פרייליכמן בעד קבוצות הרכישה: "טיוטת בנק ישראל אבסורדית"

אחרי שמיתג את עצמו והתחדש בלוגו רענן וסגול, מפרסם בנק אגוד את תוצאותיו ל-2009. הבנק, בניהולו של חיים פרייליכמן, מדווח על רווח של 115 מיליון שקל, בהשוואה ל-54 מיליון שקל אשתקד. התשואה על ההון של הבנק נותרה נמוכה ועמדה על 6.6%. הלימות ההון הגיעה ל-14.28% לפי כללי באזל 1, כשתחת באזל 2 היא ירדה ל-13.94%. הלימות ההון הראשוני ירדה מ-9.03% ל-8.69%.

בנק אגוד פעיל מאוד בנדל"ן ובקבוצות רכישה. מהערכה שביצע הבנק לגבי השפעת חוזר קבוצות רכישה של בנק ישראל על ההון, עולה כי הלימות ההון תרד כתוצאה מיישום החוזר ב-0.26%. פרייליכמן מתנגד לנוקשות של הנחיות בנק ישראל ."עקרונית אני מסכים שצריך להסדיר מסלול עבודה מסודר בקבוצות רכישה", הוא אמר היום ל"גלובס". "היום כל אחד יכול להקים קבוצת רכישה ללא פיקוח וללא בקרה וזה לא תקין. הנושא באחריות משרד השיכון, שיעשה סדר".

"מצד שני, לא צריך להגיע לדווקנות של הטיוטה של בנק ישראל. זה אבסורד, אין סיבה שבנק יחזיק 100% הון לגבי קבוצות רכישה הנמצאות באמצע התהליך. אני מקווה שהמפקח ישנה את עמדתו ויגמיש אותה בחוזר הסופי. מרגע שקבוצת רכישה התגבשה והחשיפה לסיכון התמעטה, צריך להכיר בהקצאת ההון כמו למשכנתא רגילה, כלומר 35%".

2.6 מיליון שקל לפרייליכמן

מעבר למיתוג, המהלך המרכזי שעשה אגוד בשנת 2009 היה חיזוק ההון. באמצעות הנפקת זכויות גייס הבנק מבעלי המניות 149 מיליון שקל שתרמו 0.7% להלימות ההון הראשוני. במקביל, הנפיק אגוד הון משני עליון בסך 357 מיליון שקל. ההון העצמי הגיע בסוף השנה ל-1.95 מיליארד שקל, ולבנק עודפי הון שיאפשרו לו צמיחה בתיק האשראי.

עלות שכרו של פרייליכמן עמדה ב-2009 על 2.6 מיליון שקל, וזאת ללא מענק. על פי חוזהו, זכאי פרייליכמן למענק של שלוש משכורות אם תשואת הבנק תהיה לפחות 7.5%, אך כאמור התשואה השנה הייתה נמוכה מכך. עם זאת, בבנק משאירים את הדלת פתוחה למתן מענק קטן יותר, ומדווחים כי "טרם התקבלה החלטה לגבי תשלום מענקים לשנת 2009". לפרייליכמן אופציות ל-1.04% ממניות הבנק שכרגע נמצאות מחוץ לכסף. מקבל השכר הגבוה בבנק הוא היו"ר, זאב אבלס, שעלות שכרו הגיעה לכדי 2.76 מיליון שקל. עלות שכרם של ראש אגף עסקים עדנה פרס-לכיש, וראש אגף ניהול סיכונים, עקיבא שטרנברג, הגיעה ל-1.4 מיליון שקל ו-1.3 מיליון שקל, בהתאמה.

ההפרשה לחובות מסופקים הגיעה בשנת הדוח ל-95 מיליון שקל המהווים 0.5% מתיק האשראי, זאת בהשוואה ל-0.51% בשנת 2008. היקף החובות הבעייתיים קפץ ב-27% והגיע ל-1.45 מיליארד שקל. עיקר העלייה נבעה מסיווג של לווים לסעיף השגחה מיוחדת בעיקר עקב סיכון אשראי חוץ מאזני. היקף החובות שאינם נושאים הכנסה קטן ל-111 מיליון שקל בהשוואה ל-117 מיליון שקל אשתקד.