כת הפייסבוקאים

יש משהו כמעט מדכא בהכרה שגם העולמות החדשים ביותר, אלה שעדיין נחשפים לפנינו כמעט מדי יום, שנוצרו בידי יזמים שחשבו מחוץ למיליון קופסאות - גם הם נכבשים במהירות וביעילות בידי העדר הקונפורמיסטי וחבר רועיו המצוידים תדיר במלתחה עצומה של תלבושות אחידות.

כמעט מכל זווית שתבחנו אותה, פייסבוק (והרשתות החברתיות בכלל) היא תופעה מרתקת ורחוקה עדיין מאוד מפיענוח. ככזו, מובן וצפוי שפייסבוק תהיה אבן שואבת לפרשנויות, ניתוחים, מחקרים, סקרים ומומחים, שינסו להסביר את קסמה ואיך לטייל בה - ולחזור הביתה בשלום ועשירים יותר מקודם.

ועדיין, אי-אפשר שלא לתהות על יישור הקו הכמעט עולמי שאימצו לעצמם אותם "מומחי רשתות". לתפיסתם, כך נדמה, יש כללי "עשה-ושגשג" וכללי "אל תעשה-פן-תנחל-כישלון-מהדהד". במאמרים, בסטטוסים ובראיונות של אותם מומחים, חוזרים הכללים שוב ושוב, כמו מנטרות; כמו עדר המאמינים מתחת לביתו של ישו הנוצרי ב"בריאן כוכב עליון" שעונה לו כהד, אך כצעקה של אלפים: "כולנו אינדיבידואלים!"

וכך, שכשחברה כמו נסטלה, המסובכת ממילא עם יערות הגשם, קופים נכחדים והטעם הטוב, מעזה להורות למעריציה בדף הפייסבוק לא להשתמש בלוגו החברה, היא כמובן מגדירה מחדש את החטא הקדמון. מבחינתי, יש בזה דווקא משהו מאכזב.

תקציר התקרית: נסטלה, המנהלת דף "מעריצים" בפייסבוק כחברות רבות אחרות, נתקלה בבעיה - "המעריצים" לקחו את הלוגו שלה ושל מוצריה השונים ועשו בהם שימוש, לפעמים לא מחמיא כלל, למשל תוך הכנסת רמזים בוטים שנסטלה למעשה שותפתה בהרג חיות. נסטלה החליטה לגלות נחישות והורתה למעריצים להפסיק להשתמש בלוגו שלה, או שתיאלץ למחוק אותם מדף המעריצים שלה. החלה מהומה - והחברה חזרה בה. נסטלה הודיעה כי המהלך היה "חלק משורת טעויות", ופנתה בטון פייסני ל"מעריציה". פניית הפרסה הזו לא חסכה ממנה ביקורות קטלניות מקיר לקיר, בבלוגים, אתרי טכנולוגיה וכמובן בסטטוסים בפייסבוק.

רוב מומחי המדיה החברתית ייעצו לכם בלהט רב לפתח "מערכת יחסים" עם לקוחותיכם ברשת - אבל איזו מן מערכת היא זו, שבה צד אחד תמיד כנוע ומתרפס מזעמו הנורא, המתפרץ בשניות, של הצד האחר?

האם לגוף כמו נסטלה באמת אסור היה להורות למעריציהם לא להשתמש בלוגו החברה? אולי. אבל, גם אם כן, האם באמת הביאה על עצמה בכך "אסון" ("דה מרקר" היום, בהמשך ל-CNET שלשום)?

נסטלה, בואו נשים את זה על השולחן, שנואה ממילא על-ידי אקטיביסטיים סביבתיים - לא מאתמול ואולי אף בצדק. המעידה שלה בפייסבוק, אם אכן היתה זו מעידה ולא בקשה לגיטימית, נוצלה ליצירת רעש גדול על-ידי מתנגדיה. אלמנטרי. אלא שההתנצלות של נסטלה משום מה לא הביאה לה נקודות זכות אצל מי שהיו אמורים להתבונן במתרחש מהצד, כצופים אוביקטיביים.

מומחי הרשתות מיהרו לצרף את המקרה כקייס-סטאדי נוסף למה קורה למי שלא יודע איך לכל השדים מתנהגים ברשתות חברתיות. וכן, בטח, נסטלה, לתפיסתם, התנצלה רק אחר שהבינה כי לא נותרה לה ברירה. לא, חלילה, מפני שנהגה כמי שנמצאת במערכת יחסים, בה מקשיבים, משנים דעות - ו"לומדים תוך כדי תנועה", אם להשתמש בניסוחי החברה עצמה.

בעולם התלבושות האחידות של "המבינים" ברשתות החברתיות, נסטלה חוותה נפילה כואבת ופתטית, שאותה הרוויחה בטיפשות אינסופית. בעולמם, אין משהו מעורר יותר מהסתערות משותפת על עוד גורם שלא מבין מהחיים שלו בהתנהלות רשתית-חברתית. הם מעודדים זה את זה בהמהומי הסכמה, מסתערים - ומקפידים לקטול בדרך כל קול אחר, שמעז, אלליי, להתנגד לעמדתם. כת הפייסבוק.

הייתי שמח אם היו כמה מומחי רשתות שהיו מרשים לעצמם פקפוק או שניים בתקרית נסטלה; או לפחות ללמוד מה דעתם על התקרית תוך כדי תנועה - ולשם שינוי, לא תוך קריאה מודרכת, שלא לומר עיוורת, ב-CNET, טק-קראנץ' ו/ואו משאבל.