ללכת על המים: קמן אחזקות של רוני אלרואי עלתה על גל הקלינטק

מאז הקמתה לפני כשש שנים, עסקה קבוצת קמן אחזקות של רוני אלרואי, חתנו של יצחק תשובה, בעיקר בתחום התעשיות הביטחוניות, תחת שרביטו של המנכ"ל, תא"ל (מיל.) גיורא ענבר. אבל מכרה הזהב החדש, הקלינטק, משך גם אותה לשדות חדשים, והחל מהשנה קבוצת האחזקות שינתה כיוון - כ-60% מהפעילות מוקדשים לתחום המים, עם פזילה לאנרגיות חלופיות.

"חברה כמו שלנו, שמושפעת ממט"ח, הייתה צריכה למקד את הפעילות שלה במנועי צמיחה שממשיכים לצמוח גם בתקופת מיתון. מים הם תחום כזה", מסביר ענבר את הצעד של קמן. "בפרק זמן די קצר ריכזנו מאמץ לכיוון הזה. ממש אחז בנו דיבוק. חוץ מרכישת חברות, החלטנו גם למתן פעילות בחברות בתחומים אחרים ולמקד את פעילותן במים, כמו למשל במקרה של החברות טכנו עד ואלכסנדרוביץ'", אומר ענבר.

* איך ניכר השינוי, מבחינה ציבורית, בתמהיל הפעילות שלכם?

ענבר: "החברות שלנו הקימו ביחד ביתן בתערוכת המים והסביבה הבינלאומית ווטק, שהתקיימה בנובמבר 2009. בתערוכה השגנו כ-600 לידים - כלומר, מתעניינים שהשאירו כרטיס ביקור - וכך התחלנו ליצור עסקאות".

אחד הצעדים המרכזיים שענבר הוביל בקמן היה יצירת סינרגיה בין החברות הבנות בקבוצה לפעילות כוללת. כך, למשל, הוקמה מחלקת פרויקטים באחת החברות, "המחדש", שהיא חברת משאבות שקיימת כבר 70 שנה. "השם שלה הוא מותג גדול, במכרזים של מקורות הם כותבים: 'ציוד של המחדש או שווה ערך'", אומר ענבר.

לדבריו, "אמרנו שאיפה ששואבים מים, שמחלקת הפרויקטים תארגן שהמים האלה יישאבו לצינור של מנדלסון, למגוף של ש.בר, לברזים של אלכסנדרוביץ' ובאמצעות משאבות של המחדש. ככה נוצרת סינרגיה בפעילות הכוללת".

* איך אתם מנהלים את פעילות המים שלכם בחו"ל?

"הקמנו חברה-בת בהולנד, שנקראת פאואר פלסטיק. קנינו פלטפורמה ותיקה ומנוסה בהולנד, מדינה שנושא ההשקיה והחממות בה הוא חוד החנית. מבחינת מסים ומבחינה פיננסית, זו פלטפורמה מאוד נוחה לפעילות באירופה ולפעילות של החברות האירופיות בשאר העולם. יוצאים משם פרויקטים לכל העולם, ובפרט לעולם השלישי, בתמיכת הבנק העולמי.

"מי שתופר את הפרויקטים האלה היא זרוע הפרויקטים של המחדש או פאואר פלסטיק עצמה, או שאני מחליט אד הוק. למשל, ישנו פרויקט סינון מי שתייה בניגריה. בפרויקט הזה גוזרות נתח כמה חברות בקמן, וזה הערך המוסף עבור הקבוצה שלנו".

פרויקטי ענק בישראל

לדברי ענבר, הקבוצה פיתחה רבות את נושא הפרויקטים בחו"ל השנה, אך גם בישראל יש פוטנציאל עצום. "הפרויקטים בישראל הם אדירים. יש פה פרויקטים של מים שמאפשרים עבודה אינסופית לחברות כמו קמן. כל הפרויקטים של המים בשנים הקרובות בתחומי ההתפלה, הסינון והטיפול בשפכים - הם בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה. יש הערכות שזה יכול להגיע ל-6 מיליארד שקל בשנה.

"למשל, רק באחרונה שוחררו שני פרויקטים של התפלה - מתקן מקורות באשדוד ומתקן אי.די.אי בשורק, שהוא הגדול מסוגו בעולם. רק מבחינת אספקת מוצרים יש בפרויקט הזה יכולת להגיע ליותר מ-60 מיליון שקל. זה מותנה כמובן בעמידה בתקני איכות ומחיר מאוד תובעניים".

* עד כמה מחמירים?

