"אפשר לתת יותר יחידות דיור ממה שאנחנו נותנים אבל צריך קרקע מתוכננת על כל הנלווה לזה. זאת לא מאפייה, שמכניסים בצק ויוצא לחם. זה לוקח זמן" - כך אמר היום (ג') שר השיכון, אריאל אטיאס, במושב על החזון להביא 300 אלף איש לנגב עד 2020 במסגרת ועידת הנגב שנערכת בבאר שבע.
אטיאס התייחס להגרלות הקרקעות שעורך משרדו: "ביקשו מאיתנו לעשות מכרז, אני לא חושב שהקרקע היא נכס שהמדינה צריכה למקסם ממנו רווחים. אנחנו לא נפסיק את ההגרלות ולא נצא למכרזים למרות שיש לזה ביקושים".
אטיאס התייחס לתנופת הביקוש בפריפריה: "קחו למשל את ירוחם. מתייחסים אליה כעיירה מאוד חלשה. אבל אנחנו הוצאנו בשנה שעברה 152 יחידות דיור בירוחם והכול נמכר. ב-2010 אנחנו רוצים לתכנן עוד עשרות מגרשים כדי שיוכלו לקבל אותם".
לדברי אטיאס, אנשים שמתעניינים במעבר לירוחם לא מחפשים בנייה רוויה אלא בית צמוד קרקע וכאלה אפשר לקבל שם במחירים מאוד נוחים. "דירת 3 חדרים במרכז נמכרת במיליון וחצי שקל, ופה בנגב מקבלים 240 מטר בנוי ב-800-900 אלף שקל", אמר אטיאס. לדברי השר, הוא לא מעוניין שהמחירים בפריפריה יעלו באחוזים גבוהים כי "אז לא ישתלם לעבור לגור כאן".
ד"ר אתי לוצאטו, שותפה מנהלת בפירמת לוצאטו את לוצאטו, התייחס במושב לכך שקטר המשמעותי ביותר של התעשייה הישראלית - תעשיית ההיי-טק - לא הגיע לנגב. "רק 5% מהחברות הטכנולוגיות נמצאות בנגב ורק 1.7% מהכסף הפרטי שמושקע בתעשיית ההיי-טק הישראלית הגיע לנגב. משמע שהקטר לא הגיע אלינו לנגב. יש פה תשתית שיכולה להיות בסיס להבאת תעשייה חזקה לנגב. הממשלה צריכה להגדיר סדר עדיפות לאומי שתאפשר את הירידה הזאת לנגב, כמו המעבר המשמעותי מאוד של מעבר הצבא לנגב".
סמנכ"ל שיווק וכלכלה במינהל מקרקעי ישראל, רונן כהן, ציין כי הבעיה של הנגב היא הנהגה מקומית חלשה. "איפה שיש הנהגה מקומית חזקה אז רואים פריחה, אבל אם אין הנהגה חזקה של השלטון המקומי, הנגב יישאר כמו שהוא. צריך הנהגה שדופקת על השולחן, שהיא יצירתית, שיודעת מה היא רוצה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
