התקשורת האופטית רואה האור: סיבי התקשורת הופכים למיינסטרים

בתחילת שנת 2005 עברה הנהלת חברת פס-עבה (Passave) הישראלית מסע מפרך של בדיקת נאותות בין בנקי השקעות ומשקיעים מוסדיים בארה"ב. החברה, שתכננה לצאת להנפקה בנאסד"ק לקראת סוף אותה שנה, העריכה במצגות את הסיכונים הרלוונטיים.

בין הסיכונים המפורטים הייתה הערכה, כי ענקית השבבים ברודקום עשויה להיכנס לתחום השבבים עבור מערכות לרשתות גישה אופטיות עד למשתמש הסופי, באמצעות רכישת חברת הסטארט-אפ Teknovus - מתחרה ישירה של פס-עבה. כמו כן, עמדה על הפרק כניסה לשוק של ענקית שבבים אחרת - מארוול.

חמש שנים לאחר מכן, שוק השבבים לרשתות הגישה האופטיות, ה-FTTx - Fiber To The Home/Building, כבר נמצא במקום אחר לעומת המציאות של 2005. התפתלויות קווי ההיסטוריה הובילו את פס-עבה לזרועותיה של חברת PMC-Sierra, ששילמה תמורתה 300 מיליון דולר באפריל 2006. בהמשך, הודיעה מארוול בתחילת פברואר השנה על השקת שבב מתוצרתה, ובמקביל, בישרה ברודקום על רכישת Teknovus תמורת 120 מיליון דולר.

התקשורת האופטית ללקוח הסופי מנוצלת כבר יותר מעשור ע"י חברות הטלפוניה בכדי לסייע להם להתחרות בהצעות של חברות הכבלים. בשטח, הגיע החיבור האופטי ממרכזיית הטלפונים האזורית עד לארונות סעף או למרכזיות שכונתיות, באופן שמכונה חיבור אופטי למדרכה או לשכונה (FTTC או FTTN, בהתאמה). מנקודה זו, כ-300 מטר מבית משתמש הקצה, מבוצע החיבור למשתמש הסופי באמצעות קישור מבוסס נחושת מסוג DSL.

בשנים האחרונות נפוץ יישום המאפשר העברת כבל אופטי עד לנקודת חיבור בבית עצמו (FTTH) או בבניין (FTTB). חיבור כזה מאפשר העברת תקשורת במהירות גבוהה יחסית (כ-1 ג'יגה ביט).

מלחמת שליטה

מה שמניע את הגידול בביקוש לפס רחב הוא, כמובן, הרצון לראות וידיאו באיכות גבוהה (HD) בבית, שדורש מהירות של לפחות 50 מגה ביט לשנייה, ואף יותר מזה כשמדובר במספר מוקדי צפייה בבתים והפעלת מספר שירותים במקביל.

כניסתן של ברודקום ומארוול לשוק, באותה נקודת זמן פחות או יותר, אינה מקרית. בשנתיים האחרונות נמצא שוק הציוד לרשתות הגישה האופטיות במוקד העניין של כל שרשרת המזון. כשפס-עבה התכוננה להנפקה ב-2005, תכננה החברה להשתמש בהצלחתה בשוק היפני כגל שיישא אותה לוול סטריט. מאז, חדרה טכנולוגיית ה-PON (רשת אופטית פסיבית), שבה משתמשת החברה בהיקפים גדולים, גם לארה"ב ולסין, ובשנה הקרובה היא צפויה להתפשט גם למדינות אירופה, לאוסטרליה ואפילו למדינות ערב.

שוק התקשורת האופטית צפוי להפוך למיינסטרים ב-2010, כאשר טכנולוגיית ה-BPON הוותיקה צפויה להיעלם בשנה הקרובה. בבנק ההשקעות אופנהיימר מעריכים כי מכירות השבבים הייעודיים לתחום הסתכמו אשתקד ב-140 מיליון דולר, ועתידים להגיע ל-180 מיליון דולר השנה ול-370 מיליון דולר ב-2013. מדובר בגידול שנתי ממוצע של 23%.

