עיני מציע שמשרד האוצר יפסיק לפקח על השכר בבנק ישראל

יו''ר ההסתדרות, עופר עיני, צפוי להציע מחר (ג') כי משרד האוצר יפסיק לפקח על השכר בבנק ישראל ואת מקומו תתפוס המועצה המינהלית שצפויה לקום כאשר חוק בנק ישראל החדש ייכנס לתוקף, כך נודע ל"גלובס". נזכיר כי מחר יתקיים הדיון "החם" ביותר סביב חוק בנק ישראל החדש בוועדת הכספים, שיעסוק בנושא הפיקוח על השכר בבנק.

על פי המנגנון המוצע, המועצה המינהלית תחליט על שינויים בשכר כאשר האוצר יוכל רק להתנגד אליהם. במקרה של התנגדות, תוקם "ועדת שכר" שתכריע בסוגיה. אם לאחד מהגופים יהיו השגות על הכרעת הוועדה ראש הממשלה יכריע ולא תהיה אפשרות ערעור נוספת. כל התהליך צפוי להימשך עד 270 יום.

עיני יציג מחר את הצעת העובדים וההסתדרות. ההצעה: המועצה של בנק ישראל, שכוללת כמה אנשי ציבור, היא שתפקח על השכר (היא לא קובעת את השכר, שנקבע כרגיל בהסכמי עבודה קיבוציים, אלא רק מפקחת).

במועצה הזו אין נציגי עובדים, וחבריה נבחרים על ידי ועדת איתור. בוועדת האיתור יש רוב לאנשי משרד האוצר, ולכן אפשר לטעון שלאוצר עדיין יש השפעה רבה בסופו של דבר. במועצה חברים בין היתר הנגיד והמשנה לנגיד.

בהסתדרות טוענים כי ההצעה תאזן בין רצון הבנק להיות גוף עצמאי שלא יכול להיות תלוי באוצר, לבין הצורך בפיקוח בלתי תלוי בשכר העובדים. הנהלת בנק ישראל תומכת בהצעה זו.

רציונל פשוט

ועד עובדי בנק ישראל התנגד מלכתחילה להצעת מנגנון יישוב הסכסוכים, שהוצע על ידי ראש הממשלה. לטענת הוועד, המנגנון מסורבל וקובע כי במקרה של מחלוקת יכולים לעבור עד 270 ימים עד שיימצא פיתרון, כאשר המנגנון לא מאפשר לעובדים ולוועד להיות חלק מהדיונים.

ועד העובדים דרש בתחילת הדרך להישאר עם המנגנון הנוכחי, בו לממונה על השכר במשרד האוצר הסמכות לקבוע. אלא שמאחורי הטענה הזו עומדת הכוונה האמיתית של הוועד, שתיוצג מחר על ידי עיני: להוציא את משרד האוצר ואת הממונה על השכר מהתמונה. את מקומו של הממונה צפויה לתפוס המועצה המינהלית.

הרציונל שעומד מאחורי הבקשה פשוט: המועצה המינהלית מורכבת ברובה מחברים חיצוניים לבנק, ולכן היא גוף חיצוני לבנק. לפיכך, גוף חיצוני חדש (המועצה המינהלית) יחליף גוף חיצוני ישן ולא רצוי (הממונה על השכר). נזכיר כי עמדת עיני הינה העמדה המקורית של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בתחילת הדיונים עם משרד האוצר, עמדה שנדחתה על הסף על ידי האוצר.

התנגדות נחרצת

כאמור, הדרישות של עיני ושל הוועד צפויות להיתקל בהתנגדות נחרצת מצד משרד האוצר ושר האוצר, יובל שטייניץ. "אם תועלה הצעה כזו, שר האוצר ימשוך את החוק וזהו", אומר בכיר באוצר. חקיקה בנושא בנק ישראל יכולה להיות מוגשת אך ורק על ידי המשרד האחראי על הבנק, קרי משרד האוצר. זו הסיבה שחוק בנק ישראל נתקע במשך עשור: החוק תלוי ברצונו של שר האוצר וללא הסכמתו אין חוק.

בינתיים, יו''ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר בדלתיים סגורות כי הוא מתנגד למנגנון הפיקוח ויישוב הסכסוכים שהוצע על ידי הממשלה. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה הינה מה תהיה התגובה של פישר. כאמור, הנגיד תומך עקרונית בעמדת עיני אך הוא יודע כי תמיכה רשמית בהצעה תגרום לכך שהאוצר יטען כי פישר "בגד בפשרה" אליה הגיעו בנק ישראל והאוצר בשנה שעברה, ובכך, הוא מסכן את החוק כולו.

דובר ההסתדרות אישר את הפרטים.

יחימוביץ' תומכת

במשרד האוצר מזכירים כי בדיונים על עסקת החבילה במשק ביקש יו"ר ההסתדרות להכניס סעיף לפיו יוסר הפיקוח על השכר מהגופים הציבוריים.

"כבר ראינו מה קרה כאשר ההנהלות של גופים כמו חברת החשמל, האוניברסיטאות, הרשויות המקומיות היו אלו שפיקחו על השכר, זה נגמר בחריגות שכר בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. החשש הוא שמצד אחד עופר עיני יקיים שביתות עובדים ומאידך ההנהלות שלא יעמדו בלחץ יאשרו תוספות שכר", מסר בכיר באוצר.

ח''כ שלי יחמוביץ' תומכת בהצעת עיני. "אסור להפקיד בידי האוצר, וגם בידי ראש הממשלה, את אמצעי הלחץ על הנגיד באמצעות השליטה שלהם בשכר, זאת פגיעה בעצמאותו של בנק ישראל", אומרת יחימוביץ' בשיחה עם "גלובס" ומוסיפה כי "עניין השכר חייב להיות בידי ועדה חיצונית (ועדה מוניטרית)".

לדבריה, עובדי בנק ישראל צריכים להרוויח שכר גבוה כדי להשיג מצוינות בבנק ורצף עבודה מתמשך של מומחים.

"אני יודעת שהדבר לא פופולרי אך אסור שיקרה בבנק ישראל מה שקורה באוצר: פקידי אוצר נשארים שנים מעטות ודוהרים לסקטור הפרטי", סיכמה יחימוביץ'.

 השכר בבנק ישראל