אישור הרפורמה בנמלים - מחטף של האוצר והתחבורה

"אישור הרפורמה בתעריפי הנמלים ללא התראה ערב חג הפסח ולאחר שנים של דיונים היא מחטף" כך טוענים בלשכת הספנות, המייצגת את חברות הספנות בישראל. הלשכה פנתה היום לשרי האוצר והתחבורה בדרישה להימנע מלחתום ביום ראשון הקרוב על הרפורמה המתוכננת בתעריפי הנמלים ולעכב את אישורה הסופי עד למתן הזדמנות נאותה לחברות הספנות לעבור על הטיוטה ולהעיר את הערותיהן. לטענת הלשכה "לא ייתכן שקולנו לא יישמע, רק בגלל שאין לנו וועדי עובדים וכוח פוליטי". לטענת חברות הספנות הרפורמה מגדילה ב-150 מיליון דולר לשנה את התשלומים שיחוייבו בהם, זאת על-פי הטיוטה הקודמת שפורסמה. בלשכה פתחו בקמפיין ציבורי נגד היוזמה ומזהירים כי ינקטו בצעדים משפטיים עם השרים יחתמו בכל זאת על הטיוטה.

הרפורמה בנמלים נדונה זה מספר שנים מתוך הבנה שיש מקום לשנות את מבנה התעריפים הנוכחי בנמלים הנהוג זה עשרות שנים. מעבר לכך, מהווה אישור הרפורמה תנאי מוקדם הכרחי להנפקת הנמלים, המתוכננת להיערך בחודשים הקרובים.

מהאוצר נמסר כי "התקיימו דיונים עם נציגי איגוד הספנות, דעתם נשמעה הערותיהם נלקחו בחשבון ונעשו שינויים ברפורמה בהתאם לכך". באוצר אישרו כי ההחלטה על אישור הרפורמה תתקבל ביום ראשון הקרוב.

לשכת הספנות מייצגת את כל חברות הספנות בישראל, האחראיות ל-95 מנפח המטענים המגיעים לישראל ויוצאים ממנה. לדברי סגן נשיא הלשכה שי באב"ד הממשלה ניצלה את חולשתן של חברות הספנות כדי להעביר את הרפורמה על חשבונן. לדבריו "אנחנו לא ההסתדרות ולא התעשיינים. אם מחר נשבות את מי זה יעניין?".

באב"ד סיפר כי ראשי לשכת הספנות נפגשו בתחילת השבוע עם סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן ועם ראשי שדולת הספנות בכנסת. לדבריו, כהן התחייב בפניהם להקים צוות בינמשרדי שינסה להגיע להסכמה בין הצדדים. פגישה נוספת נערכה ביום שלישי במהלך אירוע הרמת כוסית בנמל חיפה שבו נכח גם שר התחבורה. לטענת באב"ד הבטיח לו השר כץ שמנכ"ל משרד התחבורה יעקב גנות ייפגש עם נציגי הלשכה לפני שיוחלט על הרפורמה. בפועל התברר לראשי האיגוד אתמול בלילה שהרפורמה תאושר על-ידי השרים. "ביקשנו לקבל לפחות את הטיוטה, כפי שנעשה בכל הפעמים הקודמות" אמר באב"ד "אבל קיבלנו אותה רק היום אחר הצהריים. ברור שאין לנו שום יכולת להגיב עד יום ראשון ולכן מדובר לטענתנו במחטף".

באיגוד הספנות מדגישים כי הם אינם מתנגדים כעיקרון לרפורמה אלא רק לאופן שבו היא מיושמת. לדברי באב"ד "אי אפשר להפיל עלינו בבת אחת את הרפורמה. אמרו לנו תגלגלו את העלייה באגרות על הלקוחות אבל זה לא ריאלי במצב הנוכחי ולאור חולשתן של חברות הספנות שמנסות להתאושש מהמשבר העולמי. התוצאה תהיה שכל העלייה תגולגל או עלינו או על הלקוחות הקטנים. ללקוחות גדולים, יש מספיק כח להתנגד להעלאת התעריפים". בנוסף דורשות חברות הספנות ליצור קישור בין גובה האגרות לבין יעילות הנמל. לדברי באב"ד "אם כבר מעבירים את הנמל לסטנדרטים מערביים אז צריך ליישם את העיקרון של "אני משלם יותר אני מקבל יותר" הרי כל הרעיון שמאחורי הרפורמה הוא ליצור התייעלות ושיפור בפעילותו של הנמל".

גורמים בענף הספנות אמרו ל"גלובס" כי "הבעייה המרכזית בהפרטה אינה התעריפים אלא ביחסי הגומלין בין וועדי העובדים להנהלות הנמלים וכוחו של וועד העובדים" לדבריהם "אף משקיע פרטי לא ייכנס להשקעה בנמלים כל עוד מי שמנהל אותם בפועל הם וועדי העובדים".

רקע

הרפורמה בתעריפי הנמלים נועדה לאפשר את הפרטת הנמלים, מתוך הנחה שגורמים עסקיים רציניים לא ישכימו להשקיע בנמלים כל עוד הם מתנהלים על-פי מבנה תעריפי מיושן ומעוות. בנוסף, סופגת ישראל בשנים האחרונות ביקורת בין-לאומית בגלל העובדה שמשטר התעריפים הנוכחי מפלה לטובה את היצוא על חשבון הייבוא בדרך של סבסוד צולב. נכון להיום גובים הנמלים אגרת רציף בגובה 1.2 מערך סחורות הייבוא לעומת 0.2 מערך סחורות הייצוא. את שתי האגרות משלם הלקוח שהזמין את הסחורה. בנוסף נגבות אגרת סוורות (פריקת המטען מהאנייה למשטח) שמשלמת חברת הספנות ואגרת סבלות (הובלת המטען מהרציף ליציאה מהנמל) שאותה משלם הלקוח.

לפי הרפורמה תוחלף אגרת הרציף בדמי תשתית שבהדרגה יצמצמו את הפער בין האגרה על סחורות ייצוא ולייבוא. לעומת זאת אגרות הסוורות והסבלות יועלו בהדרגה ובנוסף יחוייבו חברות הספנות בתשלום שתי האגרות. לטענת חברות הספנות על-פי הטיוטה הקודמת שהופצה, מדובר בסכום של 150 מיליון דולר בשנה שיושת עליהן ועל הלקוחות הקטנים.