מהנדסי הערים כבר מחכים למהפכת התכנון

מטרתה המוצהרת של הרפורמה בתכנון ובנייה היא לייעל ולשפר את הליכי התכנון במוסדות התכנון, ולהביא ליישום עקרון "תוכנית אחת - ועדה אחת".

על מנת ליישם עקרון זה, מציעה הרפורמה בין היתר להרחיב את סמכויות הוועדות המקומיות ולצמצם את סמכויות הוועדות המחוזיות, עד לביטולן באופן הדרגתי. הוועדות המקומיות יצטרכו לקבל הסמכה ממשרד הפנים, שלאחריה יהיה בסמכותן לאשר כל תוכנית שתואמת את תוכנית המתאר הכוללנית, למעט תוכניות שסותרות תוכניות שבסמכות הוועדה המחוזית או המועצה הארצית.

כן מציעה הרפורמה חיזוק של הדרג המקצועי המקומי, העברת חוות דעת מקצועיות לוועדה וכן הוספת נציגים מקרב הציבור שימונו לפי כישוריהם ושיקבלו תגמול עבור השתתפותם בישיבות. כמו כן תוקם יחידת בקרה במשרד הפנים שתפקידה יהיה לבצע בקרה מינהלית על התנהלות הוועדות המקומיות ומילוי התפקידים המוטלים עליהן בתחום התכנון, הרישוי והאכיפה. לוועדות המקומיות שלא ימלאו כנדרש את התפקידים שנקבעו להן בחוק, תישלל ההסמכה שניתנה להן ובמקומן יפעלו ועדות ממונות.

מה חושבים מהנדסי הערים וראשי הוועדות המקומיות על השינויים שמציעה הרפורמה? "הרפורמה הולכת לחולל מהפכה בהרבה מאוד תחומים", אומר מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, "אני חושב שהפוטנציאל הגדול ביותר הוא בתחום המיחשוב, במסגרת מה שנקרא 'תכנון זמין' שיאפשר שקיפות מירבית באמצעות מאגרים אינטרנטיים וייעול הליכי הרישוי. קיים פער גדול בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בשימוש בטכנולוגיות בתחום התכנון. בעוד שבמגזר הפרטי רוב משרדי התכנון מחליפים מידע ותוכניות בעזרת מחשב, הרי שהליך הרישוי ברובן המוחלט של הרשויות מתבסס על ניירת".

לדבריו, "יתרון נוסף ברפורמה הוא הקניית סמכויות מרחיקות לכת למהנדס העיר, והשינוי בתהליכי תוכניות בניין עיר. נושא זה דורש בחינה לגבי היישום בפועל. כרגע קשה לי להעריך עד כמה הוא ייושם בפועל ובהצלחה, וכמה ממנו יישאר לאחר הליך החקיקה".

לדברי מהנדסת העיר הרצליה, דניאלה פוסק, "הפלוסים מתייחסים בעיקר לנושא רישוי הבנייה. נראה כי נעשה מאמץ אמיתי להצעיד את הנושא אל שנות האלפיים על-ידי אימוץ טכנולוגיות תקשורת מתקדמות, הגברת והגדלת השקיפות, שימוש במכוני בקרה חיצוניים מחד תוך שמירת סמכות הוועדה המקומית לנושאי התכנון, אדריכלות והשתלבות הסביבה מאידך".

"במסגרת הרפורמה יקבלו מהנדסי הערים יותר סמכויות, ובכך מעמדם יתחזק בהיבט הסטטוטורי", אומר דורון ספיר, יו"ר הוועדה המקומית ת"א. "תפקיד מהנדס העיר הופך להיות שווה ערך לתפקיד היועץ המשפטי לעירייה. יהיה קשה יותר להעביר אותו מתפקידו, לעומת המצב היום שבו מהנדס העיר נתון לחסדי חברי מועצת העיר".

בלי שימוש חורג

והחסרונות? לדברי פוסק, "בכל הנוגע לתכנון, נראה כי הסרבול גדל. תוכניות המתאר מחויבות ברמת פירוט המתאימה לתוכניות מפורטות. במקום ועדה מחוזית יש הרבה ועדות מחוזיות וריכוז הסמכויות ברמה הארצית גדל ולא קטן. ההבטחה הגדולה בדבר העברת סמכויות התכנון אל הוועדות המקומיות לא מתממשת, ואף מתרחקת לעומת המצב הקודם".

בהתייחסו לחסרונות הרפורמה מציין וטרמן כי "הרפורמה מציעה ביטול של ההקלות לשימושים החורגים - על פניו זה יכול להוריד עומסים מהמערכת, אבל מצד שני זהו כלי חיוני שיהיה חסר מאוד בדינאמיקה של ההתפתחות העירונית ועלול להביא לכך שגם דברים פעוטים וזמניים יחויבו בתב"ע, ולא לזה התכוון המחוקק".

קיימת אי ודאות לגבי מימון כוח האדם שיתווסף לוועדות המקומיות, כמו הצוות המקצועי המתוגבר ונציגי הציבור שאמורים להיות מתוגמלים. מהיכן יבוא המימון לשכרם?

"שאלה טובה", אומרת פוסק, "יש להפנות אותה אל מתכנני הרפורמה, אבל מן הראוי לקבוע קריטריונים לכמות ואיכות כוח האדם הנדרש לפי היקפי עבודה קיימים וחזויים, הן לנושא התכנון, שרובו עובר לסמכות הוועדה המקומית, והן לנושא הרישוי".

