חבס: "מחירי הדירות לא הגיעו למקסימום - עדיין אין נקודת מפנה"

"החזון שלי התחיל לפני 27 שנים. תמיד רציתי לחזור לעבוד ולהשתתף בבניין הארץ", כך אמר היום (א') דוד עזריאלי במליאת הנעילה של פסגת הנדל"ן של גלובס, שעסקה בשאלה "מחירי הדירות בישראל - רק לעשירון העליון?".

"ראיתי ישר את הפוטנציאל של קניון איילון למרות שמה שהיה שם בשנת 1983 זו ערימת זבל בצומת ברמת גן. אלה היו שנים קשות מאוד עם אינפלציה גבוהה ופיקוח נוקשה על המט"ח. אין צורך לומר לכם מה הייתה החשיבות במשק לפתיחת הקניון הראשון בישראל. אנחנו התחלנו בעצם את המושג 'נדל"ן מניב'".

עוד משתתפים בפאנל: דורון אביב, יו"ר אביב ושות', גיל גבע, מנכ"ל קבוצת תדהר, ליטל גינדי-מטלון, מבעלי השליטה בגינדי החזקות , צבי גרינולד, מנהל סקטור הבנייה והנדל"ן בבנק מזרחי טפחות, חני הורוביץ, מנכ"ל ובעלים במגדלים, הרצל חבס, יו"ר קבוצת חבס ושר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס.

חבס אמר בתחילת הדברים, כי "מחירי הדירות עדיין לא הגיעו למקסימום, מכרנו את המגרשים האחרונים בגלל שהמוצר שאנחנו מציעים, עם האיכות הנלוות, הוא לא המוצר שאנחנו יכולים לתת ולכן מכרנו את הקרקע לקבוצת רכישה עם ניסיון ויכולת מוכחת. המכירה בפירוש לא נועדה לסמן את נקודת המפנה של המחירים". עוד הוסיף חבס, כי "אנחנו לא מעוניינים לעשות דברים שגרתיים ולא תמיד המחירים תואמים את הערכות השווי שלנו. אני לא חייב לעשות כלום ולא חייב לעסוק בפרויקטים שבמקרה הטוב יטחנו מים"

"קבוצות הרכישה אינן טרנד חולף"

דורון אביב, אמר כי "עוד לא הגיע הזמן שהשוק יתקרר, אך ברור שהנקודה היא נקודה של חוסר יציבות וסטגנציה. יש לנו עוד הרבה פרויקטים בקנה כמו 'מגדל הביצים' ברוטשילד ת"א".

גיל גבע התייחס לטרנד החם בענף הנדל"ן לאחרונה - קבוצות הרכישה: "אנחנו לא רואים בקבוצות הרכישה טרנד חולף אלא מוצר בר קיימא בשוק. תפקידנו הוא לספק ללקוחות את מה שהם רוצים והציבור רוצה קבוצות רכישה. אני חושב שהמבט הנכון ביותר הוא מבט ההיצע והביקוש ואנחנו רואים ביקושים יציבים של כ-30 אלף דירות בשנה בממוצע ואני לא מניח שזה יירד. מבחינת ההיצע, אנחנו נמצאים בנקודת שפל של עשור לפחות". גבע הוסיף, כי "קבוצות הרכישה הן מודל טוב שאפשר להרוויח בו כסף אבל צריך לדעת לנהל. המדינה עוד לא ממש יודעת מה היא רוצה - משרד השיכון רוצה לשמור על הציבור אך רשות המיסוי מעודדת את מנהלי קבוצות הרכישה לעשות עבודה פחות טובה כי ככל שאתה יורד לפרטים, המיסוי גבוה יותר".

חני הורביץ, מנכ"ל משותף בחברת מגדלים המארגנת קבוצות רכישה: "אין כאן דירות היום כי חברות קבלניות חיפשו את לחמן בחו"ל - אותן חברות לא בנו בארץ. באותה תקופה ראו קבוצות הרכישה את הצורך. בזכות קבוצות הרכישה זוגות יכולים לרכוש היום באם המושבות - שם קבלנים לא הסכימו להוריד עבורם מחירים בשקל".

צבי גרינוולד, מנהל סקטור בניה בבנק מזרחי-טפחות, התייחס להיצע הדירות, ואמר כי "המימושים על ידי הבנק אינם גדולים. זה סימן שאלה אם שר השיכון יצליח לשווק הרבה קרקעות. אנחנו כבנק - המלווים הגדולים ביותר של קבוצות רכישה. קבוצת הרכישה מלוות אצלנו בזהירות".

ליטל גינדי-מטלון מגינדי החזקות, אמרה כי "נכנסנו לעסקת שרונה כי זיהינו שהמחירים לפיהם נרשמו אנשים בקבוצות הרכישה הם מחירים שבהם אפשר להרוויח על בסיס יזמי. מאז שרונה, לא הצלחנו לרכוש קרקעות בתל אביב - אני מציעה לקבוצות הרכישה להיות גם יזמיות ולא רק מתווכות".

גבע הוסיף, כי "חשוב להבין דבר פשוט, המודל של קבוצות הרכישה הוא ש-100% מהרווח נמצא אצל מארגני הקבוצה ו-100% מהסיכון על הרוכשים הוא מוגדל. זה בלתי אפשרי".

חבס אמר בנושא, כי "השוק מייצר כל מיני חיות שאינן מוכרות ואינן מפוקחות וזה יפגע בכולם. לנו כיזמים אין שום בעיה עם קבוצות רכישה כי אנחנו לא מייצרים מוצרים מקבילים לקבוצות".

* האם שיווק מאסיבי של קרקעות יביא את התרופה למחירים הגבוהים?

גרינולד: "לדעתי הבעיה היא בתל אביב ובפריפריה הקרובה לתל אביב ולכן משרד השיכון לא יעזור כי אין לא קרקעות שם. יש לו קרקעות בבאר שבע, יבנה או צפון ראש העין. השאלה אם הביקושים שם יצדיקו הצפת קרקעות".