פלונטר בסגנון עופרה חזה

את המחזה הזה עופרה חזה לא חזתה. 10 שנים לאחר מותה, יורשי הזמרת המנוחה עדיין מתקוטטים בבתי המשפט על עיזבונה. פסק הדין אמנם צפוי להינתן בזמן הקרוב, אך ייתכן שיוגשו ערעורים והליכים נוספים, כך שהיד עוד נטויה. היורשים אמנם חלוקים בשאלה מה היה רצון המנוחה, אך הכל יסכימו כי רצונה לא היה 10 שנות מלחמה משפטית בין קרובי משפחתה.

הצוואה הנעלמת

איך ולמה זה בכל זאת קרה? הבעיה המשפטית המורכבת בעיזבונה של עופרה חזה, זכרונה לברכה, היא מקרה קיצוני של בעיה מוכרת: בעיית הצוואה הנעלמת. על-פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, בשנת 1995, טרם היכרותה את דורון אשכנזי ז"ל, כתבה חזה צוואה, בה חילקה את רכושה בין קרובי משפחתה, ואת ביתה ביהוד, שהיווה חלק נכבד מהרכוש, ייעדה לאחת מאחיותיה.

לכאורה עשתה חזה את כל הצעדים הנכונים בנוגע לירושה. היא תכננה את חלוקת הרכוש בצורה מושכלת, פנתה לעורך דין וערכה צוואה כדין, לפי כל הכללים. הטעות שלה היתה היעדרו של הצעד האחרון בהכנת צוואה: הפקדתה בידי עורך הדין שערך את הצוואה או אצל הרשם לענייני ירושות.

כמו רבים אחרים, חזה רצתה שליטה מלאה ובלעדית בצוואה. עורך הדין שערך את צוואתה העיד כי חששה מדליפת פרטי הצוואה היה כה רב, שלא זו בלבד שדאגה לקבל לידיה את כל העתקיה - היא אף דרשה ממנו למחוק את העותק ממחשבו.

חזרה רצתה, כמו רבים, שליטה מלאה בירושה. כמובן שתחושת השליטה היא מלאכותית, שכן צוואה נכנסת לתוקף ממילא רק לאחר מות אדם. גורל הצוואה תלוי במידה רבה במי שמוצא אותה ראשון בין חפצי המנוח, ואם הצוואה אינה לרוחו - הרי שיש חשש גדול שתושמד או תיעלם. לכן השאלה מה קרה לצוואה כתבה חזה בשנת 1995, וכיצד נעלמה, היא לב המחלוקת המעסיקה את בית המשפט בשנות ההתדיינות הארוכות.

בעיה צוואה נעלמת היא בעיה מוכרת. בית המשפט לענייני משפחה דן לא מכבר בצוואה על-פיה כל רכושו של מנוח הובטח למטפלת הסיעודית שנשכרה לטפל בו באחרית ימיו, ולתדהמת ילדיו הספיקה להינשא לו בהחבא זמן קצר לפני מותו.

הצוואה המקורית של המנוח, כפי שזכרו אותה ילדיו ועל-פיה הם היו היורשים של רכושו, נעלמה באופן מסתורי לאחר מותו, ובית המשפט דחה את ניסיונות הילדים להוכיח כי היתה צוואה כזאת.

ירושה לילדי בן-הזוג מנישואיו הקודמים

התוצאה היא שהירושה תחולק לבסוף על-פי חוק הירושה ולא על-פי צוואה, ואם המטפלת הסיעודית תוכר כרעייתו של המנוח או כידועה בציבור שלו - היא תירש מחצית מהרכוש.

גם לגבי עיזבונה של חזה, אי-הכרה בקיומה של הצוואה תביא לחלוקת הירושה על-פי הדין, ולתוצאה שנויה במחלוקת על-פיה מחצית הרכוש מועבר בכלל לילדיו של בן-זוגה המנוח מנישואיו הקודמים.

החוק דורש מיורש להגיש לבית המשפט את הצוואה המקורית, ובהיעדרה קשה להוכיח את קיומה. כצעד ראשון צריך להוכיח כי היתה צוואה, וגם אם מצליחים להוכיח זאת באמצעות עדים - עדיין צריך להוכיח מה היה תוכנה המדויק.

זה הוא הקושי העיקרי שעומד בפני אחותה של עופרה חזה, שכן בעוד שעלה בידה להוכיח כי נכתבה צוואה, הודות לעורך הדין שאישר את עריכתה, הוא לא זוכר את תוכן הצוואה, ובהיעדרם של העתקים, מתקשה אחותה להוכיח כי היא אכן היורשת היחידה של הבית.

גם מי שעבר את שני המכשולים הראשונים, והוכיח כי היתה צוואה ומה היה תוכנה, עדיין צריך להסביר לבית המשפט באופן משכנע מדוע לא ניתן לאתר את המקור. היורש צריך להוכיח כי עשה מאמצים לאתר את הצוואה המקורית ונקט באמצעים סבירים כדי למוצאה, וכן לתת הסבר להיעדרה.

החזקה המשפטית אומרת שאם המקור לא נמצא - כנראה שהמנוח עצמו השמיד את הצוואה כי לא רצה בה עוד, ועל המבקש את קיום הצוואה הנטל להוכיח כי לא כך קרה.

סודיות מובטחת

הפקדת העתקי הצוואה בידי היורשים הפוטנציאליים או קרובי משפחה אחרים אינו פיתרון אופטימלי. ראשית, אנחנו לא תמיד רוצים שאחרים ידעו מה הורשנו ולמי, מחשש לעורר קרבות ירושה עוד בחיינו. יתר על כן, בכל פעם שרוצים לשנות את הצוואה רצוי לזכור לאסוף את העותקים הקודמים - אחרת בבוא היום ימצאו יורשים שונים עם צוואות שונות מתאריכים שונים, מה ששוב מבטיח בדרך-כלל התדיינות משפטית מייגעת.

הקרב על ירושתה של חזה הוא טרגי במיוחד, שכן עזבונה כולל נכסים רוחניים רבים ומורשת אמנותית, שמוקפאים מזה עשור בשל המאבק המשפטי.

עצוב לחשוב שעוגמת-הנפש היתה נחסכת לו הופקדה הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה - פרוצדורה פשוטה, שאמנם דורשת התייצבות אישית של המוריש ותשלום אגרה סמלית, אך מבטיחה את שלמות הצוואה בידיים בטוחות ואוביקטיביות השומרות גם על סודיות תוכנה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה.

lihi@divorceinfo.co.il