לדברי וטרמן, "אני לא יודע מאיפה יתקבל המימון לתוספת כוח האדם בוועדות המקומיות, ואני לא יודע אם ההשקעה תחזיר את עצמה. כמו שאמרתי, אם עד היום היו נושאים שהיו נפתרים בהליכי רישוי במסגרת הקלות לשימוש חורג, הרי שאחרי הרפורמה אנחנו עלולים למצוא עצמנו מוצפים בתוכניות בניין עיר שעוסקות בזוטות.

"אם הרפורמה באמת תוכיח את עצמה אז ההשקעה הלאומית של הממשלה במימון השינויים תחזיר את עצמה בכך שהמשק ייהנה מצמיחה בזכות אישור מהיר יותר של בקשות".

ספיר גם הוא מביע סימני שאלה באשר לגוף שאמור לתקצב את תוספת כוח האדם, אך בוחר להתמקד ברווח התפקודי שייווצר לאחר שיתווספו גורמים נוספים לוועדות המקומיות. "ייווצר בכך איזון", הוא אומר, "בהנחה שהוועדה המקומית תקבל את תפקידי הוועדה המחוזית, אמור מספר החברים הגדול יותר לאזן את העובדה שסמכויות הוועדה המחוזית צומצמו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, טען שפישוט וייעול הליכי התכנון והרישוי נועדו, בין היתר, להוזיל את מחירי הדיור ולהקל על חייהם של הזוגות הצעירים. פישוט וייעול התכנון גם אמורים לאפשר פיתוח גדול יותר באזורי הפריפריה, אלא שמתנגדי הרפורמה, ובהם שר הפנים לשעבר, מאיר שטרית, טוענים כי לרפורמה אין ידיים ורגליים וכי היא לא תביא לחיזוק הפריפריה, אלא רק לחיזוק הבנייה ב"מדינת תל אביב". כיצד ניתן יהיה להבטיח באמצעות הרפורמה שהפיתוח והבנייה יתבצעו גם בפריפריה?

"ההבחנה הנכונה היא בין רשויות חזקות לחלשות", מציינת פוסק, "המענה טמון ביכולת ההתארגנות של הרשויות השונות, ובמידת התמיכה והקצאת המשאבים של השלטון המרכזי לנושא".

לדברי ספיר, "ריכוז הבנייה אמור להיות בתל אביב. תמ"א 35, שחלה על כל מדינת ישראל, נועדה למנוע פרבור ולאפשר בנייה דווקא בריכוזי הערים, ולא בשטחים הפתוחים. הבנייה צריכה להתרכז במדינת תל אביב, כי עדיף שהבנייה תתרכז בתוך העיר על מנת למנוע פרבור שיחול על חשבון השטחים הפתוחים".

יש גם מי שלא תולה תקוות שהרפורמה היא שתשנה את חוסר השוויון הגיאוגרפי במאסת הפיתוח. "זה לא יקרה באמצעות הרפורמה לדעתי", אומר וטרמן, "זה היה יכול לקרות אם הממשלה הייתה מקבלת החלטות להעדפת הפריפריה".

"קניונים זה ביקוש והיצע"

אם מרבית הסמכויות יהיו מרוכזות בידי הוועדות המקומיות, הרי שסביר שיהיה קל יותר לקבל אישור לתוכניות של בניית קניונים למשל. ישנן ערים בארץ שכבר היום רוויות בקניונים, כמו חיפה, ראשון לציון, באר שבע ואילת. האם קיימת סכנה שעומס הקניונים בערים רק ילך ויגבר תחת הרפורמה?

ספיר: "אני חושב שעצם העובדה שבתל אביב אין כל כך הרבה קניונים מספק את התשובה. קניונים זו שאלה של ביקוש והיצע. בהנחה שלא יהיו בערים קניונים, אז הם יהיו בשטחים חקלאיים כדי לענות על היעדר הקניונים".

וטרמן: "אני חושב שגם היום לא נבלמות יוזמות מסחריות בשטחים שהיו אמורים להישאר שטחים פתוחים, ושנגרם בהם נזק. נזק בלתי הפיך נגרם כך גם למרכזי הערים. אין ספק שהמחוקק חייב לחשוב על בלמים שימנעו את המשך זליגת המסחר אל מחוץ למרכזי ערים ואת המשך הפגיעה בשטחים פתוחים. אם אנחנו רוצים לשמור על דמותה של הארץ, אני מציע שבמסגרת הרפורמה תינתן העדפה ברורה לפיתוח מרכזי הערים, תוך דגש על אזורים בפריפריה ובלימת גל הפיתוח במרכז".

עיקרי הרפורמה בתכנון ובנייה

אישור מיידי לתוכניות קטנות, כמו סגירת מרפסות והקמת פרגולות.

תוכניות בעלות השפעה קטנה יחסית ברמה ההנדסית והמרחבית יאושרו תוך 45 יום.

היתר לתוכניות גדולות (בניינים או גשרים וכדומה) יאושרו תוך 90 יום.

העברת הסמכויות לוועדות המקומיות שיוסמכו לכך, שיכללו יותר אנשי מקצוע ויוכלו לאשר תוכניות בערכאה אחת.

הגשה ומעקב מקוונים של תוכניות ובקרה מקוונת.

הקמת יחידה משטרתית מיוחדת שתאכוף עבירות שחיתות בוועדות המקומיות.