"בתחום הצינורות, המשאבות, המגופים והציפויים - מתקן התפלה עוסק במי ים, מה שאומר הרבה קורוזיה. לכן, נדרשים ציפויים ברמה כימית הכי גבוהה בעולם. יש לנו זיכיון לצפות בקורוקוט, חומר שמצפה את הצינורות ומגן עליהם מפני קורוזיה וגם מייעל את צריכת החשמל. הסיבה היא שניקוי הקורוזיה מייעל את צריכת האנרגיה בעד 30%, ויוצר חיכוך יותר חלק".

ענבר נשמע נלהב מתעשיית המים, שמגלגלת בישראל מיליארדי שקלים בשנה ונמצאת בתהליך צמיחה מתמשך. ההחלטה להעביר את כובד המשקל של קבוצת קמן למים, בהחלט עשוייה להשתלם. על הפרק עומדים כאמור מכרזי התפלה גדולים, כמו גם המעבר של יותר ויותר אזורים לשירותי טיהור והפצת מים של חברות תעשייה, וכמובן ענף החקלאות שדורש מוצרי השקיה.

אידוי מים וייצור חשמל במקביל

לדברי ענבר, אחת החברות שעשויות לזנק בשנים הקרובות בפורטפוליו של קמן היא מי-רם, שעוסקת בניהול תשתיות מים וחשמל. כיום היא מספקת מענה בתחום לכ-90 יישובים ולכ-16 אלף משקי בית. "היעד שלנו הוא שבתוך ארבע שנים, מי-רם תעבור ל-350 יישובים, ותגדיל את המכירות מ-80 מיליון שקל ל-350 מיליון שקל", אומר ענבר.

"למי-רם יש, למשל, אתר ליד קיבוץ מעגן מיכאל. יש שם מאגר מים עם בריכות, מתקן התפלה קטן ומתקן לטיהור שופכין שיושבים בצומת פרדיס. המתקן לוקח את מי הביוב של זכרון יעקב, אוגר אותם, מעביר את המים תהליך שלם למצב של מים מושבים, ומוכר אותם בכסף לכל היישובים החקלאיים של מועצה אזורית חוף כרמל בואכה חיפה".

לדברי ענבר, "את המלאי, כלומר הביוב, אנחנו מקבלים בחינם, כי זה אינטרס של הרשות. אנחנו משקיעים באחסנה, בתהליך ובהולכה, אבל מוכרים ברווח מהותי. אם רואים שם את כל המשאבות, אז מבינים את כל הרעיון של הפעילות שלנו בתחום המים. הפרויקט על כל רכיביו נקנה על-ידי חברות של קמן. יש פה טכנולוגיות חבויות".

את נושא המים מנסים ענבר וקמן לשלב גם עם תחום החשמל. "אנחנו עוסקים, למשל, בלמצוא דרך למתוח יריעות סולאריות שיכסו את המים, גם כדי למנוע אידוי וגם כדי לייצר חשמל. הטכנולוגיה עדיין יקרה מדי, וצריך סבסוד בחסות הרגולציה, שיהפוך את המחיר לכלכלי. אבל גם אם זה לא כלכלי היום, זה יהיה כלכלי בעוד כמה חודשים או שנים. ברגע שיהיו פסי ייצור של מיליארדים, הכול יהיה זול", אומר ענבר.

* מה התחזיות שלך לשנה הנוכחית?

"בתוכניות שלי ל-2010 נמכור ביותר ממיליארד שקל בתחומי המים, בהסתמך על ניתוח שעשינו לפרויקטים הצפויים בישראל. חלק כבר קיים בצבר ההזמנות, חלק בתוכניות וחלק קשור למהלכים שעשינו לאחרונה. כמו למשל ייצוג בלעדי, באמצעות פאואר פלסטיק, של ענקית המים ג'ון דיר ווטר. נהיה אחראים על הפעילות שלהם בגרמניה, הולנד וצ'כיה. באחרונה התרחבנו למדינות כמו ניגריה, אנגולה, ונצואלה והרפובליקה הדומיניקנית".

לדברי ענבר, "ב-2009 הדגש בכל החברות שלנו מבחינה פיננסית היה לנסות לייצר תזרים מזומנים, כי ידענו שמוסדות פיננסיים לא יתמכו בגופים עסקיים בשנה כזאת של משבר. הקבוצה ייצרה בתשעה חודשים למעלה מ-80 מיליון שקל מפעילות שוטפת, וב-30 בספטמבר יתרת המזומנים בקופה הייתה 260 מיליון שקל. אלה יתרות מזומנים שרובן לא מנוצלות. זה נותן כוח להגיב מהר להזדמנויות נוספות בתחום המים".