במבט ראשון, המספרים לא נראים אטרקטיביים עבור חברות ענק כמו ברודקום ומארוול, שמוכרות במיליארדי דולרים בשנה. אך, להערכת האנליסט ג'אג בולאריה מחברת המחקר לינלי גרופ, המוטיבציה מגיעה מכך שמדובר למעשה ב"קרב על השליטה בפלטפורמת התקשורת של הלקוחות".

בולאריה מציין כדוגמה לפלטפורמה כזו את יחידות התקשורת הביתיות, כגון ה-RG (Residential Gateway), שמשמשת לניהול תקשורת פס רחב בבתים הפרטיים ומקשרת בין החיבור לתקשורת החיצונית לבין התקני התקשורת ומחשוב בבתים כגון ממיר הטלוויזיה, המחשב והטלפון. בקופסה כזו נמצאים לא מעט מעבדי תקשורת אחרים, ויש בה יתרון לחברה שתספק אינטגרציה עם יכולות תקשורת רחבה יותר.

שוק נוסף שמציין בולאריה כמוקד תחרותי הוא שוק הממירים. ברודקום, מחזיקה על-פי אופנהיימר ב-20% משוק זה, שהסתכם ב-2.9 מיליארד דולר ב-2009 והיא אינה רוצה לאבד מאחיזתה בשוק. בשנים הקרובות צפויה צמיחה בעיקר בשוק הממירים ל-IPTV (שידורי טלוויזיה המועברים באמצעות רשת האינטרנט), שאמור להגיע ל-1.2 מיליארד דולר ב-2013, צמיחה של פי שלושה לעומת 2009 ושוק אטרקטיבי במיוחד.

הזדמנויות גדולות בשוק הסיני

חדירת החברות הגדולות לתחום מתבצעת דרך מיזוגים אגרסיביים בשלוש רמות: בין החברות הפעילות, בין הטכנולוגיות שאחראיות באופן ישיר על התקשורת האופטית (GPON ו-EPON), ובין הטכנולוגיה האופטית לטכנולוגיות תקשורת אחרות. המהלכים של רכישת חברות פעילות על-ידי החברות החדשות שנכנסות לשוק הם טריוויאליים. השידוך בין הטכנולוגיות האופטיות הוא הרבה פחות מובן מאליו.

"פעם זה היה ממש מלחמת דת", אומר עופר בר-אור, סגן נשיא להנדסה ומנהל משותף של פעילות ה-PON של PMC-Sierra, "היום כולם כבר עושים את הכול". בר-אור הגיע מפס-עבה, שהייתה מאמינה גדולה בטכנולוגיית ה-EPON, אולם בשנה האחרונה פיתחה החברה במרכז בהרצליה גם פתרון מסוג GPON.

חטיבת ה-PON של PMC סיימה את 2009 עם מכירות בהיקף של 75 מיליון דולר, כ-15% מכלל המכירות של החברה. בעקבות רכישת פס-עבה, מחזיקה PMC כיום בכ-51% משוק שבבי ה-PON העולמי, עם דגש על מדינות אסיה, בהן קוריאה, יפן וסין.

השוק הסיני הוא גן העדן האבוד של טכנולוגיות התקשורת האופטיות. הסינים מרשתים את המדינה בטכנולוגיות הכבילה האופטית עד לבניין. כיום, 90% מהתקשורת האופטית בסין מבוססת על EPON. אך צ'יינה מובייל, מפעילת התקשורת הסלולרית הגדולה בעולם עם 508 מיליון לקוחות, הודיעה כי היא בוחנת הכנסה של תקשורת אופטית מבוססת GPON בהמשך, וספקי הציוד נערכים בהתאם.

על-פי הערכות בנק ההשקעות ברקליס קפיטל, 20 מיליון משתמשים צפויים להתווסף השנה למשתמשי ה-FTTH על-ידי צ'יינה טלקום וצ'יינה יוניקום, הרבה יותר מאשר בארה"ב או אירופה.

חברת מארוול, החברה האחרונה שנכנסה לשוק, שינתה את תוכניותיה בגלל השוק הסיני, לפחות רשמית. החברה ביססה את טכנולוגיית ה-PON שלה על רכישת נכסי איימבה (Iamba) הישראלית בסוף 2008, שפיתחה פתרון GPON. מארוול צירפה את הצוות שקיבלה לפעילות של מארוול ישראל, שמנוהלת על-ידי אליעז לביא, סגן נשיא בכיר בחברה העולמית, ויצאה תוך שנה עם שבב שמאחד פתרונות EPON ו-GPON.

