פנטזיית הנדל"ן נדדה למושבה חדרה

השנה היא 2006. יזמים לא ממש מוכרים תקועים עם קרקעות לא ממש מבושלות ומתוכננות בשולי אזור הביקוש, חצי שעה נסיעה מוורשה או מבוקרשט. מצגת יפה, הערכת שווי אופטימית לקרקע, והחברות - והיו עשרות כאלה - נמכרות בקלות למשקיעים הרעבים בבורסה של תל אביב.

השנה היא 2010. ורשה ובוקרשט משותקות, אבל את הפיות הרעבים צריך להאכיל. למזלנו, נמצא שוב יזם לא ממש מוכר, שתקוע עם קרקע עצומה ולא ממש מבושלת ומתוכננת בשולי אזור הביקוש, רק שהפעם מדובר בחצי שעה נסיעה מתל אביב. החלומות בשוק ההון נשארו אותם חלומות, רק שהם לפחות חזרו את כל הדרך לישראל (עם היזמים עצמם), וכעת הם מציתים מחדש את דמיון המשקיעים.

ולחלום עצמו: בתחילת העשור הקודם ניסתה עיריית חדרה למכור חטיבת קרקע ענקית ליד גבעת אולגה, השכונה המוזנחת במערב העיר. שלושה מכרזים נכשלו, אולם במכרז הרביעי, במאי 2004, זכה איש עסקים יליד חדרה, דני מור, ששילם 34 מיליון שקל עבור 84 דונם המיועדים למגורים, מסחר ונופש על הים וקיבל אופציה לרכוש עוד 27 דונם תמורת 27 מיליון שקל. המחיר ששילם מור היה נמוך ב-15% מהערכת המינימום של השמאי דוד טיגרמן, מה שהקפיץ את האופוזיציה המקומית, אולם העירייה שלפה הערכה של השמאי גיל לזר, שהעניקה לקרקע שווי הנמוך ב-40%.

כל מי שנוסע בימים אלה על כביש החוף ומציץ לעבר מערב חדרה יכול להבין את פשר הסכומים הנמוכים. הקרקע של דני מור ל-1,000 דירות, מסחר ומלון היא עדיין חול ים, מה גם שהירוקים כבר לא ייתנו היום לבנות עליה את כל החלומות שהיו הרבה יותר פשוטים ב-2004.

אז מור, "איש עסקים בינלאומי הפועל במוסקבה ובבייג'ין", קנה בבורסה שלד בורסאי (גולן מלאכת מחשבת) ואתמול הודיע לבורסה שהוא ייצוק אליה בקרוב את הקרקע, "שבעלי הקרקע, שהם גם בעלי השליטה בחברה, מעריכים את שוויה ב-100 מיליון דולר".

בשבוע שעבר זינקה מניית החברה פעמיים ב-11%. אתמול היא נסקה ב-67% ביותר מ-700 עסקאות ובמחזור של יותר מ-5 מיליון שקל.

מלחמת ההתשה בעבריינים

טחנות הצדק עובדות לאט, אבל פה ושם הן מסבות לנו קורת רוח. מתברר שההליכים המשפטיים והכותרות השליליות נגד עברייני הבנייה, ההופכים לולים וחממות לחנויות ולמרכזי מסחר, מספיק מתישים לעתים בכדי ליצור את התנועה האיטית המעבירה אותם למקומות חוקיים, גם אם בית המשפט עדיין נמרח בעניינם.

בימים אלו מקימה חנות הנעליים אליטל, המוכרת ללא מעט ישראלים מחנות הענק הפופולרית שלה על הקרקעות החקלאיות של המושב בצרה בשרון, חנות של 1,300 מ"ר במרכז G החדש בראשון לציון; קבוצת בי קמעונאות (המחזיקה ב"כפר השעשועים", "הכל בדולר" ועוד) עוזבת את הקרקע החקלאית בניר אליהו לטובת מרכז לוגיסטי חוקי ומאושר בבאר טוביה; חנות הרהיטים פנטהאוז עברה מגעש ליפו ועוד.

ועם זאת, המציאות עדיין רחוקה מלהיות ורודה ולא מעט מקרים אחרים מוכיחים לנו שעבריינות הבנייה עדיין נחשבת כאן למשהו לגיטימי ונסלח.

בערב יום העצמאות הקרוב תקיים לשכת עורכי הדין את האירוע השנתי שלה לעורכי הדין הצעירים ב"טירה" בגעש. באתר משרד הפנים מופיעה הטירה, בלב הקרקעות החקלאיות של קיבוץ געש, כגן אירועים הפועל ללא רישיון עסק/היתר בנייה ושימוש (מעודכן ל-15 בפברואר 2010), מה שלא יפריע כנראה למאות ואלפי עורכי דין צעירים - אלה שאמורים להעמיד את שלטון החוק בראש מעייניהם, לפזז ברחבת הטירה.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "אנו מודים לך על הסבת תשומת לבנו לענין. אנו בודקים את ההשלכות וננהג בהתאם".