שוב אנחנו יכולים לראות - מי שכמובן מוכן לראות - עד כמה חשוב שיש לנו את בית הדין הגבוה לצדק. למרות כל הביקורת המוטחת בשופטים, המוצדקת בחלקה, אנחנו רואים בפרשת הקברים עד כמה הם יכולים להיות חשובים במצבים מסוימים. אני מתכוון למצבים שבהם האזרח מרגיש חסר אונים מול החלטות פוליטיות, והתקווה האחרונה, היחידה, שנותרה לו היא בג"ץ.
היום (ד') הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה בנושא הקברים, אבל היא עוסקת בעיקר בהיבטים הטכניים יותר של הפרשה, ומה שדרוש הוא דיון על הנושאים הבסיסיים.
יכול להיות שבסוף לא ייערך שום דיון בבג"ץ כי הממשלה אולי תחזור בה. אולי אפילו היא תתבקש לעשות זאת על-ידי המפלגה שעוררה את העניין. מנהיגי יהדות התורה הם מבינים גדולים בפוליטיקה, אולי יותר מאשר בפסקי הלכה. הם רואים ושומעים את הקולות, ומתברר שלא רק של חילונים - יש ביניהם אנשים שאינם מאפשרים לאמונתם הדתית לשבש את שיקול-דעתם. אולי אנשי יהדות התורה ומנהיגיהם הרבנים כבר מבינים שפישלו. אולי הם אפילו מבינים שיש כנראה גבול למה שהציבור החילוני מוכן לבלוע.
אבל אם זה לא יקרה, אם המפלגה לא תחזור בה מדרישותיה, ואם הממשלה לא תחזור בה מהחלטתה להעתקת חדר המיון - אז יש כאן קייס ברור לבג"ץ. הנימוק לעתירה, אם תוגש, הוא ברור ומתבקש: קבלת ההחלטה מנימוקים לא ענייניים.
הייתי רוצה לראות את נציגי הממשלה מנסים להסביר לשופטים שיש הצדקה מקצועית להעברת חדר המיון המוגן; שזה לא יפגע בחולים שיזדקקו לשירותי חדר המיון; שהם, הממשלה בעלת הרוב החילוני, מאמינים שהקברים הספק יהודיים הם עילה ראויה למהלך כזה; שהשיקול הקובע לא היה הישרדות פוליטית ואישית, אלא אמונה במצוות האל; שכל העניין לא נברא אך ורק מתוך חשש לפרישת יהדות התורה מהממשלה.
אביגדור ליברמן, למשל
נימוק נוסף לעתירה, הנובע מהראשון, הוא ניגוד אינטרסים. מין אביגדור ליברמן שכזה, למשל. מצד אחד הוא מתנגד לכפייה הדתית, ומצד אחר הוא הצביע בעד דרישות האגודה. שיסביר לבג"ץ למה.
מעניין לשמוע אותו אומר שזה לא בגלל החשדות הפליליים נגדו; שזה לא בגלל שבמצבו הנוכחי הוא מעדיף שתהיה ממשלה, ושהוא יהיה חבר בה, לפחות עד שיוחלט בעניין כתב אישום נגדו; וגם שאר השרים שיצרו רוב לדרישות יהדות התורה, לכולם יש אינטרס להמשיך לרבוץ בממשלה - ומאידך הם נקראים לקבל החלטה העלולה להרוס להם את האידיליה הזאת. זה לא ניגוד עניינים?
הייתי רוצה לראות את פרשת הקברים כבר מאחורינו. אבל נראה לי שחשוב שתהיה החלטה של בג"ץ, שאולי תשים גבולות גם לחרדים, אבל בעיקר לשרים החילונים. שתהיה החלטה שתגדיר את מצב ניגוד העניינים שבו שרוי השר החילוני בבואו לדון בנושאים דתיים. אולי - אולי גדול - הגדרה כזאת תהיה ציון הדרך הראשון בדרך הארוכה מאוד להפרדת הדת מהמדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