"החשיבה הראשונית שלנו הייתה רק לכיוון ה-GPON", אומר סמנכ"ל במארוול ישראל ומנהל חטיבת בקרי תקשורת בחברה, ביליץ' (בילי) הרבויה, "אבל ההתפתחויות בסין גרמו לנו לשינוי האסטרטגיה". הרבויה מרגיש שהחברה עדיין עומדת בזמנים. "אם היינו חברת סטארט-אפ, אז זה באמת היה תזמון בעייתי להיכנס עכשיו לשוק", הוא אומר.

גם ברודקום לא נשארה אדישה לשוק הסיני. רכישת Teknovus תספק לה טכנולוגיית EPON, וכן נקודת חדירה מוצלחת לשוק זה, מאחר והחברה שרכשה מחזיקה בכ-17% משוק השבבים לתחום ה-PON, ורוב מכירותיה הן לסין.

ברודלייט מחכה לורייזון ול-AT&T

חברת הסטארט-אפ המובילה בתחום היא ברודלייט הישראלית, שמחזיקה בנתח שוק ניכר. ברודלייט התפתחה עם GPON, ועבורה כניסה לשוק ה-EPON היא מחוץ לתחום, לפחות כרגע. "אנחנו מרגישים שלגבי ה-EPON זה כבר מאוחר מדי", אומר מייסד החברה וסמנכ"ל השיווק, דידי ינקובסקי, שאינו פוסל כניסה לתחום זה בשלב מאוחר יותר עם המעבר לטכנולוגיה של 10 ג'יגה ביט.

החברה בעיקר שמה עין על המתרחש בארה"ב, שם המאיץ הגדול לאימוץ הטכנולוגיה הם שני פרויקטי FTTH: של ורייזון ושל AT&T. בשני המקרים, מייעדות ענקיות הטלקום את הטכנולוגיה להעברת טלוויזיה על-גבי האינטרנט בפס רחב לבתים, והיא מבוססת על GPON. בינתיים, המספרים של המצטרפים לשירותים אינם מרשימים במיוחד: 2.06 מיליון ב-AT&T ו-2.86 מיליון בורייזון, אולם בשני הפרויקטים מתכוונים להאיץ את החדירה לשוק בשנתיים הקרובות.

ברודלייט היא ספקית השבבים המרכזית לפרויקט של ורייזון ואחראית על יותר ממחצית מהמכירות של ורייזון דרך מוטורולה. להערכת אופנהיימר, ברודלייט החזיקה כ-9% משוק ה-PON נכון ל-2008. החברה אמורה לנצל את הגידול בביקושים בתחום ה-GPON כדי לעבור השנה לרווחיות, לאחר שרשמה הכנסות של 20-25 מיליון דולר ב-2009.

ברודלייט היא כנראה גם הסיפור הדרמטי ביותר בשוק השבבים ל-FTTH. ב-2004 נכנסה החברה לשיתוף פעולה עם ברודקום, ולאחר מכן הצטרפה ענקית השבבים כמשקיעה אסטרטגית. ב-2007, כשבחנה ברודקום כניסה לשוק ה-GPON, היא שקלה לרכוש את ברודלייט, אולם הרכישה ירדה מהפרק. באמצע 2008, כשהודיעה ברודקום על כניסה לשוק, שתי החברות הפכו למתחרות ישירות.

הגישה של ברודקום לשוק ה-GPON כללה לא רק פיתוח של שבב משלה לתקשורת אופטית, אלא שילובו עם יכולות טכנולוגיות מסוג MoCA |, תקשורת מהירה בבתים על גבי כבלי נחושת קואקסליים. את יכולות אלה קיבלה ברודקום על-ידי רכישת אוקטליקה הישראלית.

ברודקום לא המציאה את החיבור בין התקשורת האופטית ליכולות תקשורת בבתים. האופציה לחבר את היכולת בתחום ה-GPON עם תקשורת פנים ביתית עמדה מול ברודלייט כמה שנים, גם באמצעות שיתוף פעולה עם אוקטליקה.

