בשקט,בשקט הודיע בסוף השבוע שעבר הבנק הפדראלי בארה"ב על העלאת ריבית הניכיון ברבע אחוז ל- 0.75%. ריבית זו, חשוב לציין, אינה ריבית הליבור או ריבית הפד. זוהי הריבית אותה משלמים הבנקים לבנק המרכזי על הלוואות חירום לטווח קצר.
בעת המשבר לוו הבנקים בארה"ב סכומים גבוהים ואלו שימשו אותם לפעילות רווחית, הן בתחום ההלוואות אולם בעיקר למסחר (מטבעות, סחורות, בורסות וכיו"ב). התוצאות משתקפות היטב במאזני הבנקים, אלו ששפר גורלם ולא נסגרו.
האם זהו איתות ראשון לסיום חגיגת המערכת הפיננסית? אין ספק שהמערכת הופתעה מהעיתוי, אולם יש משהו שהבנק המרכזי לא היה רוצה לראות עכשיו, והוא סערה נוספת שתפגע בהתאוששות השברירית. מצד שני, המערכת מתחילה לגלות סימני התאוששות ועל כן יש צורך להתחיל להתמודד עם הכלכלה בעידן הפוסט משברי נטול הסיוע.
זו הסיבה לעיתוי שבו בחר הפד להכריז את הכרזתו - פסק זמן במשבר בגוש היורו, שעת ערב לאחר המסחר וסוף שבוע לעיכול החדשות. השווקים הופתעו, הגיבו אך עד לסגירת המסחר בניו יורק, הכל נרגע ואפילו האירו החבוט הצליח להרים טיפה את הראש.
הכל עניין של עיתוי ואווירה. באווירה חיובית, הפרשנות הרווחת היא שהבנק המרכזי נתן "חותמת" לכך שהכלכלה האמריקאית מתאוששת ונחלצת מהמשבר. באווירה שלילית השוק היה מתרגם זאת מיד לפתחו של עידן שלילי עקב עצירת הזרמות הכספים.
ההיסטוריה מלמדת כי שינוי בריבית הניכיון מקדימה שינוי בריבית הפד ואכן כולם מצפים למצוא את הרמז ל"שאלת מיליון הדולר". לא לחינם צירף הפד להודעתו הבהרה כי מדובר רק בחלק מתהליך ארוך של חזרה לשגרה וכי אין הדבר מרמז בהכרח על עלייה בריבית הפד בקרוב.
אפשר לומר כי לפחות בשלב זה מטרת הפד הושגה במלואה. עכשיו ימשיכו השווקים להתנהל על מי מנוחות,לפחות בכל מה שקשור לכלכלת ארה"ב והעיניים יהיו נשואות למוצא פיו של ברננקי בישיבת הפד הבאה- ב-16 במרץ.
16 במרץ באופן די מפתיע הוא גם תאריך היעד לאולטימטום שהציבה הקהילה האירופית ליוון. גיבוש תכנית הסיוע מותנה במעקב יומי אחר התמודדות ממשלת יוון והבנק המרכזי שלה עם המשבר הפנימי. דווקא כאן אינני רואה בכך צפירת הרגעה, נהפוך הוא.
מדובר בסכומי עתק מצד אחד, למדינה אחת, כאשר מדינות נוספות עומדות בתור אחריה ויתכן מאד שהבור אצלן עמוק אף יותר. כמו כן על פניו נראה כי לנוכח מאבקי הכוח הפנימיים ביוון דרישות האיחוד לא יזכו לתמיכה, אם כי דווקא בנקודה זו נראה לי שהארגונים המקצועיים ביוון יתקפלו בסופו של דבר ובלית ברירה תבוצענה הנחיות האיחוד.
להערכתי הודעת הפד מסיטה לפחות עד ה-16 במרץ את המיקוד מארה"ב לגוש היורו ולסין. קשה לי לראות הודעות חיוביות במוקדים אלו ועל כן אני מניח שלאחר תיקון קל ישוב הדולר להתחזק.
ואצלנו? בשבועיים החולפים שוררת בשוק המט"ח אווירת שינוי. מוקדם מדי לומר שה"משקיעים" הזרים בשקל החלו באסטרטגיית היציאה. יש גופים שסגרו פוזיציות אולם המסה העיקרית עדיין תומכת בו.
התנצחות האנליסטים מהבנקים הזרים עם בנק ישראל והביקורת כלפי פישר אינה במקומה. הם טעו טעות גסה בניתוח מדיניותו, טעות גסה בהערכות האינפלציה וטעות גסה במדיניות הריבית.
גם עתה, תוך שהם מעדכנים כלפי מטה את הערכות הריבית והאינפלציה (ועדיין טועים למיטב הבנתי), הם ממשיכים לטעות בכל מה שקשור למדיניות בנק ישראל.
- יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il - אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
- החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
