האם שוק האג"ח בארה"ב מאותת על תחילתה של בועה חדשה?

זה נראה כמו תסריט ידוע מראש: משבר כלכלי בארה"ב, הפדרל ריזרב חותך את הריבית על מנת להניע מחדש את גלגלי הצמיחה, וכאשר הוא נוקט בצעד זה הוא למעשה מזין בועה חדשה שתוביל למשבר הבא, וחוזר חלילה. כך קרה בבועת ההיי-טק שהתנפצה בתחילת העשור ולאחר מכן בבועת הנדל"ן שהתפוצצה ב-2006. גם הפעם, לאחר שה'פד' חתך את הריבית לרמת שפל היסטורית, עולות הטענות כי בועה מתחילה להתנפח בארה"ב, ואחת האינדיקציות לכך טמונה בשוק האג"ח האמריקני.

הפער בין תשואות אגרות החוב הממשלתיות לבין אג"ח זבל עשוי לעיתים קרובות להעיד על היווצרות בועה בשווקים. אג"ח זבל הן אגרות חוב של חברות במצוקה, אשר מניבות תשואה גבוהה אך טומנות בחובן סיכון רב. בתקופות של בועה, המשקיעים רעבים לסיכון וקונים מכל הבא ליד - ממניות דרך סחורות ועד אג"ח זבל.

כך, ההתנפלות על אג"ח זבל מייקרת את מחירי האגרות ומורידה את התשואות עליהן לרמות המזכירות יותר אג"ח ממשלתיות, שהן כמובן בטוחות בהרבה. במקביל, אותו תיאבון לסיכון גורם למשקיעים לזנוח את האג"ח הממשלתיות, מה שמעלה את התשואה שלהן ומצמצם עוד יותר את פער התשואות בין האג"ח הממשלתיות לאג"ח זבל.

ההיסטוריה מלמדת שבתקופות של בועה בשווקים, אותו פער התשואות (בין אג"ח זבל לאג"ח ממשלתיות באותו מח"מ) מצטמצם לכ-3%. זהו סימן מובהק לסיכון הרב שמוכנים המשקיעים ליטול על עצמם, מתכון כמעט ודאי להתנפצות הבועה. לעומת זאת, בעתות משבר כלכלי ושוק דובי, המשקיעים נוהרים לאפיקים בטוחים ונרתעים מסיכון, כך שפער התשואות האמור מתרחב לכ-17%. היום, פער התשואות עומד על 6% בלבד, קצת יותר גבוה מפער של 5% המאפיין תקופות של היווצרות בועה.

את הגידול בתיאבון המשקיעים לסיכון ניתן לראות בכל פינה. בשנה האחרונה זינקו מדדי המניות ברחבי העולם ומדד ה-MSCI העולמי עלה ב-70%. מחירי הסחורות זינקו גם כן, בהובלת מחיר הנפט שנסק מרמה של כ-33 דולר לחבית בדצמבר 2008 ליותר מ-80 דולר לחבית היום.