.4 מיליון שקל. תחום הפרסום, שהוא גם מקור ההכנסות הגדול ביותר של מעריב (ושל העיתונות המודפסת בכלל), רשם ירידה מתונה של 7.5% לרמה של 147.3 מיליון שקל.

את 9 החודשים הראשונים של 2009 סיימה מעריב עם הפסד של 48.9 מיליון שקל. מדובר בצמצום בהפסדים לעומת התקופה המקבילה, אז הם עמדו על 71.1 מיליון שקל.

היום (ד') קיימה הכשרת היישוב את השלב המוסדי בגיוס של 100 מיליון שקל באג"ח מגובות בביטחונות. בשוק ההון ציינו כי לאג"ח נרשמו ביקושי יתר משמעותיים, והגיוס צפוי להסתיים בהצלחה.

בעוד שמצבה הפיננסי של מעריב אינו מזהיר, מצב החברה-האם, הפועלת בעיקר בתחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל, טוב בהרבה. את 9 החודשים הראשונים של 2009 סיימה הכשרת היישוב עם רווח של 69 מיליון שקל.

כך קיצצה מעריב 40 מיליון שקל בהוצאות שכר

הוצאות השכר של קבוצת מעריב עמדו ב-9 החודשים הראשונים של 2009 על כ-150 מיליון שקל, לעומת 179 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008. כלומר, תוך פחות משנה ירדו הוצאות השכר ב-16%.

תשקיף הכשרת היישוב חושף גם כיצד הצליחה מעריב להביא לקיצוץ. ראשית, מספר העובדים בחברה היה נכון לסוף ספטמבר 2,218 עובדים - ירידה של 18% בהשוואה לתחילת 2008.

צעד מרכזי נוסף שהביא לחיסכון בהוצאות היה מעבר מאסיבי של עובדים המועסקים במשכורת קבועה למשכורת לפי שעות. עלות עובד לפי שעות נחשבת לנמוכה יותר לעומת זה העובד תחת משכורת קבועה (עליה יש להוסיף הוצאות סוציאליות).

כך, אם בדצמבר 2007 הועסקו 1,143 עובדי קבוצת מעריב במשכורת קבועה - הרי שבספטמבר 2009 ישנם רק 343 עובדים כאלה. ואם בסוף שנת 2007 רק 57% היו עובדים לפי שעות - הרי שבסוף ספטמבר חלקם מתוך סך העובדים כבר הגיע ל-84%.

שכר של 60 אלף שקל בחודש למדזיבוז'

התשקיף שפרסמה הכשרת היישוב חושף גם את השכר והתנאים של מנכ"ל החברה-הבת מעריב, אווה מדזיבוז', לשעבר מנכ"לית רדיו תל-אביב. מדזיבוז' מונתה לתפקיד באוקטובר האחרון, ובתנאי העסקתה נקבע כי שכרה יעמוד על 60 אלף שקל ב-6 החודשים הראשונים לכהונתה בתפקיד.

החל מאפריל הקרוב יועלה שכרה החודשי של מדזיבוז' ב-16.5% ל-70 אלף שקל, וזאת בנוסף לתנאים הסוציאליים, שווי שימוש ברכב והחזר הוצאות להם היא זכאית.

מדזיבוז' החליפה בתפקיד את רוני קליינפלד. עלות שכרו של קליינפלד למעריב ב-2008 הגיעה ל-1.3 מיליון שקל - עלות חודשית של כ-107 אלף שקל, והיא היתה עלות השכר הגבוהה ביותר מבין 5 נושאי המשרה הבכירים בקבוצת התקשורת באותה שנה.

עלות שכרם השנתית של מי שהיו עורכי העיתון ב-2008 - דורון גלעזר ורותי יובל - הגיעה ל-1.2 ו-1.1 מיליון שקל, בהתאמה.