"אני לא בן אדם של פחד, אלא של אקסטרים. אני צונחת צניחה חופשית, צוללת צלילה חופשית בלי בלונים, ואם אני מחליטה משהו - אי-אפשר להזיז אותי מזה, גם אם בדיעבד יתברר שטעיתי. קשה לי להתעורר בבוקר בלי התחושה של אדרנלין גבוה, אני חייבת את זה לפחות פעמיים בשבוע. כשאני עולה על מטוס בדרך לצניחה חופשית הבטן מתהפכת לי, אני בגובה של 4 קילומטר באוויר ואני רועדת, אבל בסוף קופצת מהדלת. וכשאני מגיעה לאדמה זה כמו אורגזמה אדירה".
כך אומרת מעצבת האופנה מאיה נגרי בראיון לגיליון הבאזז של "ליידי גלובס". לנגרי רשת חנויות המגלגלת מחזור של 16 מיליון שקל בשנה ומגיעה לרווחיות כבר 3 שנים ברציפות.
לא קל לנגרי להיפרד מהעצמאות לטובת האמהות. "היום, כל לילה, כמו שעון, אני נתקפת בחרדות ובכי של 'אני רוצה את החיים שלי בחזרה'. אבל אם כולם עושים את זה ואומרים שילדים זה שמחה, זה כנראה נכון. היא חמודה, אבל שלא יספרו לך סיפורים, זאת לא אהבה ממבט ראשון".
"החזון שלי הוא להיות דונה קארן. מגיע למותג שלי להיות בינלאומי, מוביל, ולא רק בשביל הכסף, אלא בשביל החוויה. כשאצא לחו"ל, אתחיל בניו-יורק. כרגע אני כבר מוכרת פריטים שלי בחנויות בלוס-אנג'לס ובניו-יורק בסוהו, שם מתים על הקולקציה.
"בנסיעות עסקים אני לובשת את הבגדים שלי, וכשאני נכנסת לבארני'ז ולסאקס שואלים אותי תמיד מאיפה הבגדים. אני מתמחה בגזרות. אין בית אופנה בארץ שמתמחה בגזרות כמוני. אני יכולה לתפור אותם מכנסיים 15 פעם עד שאני אהיה מרוצה ואשלח אותם לחנות. הראייה שלי והאג'נדה שלי הן שהאישה שלובשת את הבגד תרגיש שהמותג מחזר אחריה, בכל רמה, החל מהשירות בחנות ועד הגימור של הבגד".
- במה את שונה ממעצבים אחרים בארץ?
"תעשיית האופנה בארץ די משעממת. אני אוהבת את המעצבים הצעירים, הם הפרח של התעשייה, אבל בסך-הכל די משעמם פה. תראי למשל איך כולם מתרגשים מהכניסה של הרשתות הזרות כמו גאפ ו-H&M. בחו"ל הרי בכל פינה יש לך חנויות של H&M, ומי נכנס לשם בכלל. אנחנו עדיין פרימיטיבים מבחינת אופנה".
- למה את חושבת שיש כזו חפפנות מצד תעשיית האופנה בארץ?
"זה לא רק באופנה. זה לא איטליה כאן. כל התרבות היא כזאת. כל אחד רוצה לדפוק את השני, וכל אחד בטוח שרוצים לדפוק אותו. אין כאן תחושה של התרוממות-רוח. אין קורלציה בין מה שמבטיחים לבין מה שנותנים".
הראיון המלא - במגזין "ליידי גלובס"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
