לאחר הכנות לא מעטות, מפרסמת בימים אלה לשכת המדען הראשי של התמ"ת קול קורא, להגשת בקשות ע"י חברות תעשייה מסורתית ומפוטרי היי-טק להשתתף בתוכנית השמת מפוטרי היי-טק בתעשייה המסורתית.
התוכנית עלתה כחלק ממערך התוכניות של התמ"ת לצמצם את האבטלה ולדאוג להשמת מפוטרים, שהתרבו כתוצאה מהמשבר הכלכלי הגלובלי. מדובר בתוכנית תמיכה חדשנית וניסיונית, במסגרתה תתמוך לשכת המדען בקליטה של עד שני עובדים לחברה, שהם בעלי תארים בתחומי ההנדסה / האלקטרוניקה / התוכנה / המדעים המדויקים או מדעי הטבע, וצברו ניסיון בניהול פיתוח מוצרים בתעשיות מתחום ההיי-טק.
מדובר בנכונות לסבסד משכורות גבוהות, של עד 300 אלף שקל עלות כוללת למעביד לשנה לעובד (25 אלף שקל בחודש). באם החברה תקלוט עובד אחד, שיעור המענק שיוכר לה יהיה 66%, והעובד השני יקבל את אותה תקרת שכר אבל ימומן בשיעור מענק של 33% מסך העלות הכוללת. בממוצע מדובר בסבסוד של עד 50% לשני עובדים עד לסך עלות שכר של 300 אלף שקל בשנה לכל עובד.
הסבסוד הנמוך יותר לעובד השני מעלה את השאלה אם זה לא ירתיע חברות מלבקש העסקת שני עובדים, וידחוף אותן להסתפק בקליטת איש מו"פ אחד. לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי בתמ"ת, משיבה בכנות כי קשה לה להשיב על זה. "עשינו סקירה בתעשייה, ונראה לנו במבחן הסבירות שכן תהיה היענות מצד חברות לשכור שני עובדים. נבחן את הדברים בתנועה, ואם יהיה צורך נעשה שינויים והתאמות", היא אומרת.
הקול הקורא יהיה תקף עד סוף השנה הזו לפחות, ומבחינת לזנס, ברגע שיהיו בפניה חמש בקשות של חברות, היא תכנס ועדה שתפעל להשמת מפוטרי היי-טק שעומדים בקריטריונים של התוכנית. התהליך כולו מרגע כינוס הוועדה ועד להשמת העובד יכול לדעת לזנס לקחת לא יותר מחודש, אם החברות והעובדים יספקו את המידע הנדרש במהירות וביעילות.
הכוונה, כך היא מבהירה, היא לפעול מהר להשמת העובדים בחברות. גם לשם החזרתם למעגל העבודה וגם כדי לתמוך בחברות המסורתיות, שצריכות חיזוק בחדשנות ובניהול לשם הגברת כושר התחרות שלהן. לדבריה, כבר היום יש בידיה מאגר של יותר מ-10 שמות של מפוטרי היי-טק שהביעו נכונות להשתלב בחברות תעשייה מסורתית.
מו"פ בטקסטיל
אילו חברות יהיו זכאיות לפנות לתוכנית הזאת? חברות טקסטיל, עור, גומי, מתכת, פלסטיקה, מזון, תכשיטים וחפצי חן, עץ או נייר, שלא קיבלו תמיכת המדען הראשי בחמש השנים האחרונות; בעלת מחזור מכירות שנתי שנע בין 10 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל; שסך הוצאות המו"פ שלה אינו עולה על 7% ממחזור המכירות שלה ושמעסיקה לפחות 20 עובדים.
לפי ממצאי ועדת מקוב לבחינת האמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית, שפורסמו באוקטובר 2007, התוצר לעובד בענפים המסורתיים בישראל נמוך משמעותית בהשוואה לענפי תעשייה מקבילים בעולם. ב-2003 הוא היה מחצית מזה של ארה"ב. בתמ"ת מסבירים כי רמה נמוכה זו של תוצר לעובד נבעה בעיקר מרמה נמוכה מאוד של השקעות במו"פ, כאשר בממוצע לשנים 1995-2002 ההשקעה במו"פ לעובד בתעשיות המסורתיות במשק בישראל עמדה על 42% מזו שהייתה בארה"ב. הועדה מצאה כי המפתח לעידוד הצמיחה בענפי התעשיות המסורתיות בישראל הוא השקעה מוגברת במו"פ וחדשנות.
"חברות ההיי-טק נאלצו לפטר אלפי עובדים בעקבות המשבר, וכעת במקום לשלם לעובדים אלו דמי אבטלה, תוכל המדינה להשימם במפעלים הזקוקים לכישוריהם", אמר שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר. "אני קורא לאותם אנשים איכותיים, בואו לשירות מילואים בתעשייה המסורתית, לתקופה מוגבלת, וכך תשפרו את איכות התעשייה וגם תחזרו למעגל העבודה".
לדברי מנכ"ל התמ"ת שרון קדמי, יישום מוצלח של התוכנית יהיה בהגברת יכולת הצמיחה והתחרות של חברות מהתעשייה המסורתית בשווקים הגלובליים.
המדען הראשי בתמ"ת, ד"ר אלי אופר, אמר כי "לשכת המדען הראשי רואה חשיבות לאומית בסיוע לתעשיות המסורתיות להגברת רמת החדשנות והמו"פ בהן, ומפעילה לשם כך מספר תכניות ייעודיות כמו ייעוץ אסטרטגי, מתן שיעורי תמיכה מוגדלים לתכניות מו"פ וסיוע בשיפור תהליכי הייצור במפעלים".
בתעשייה הקיבוצית זה עבד
ואכן ישנן חברות תעשייה מסורתית קיבוציות לא מעטות שנעזרו עד כה בערוצי סיוע כאלה של התמ"ת. יש היום יותר מ-50 חברות קיבוציות שמסתייעות בתוכניות של המדען: בפיתוח טכנולוגיות, בפיתוח מוצרים וסלי מוצרים ועוד. התעשייה הקיבוצית נכנסה לזה חזק מאוד בשנים האחרונות, מתוך אמונה שזה אחד המפתחות להצלחה של חברות היום בשוק העולמי.
יש דוגמאות כמו פלסאון, פלסן, מיטרוניקס ותמה - שכולם חדשניים בתחומם, ובזכות זה מובילים את השוק. ובכל זאת, עד כה לא היתה מספיק היענות של חברות מסורתיות לקראית המדען להטמיע מו"פ וחדשנות בפעילות שלהן.
לדברי אופר, "בעוד שענפי ההיי-טק נמצאים בקדמת הטכנולוגיה העולמית ומובילים את הצמיחה הכלכלית בישראל, יש שאלות רבות לגבי יכולת הישרדותן של חברות תעשייה מסורתית בשווקים המקומיים והעולמיים. למולן נמצאים מתחרים גלובליים מארצות מפותחות ומארצות בהן כוח העבודה זול יותר מאשר בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
