ירון ייני: "פעם רצו נדל"ן - היום השוק מבקש ביומד"

מתוך שישה מיזוגים של חברות ביומד לתוך שלדים בורסאיים שבוצעו לאחרונה, או שעומדים להתבצע, ירון ייני אחראי על חמישה. ייני פעיל כבר כמעט 20 שנה בשוק ההון, וזה מספר שנים מתמחה בתחום של "החייאת" שלדים, קרי יציקת תוכן חדש לחברה ציבורית שהגיעה לסוף דרכה.

לאחרונה לקח על עצמו ייני את הביומד כפרויקט, ונראה שהוא אינו מתכוון לעצור בקרוב. במסגרת זו, הספיק כבר למזג את חברת הביומד פלייט מדיקל לשלד של פרג, את חממת אתי לגפן השקעות ואת ET View לפירסט אס בי אס.

שלשום (ב') נודע על מו"מ נוסף המתנהל בין השלד שמיר השקעות לבין חברת ציוד רפואי, לצורך עסקה במתווה דומה (מיזוג הפעילות הרפואית לשלד הבורסאי, כנגד הקצאת מניות שליטה). בעבר, אגב, ביקש ייני למזג את חברת הביומד אינטק פארמה לתוך שלד, אך זו בחרה בסופו של דבר בהנפקה של מניותיה בבורסה של ת"א.

עסקה עם שלד בורסאי מאפשרת לחברת הביומד כניסה לבורסה "בדלת האחורית", ללא הנפקה, ומתאימה לחברות החוששות לצאת להנפקה או שאינן עומדות בתנאי המינימום לביצוע גיוס הון ציבורי.

כמה חברות משמעותיות בתחום הביומד המקומי החלו את דרכן באופן שכזה - ביוסל (המחזיקה בכחמישית מחברת פרוטליקס, הנסחרת בבורסת ה-AMEX), ביומדיקס, מיקרומדיק ודי מדיקל.

תהליך עם ודאות גבוהה

כשהוגמשו התנאים להנפקת חברות מו"פ ב-2005, נראה היה כי לחברות הביומד לא יהיה עוד צורך במיזוג לשלדים, והנה דווקא בתקופה בה הנפקות ראשוניות בתחום מתקבלות באהדה רבה, גם הגישה האלטרנטיבית זוכה לפופולריות.

ייני מאמין כי לשלדים יתרונות משמעותיים על פני הנפקות. "בכל חברה קטנה מגיע השלב בו צריך הון נוסף כדי לבצע קפיצת מדרגה", הוא אומר. "הבנקים בדרך כלל לא מוכנים לממן פעילות כזו, ואז הברירה היא בין משקיעים וקרנות לבין שוק ההון.

"אבל לשוק ההון יש כשלים. ב-2007 הוכנו מעל מאה תשקיפים של חברות צעירות שרצו לגייס, וכשהשוק נסגר בפני הנפקות, רוב החברות הללו התפרקו לגמרי. הכנה להנפקה דורשת משאבי זמן וכסף מצד מנהלי חברה, שזה לא תחום ההתמחות שלהם. אחרי כישלון בהנפקה - החברה גמורה. זה הימור ענק.

"לעומת זאת", מציין ייני, "כניסה לבורסה דרך שלד אורכת 2-3 חודשים (במקום כ-9-10 חודשים בהנפקה). היא פותחת אפשרות לגיוס של כספים בהתראה קצרה, במנות קטנות, תוך בחירה של היום המועדף לגיוס, כאשר כישלון בגיוס אינו מוביל את החברה לאבדון. תהליך הכניסה לשלד תחום בזמן, והוודאות בו גדולה יותר".

ייני מסביר כי, "אני נותן לחברות את השירות המלא - אני קונה את השלד, מנקה אותו מחובות (על ידי ביצוע הסדר נושים), בוחר את הפעילות, מגייס כסף ראשוני - כל זה תמורת אחוזים בחברה". חלק מהחברות זקוקות רק לשלד עצמו, וייני פתוח גם לכך.

"אלו חברות לשים בתיקי הפנסיה"

לעומת מחפשי שלדים אחרים, ייני קונה שלדים "למלאי", והוא עשה זאת הן בתקופות גאות והן בתקופות משבר. שליטה בשלד מוצלח ניתן לרכוש בכמה מיליוני שקלים, כאשר שלד שנמצא בסכנת מחיקה מהבורסה עשוי להיות זול יותר. בימי משבר המחיר יורד. בדרך כלל, יקח ייני כ-5%-10% מהאחזקות בחברה אחרי המיזוג, ולכן מגיע לרווחיות לרוב כששווי החברה הממוזגת מגיע ל-100 מיליון שקל (תלוי גם בהנפקות ובדילולים בהמשך).

מדוע דווקא פעילות ביומד בשלדים?

ייני: "אני הולך לפי מה שהשוק מבקש. לא אכניס לבורסה חברה שלא תוכל בהמשך לגייס. פעם הביקוש היה לנדל"ן, היום השוק מבקש ביומד. במקביל, גם היזמים האלה צריכים אותי. הם פחות מכירים את שוק ההון, את השפה".

כמה חברות ביומד יוכל השוק לספוג?

"החברות הללו לא מתחרות ביניהן. כל אחת מהן פועלת בשוק משלה. בינתיים, כסף בשוק ממש לא חסר. אנשים מחפשים במה להשקיע, כשכל המניות הגדולות כבר עלו, ובמסלולים הסולידיים התשואה אפסית. חברות הביומד הן היחידות שמכילות פוטנציאל להשתמש נכון בכסף הזה כדי לעשות את קפיצת המדרגה".

ייני בכל זאת מוטרד קצת מצפיפות בשוק, כשזה מגיע לעניין ההנפקות. "באזור מאי תהיה קטסטרופה", הוא צופה, "יגיעו לשוק 10 חברות באותו יום".

מה יהיה עם התחום ב-2011? יש שאומרים כי זו בועה.

"אני לא חושב כך. אני מאמין שידברו על תחום הביומד הישראלי כמו שהיום מדברים על היי-טק. אין סיבה שחברה כמו ETView לא תייצא בעשרות מיליוני דולרים. אלה החברות שצריך לשים בתיקים של קרנות הפנסיה - חברות עם חזון.

"חברה כזו לא חייבת להפוך לענקית, אבל גם בגודל בינוני - היא תשקיע בחברות נוספות בתחום שלה ותבנה סביבה תעשייה. אני מקווה שב-2011 הסנטימנט החיובי הכללי יישאר, אבל שהשוק ידע להבחין בין חברות טובות ולא טובות".

מדוע להתמזג לשלד באחד העם ולא בנאסד"ק?

"עלויות החזקת חברה בנאסד"ק הן כמיליון דולר, לעומת כ-100 אלף דולר בתל אביב, וזה עוד לא כולל את עלויות הנסיעות והתקשורת עם שוק ההון האמריקני. בארה"ב צריך להתאמץ מאוד כדי לחשוף את החברה. אם לא עשית את זה - כמעט אין לך סיכוי לגיוס המשך".