כשסטנלי פישר רוצה, הוא יכול

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הצהיר שהוא מתנגד להצעת חוק הגמ"חים של יו''ר ועדת הכספים, משה גפני. אלא שכאשר בוחנים את האירועים ניתן להבחין בבירור כי פישר לא ממש התנגד, אלא שהצהרתו הוא חלק מתרגיל.

מה היה לנו? דוברות בנק ישראל דאגה לשגר את ההודעה, אך ורק אחרי שהחוק אושר בוועדת שרים לענייני חקיקה. לא לפני. פישר כבר הוכיח שכאשר הוא מתנגד לחוק, הוא יודע לעשות צרות, לעכב, להסתובב שעות בפרוזדורי הכנסת, להפוך עולמות. כאן לא הייתה שום הופעה, שום שכנועים - שקט מוחלט.

מה עוד שפישר לא הגיע ואף לא שלח שליח שיציג את עמדתו. זאת בניגוד מוחלט לתוכנית הפעולה של נגיד בנק ישראל בנושא ביטול עמלות הבנקים שבה הקפיד פישר לשבת עם כל השרים ולשכנע אותם שהחוק מסוכן.

רק אחרי שהפור נפל והגורל הוכרע, הוא שלח הודעה בזויה כדי לצאת לידי חובה. הכול כדי שכאשר המשטרה תגלה פעילות פלילית בגמחים, הוא יוכל להגיד:"אני התנגדתי". בסופו של דבר מדובר בהודעת סרק.

המהלך שביצע היום הנגיד היא הוכחה ברורה שהוא ויתר. פישר ויתר על חובתו כמפקח על פעולות בנקאיות (זה חלק אינטגראלי מפעולות הגמחים) וגם על זכותו של הגמחים ואלו מפקידים שכספיו יהיו מפוקחים כראוי. וזאת לטובת החוק שלו.

למה? הוא רצה למנוע בכל מחיר עימות עם האיש שאמור להכריע בסופו של דבר על גורלו של חוק בנק ישראל החד, משה גפני. בידו של גפני להכריע מתי החוק יעבור, לפני תום הקדנציה או אחרי. בידו של גפני האפשרות לערוך דיונים אינסופיים ולעכב את חקיקת החוק הזה לנצח.

הנגיד חשש ונקט בתרגיל שקל היה לעלות עליו.