לפני חודש הודיעה ברודלייט על שת"פ עם אנתרופיק (Entropic), המפתחת שבבים לתקשורת ביתית בטכנולוגיית MoCA, מה שיחזק את מעמדה של החברה, אבל אולי לא יספיק לעתיד הרחוק. בתחילת פברואר, כשעלו ספקולציות לגבי רכישת Teknovus, הרוכשות האפשריות היו ברודקום וחברת Cavium Networks, שמספקת שבבים לתשתיות תקשורת.

לדברי בולאריה, Cavium ומספר חברות אחרות כגון אתרוס או Ikanos, עשויות להיכנס לשוק ה-PON בקרוב באמצעות רכישות, כדי לשמור על מעמדן. במקרה כזה, האופציה האולטימטיבית היא ברודלייט.

חברת החשמל מביאה את התקשורת האופטית לישראל

טכנולוגיית ה-PON עדיין לא קיימת בשטח בישראל, לפחות לא עד ללקוח הסופי. אך שני פרויקטים שמתבצעים בימים אלה עשויים להיות התחלה של שינוי.

הדוגמה הבולטת ביותר היא של חברת החשמל, שאמורה להתחיל בניסוי להעברת תקשורת אופטית לבתים בקריית שמונה. התקשורת תתבסס על טכנולוגיית GPON, ותכלול את השבבים של ברודלייט.

במשרד התקשורת העניקו לחברת החשמל רישיון לביצוע ניסוי באספקת אינטרנט מהיר לתושבי העיר ומקווים שהתשתית החדשה בתחום האינטרנט תפתח את השוק לתחרות.

הניסוי השני הוא של מוטורולה, במסגרתו תשתמש החברה בישראל בתשתיות מסוג GPON כדי להעביר תקשורת אופטית מהירה לארגונים, דבר שקורה בעולם ובדרך להיכנס גם למדינת ישראל. במוטורולה ישתמשו בטכנולוגיה בקריה החדשה שלהם באיירפורט-סיטי.

מיליון מונחים

תקשורת אופטית

העברת נתונים המתבצעת על גבי סיבי זכוכית גמישים המכילים קרני אור במקום על גבי כבלי נחושת רגילים.

PON (רשת אופטית פסיבית)

ארכיטקטורת תקשורת אופטית שיוצאת מהמרכזייה ומגיעה קרוב למשתמש הסופי. הטכנולוגיה מפיצה את האור ללא שימוש בציוד נוסף שמחובר לזרם חשמלי אך נעזרת במפצל מהכבל האופטי ל-16 או 32 משתמשים שונים. נחשבת לזולה יחסית לחיבור אופטי ישיר לכל משתמש.

BPON - Broadband PON

טכנולוגיה שמבוססת על פרוטוקולים ותיקים של תקשורת הטלקום כגון ATM לתקשורת אופטית, ומעבירה תקשורת במהירות של 622 מגה ביט לשנייה ללקוח (הורדה) ו-155 מגה ביט לשנייה מהלקוח למרכזיה (העלאה).

GPON - Gigabit PON

הגרסה המתקדמת של ה-BPON. אמורה לתמוך במהירויות של עד 2.5 ג'יגה ביט לשנייה ללקוח (הורדה) ו-1.2 ג'יגה ביט לכיוון המרכזייה (העלאה). הטכנולוגיה מאפשרת לחבר מספר רב של משתמשים באמצעות ציוד פסיבי על סיב אופטי אחד, וכן מאפשרת קצבים סימטריים של הורדה והעלאת תכנים, שהופכים את השימוש באינטרנט לאפקטיבי יותר מהמקובל כיום.

EPON - Ethernet PON

טכנולוגיה שבה התקשורת האופטית מומרת לחבילות מידע התומכות בפרוטוקול אתרנט (לרשתות מקומיות), במהירויות של 1 ג'יגה ביט ללקוח וחזרה.

MoCA

טכנולוגיה להעברת תקשורת מהירה בבתים לצורך קישור להתקני אלקטרוניקה על-ידי שימוש בכבלים הקואקסאליים הקיימים בקירות. תומך במהירות של 100 מגה ביט לשנייה.