בן כספית: "אני אשב במנהרה באלנבי עם כלב וכובע ואקבץ נדבות לפני שאעבוד אצל שלדון אדלסון"

התשובה של בן כספית לאיום החמור ביותר על חופש העיתונות כיום מוכרת היטב לקוראי "מעריב" - "ישראל היום". "ברור שתופעה של עיתון כשופר תעמולתי שמחולק חינם היא דבר שלא דומה לשום דבר בעולם החופשי", הוא אומר ל"גלובס". "זה דומה ל'פרבדה' או ל'תישרין'. אני חושב על זה כל יום, לא רק מאז שזה טרנד, הרבה לפני שזה היה קשור למצבו של 'מעריב'. היו עיתונים עם קו, אבל לא כאלה שמנסים לייצר שיח ולדכא את החופש כמו שזה מנסה".

- איך הוא פוגע בחופש?

"הוא כזה גדול ועוצמתי, שזה רק עניין של החלטה עד שהוא יישב על מישהו וישבור לו את המפרקת. הוא מתחיל להגיע למצב של 'ידיעות' מבחינת תפוצה, אבל בלי החופש. תאר לעצמך שהציבור היה יודע על המשבר בארצות-הברית על-פי 'ישראל היום'. אני הבאתי את הכותרת הראשונה שדיברה על העוצמה והזעם של אובמה שניהל את המשבר. הם כתבו שזה מאחורינו. תאר לך שהיו מצליחים לסגור אותנו ולהחליש את 'ידיעות'".

- יש ביקורות עלייך שמקור הקו האנטי-ביבי שלך נובע ממלחמת העיתונים.

"הבל-הבלים. לשמחתי, היופי בפרינט זה שיש ארכיון. יש לי היסטוריה של אנטי-ביבי כבר מ-1988. למרות שמי שאומר לי שאני שונא את ביבי, אני יכול להראות גם את כל ההזדמנויות שפרגנתי לו. הייתה תקופה שבה הייתי האידיוט היחיד שחשב שהליכוד לא גמור ולא צריך להספיד את ביבי. הייתי מבקר נוקב של נתניהו הרבה לפני הקמתו של 'ישראל היום' ואהיה גם אחרי, אבל זה לא מפריע לי לפרגן לו כשצריך, כמו אחרי נאום בר-אילן או אפילו ביום ראשון האחרון. לפני הקמפיין האחרון במסעדת מיתוס בירושלים, כשהוא אמר לי שאני העיתונאי הכי הגון שהוא מכיר. לא צריך את 'ישראל היום' כדי לרצות להוכיח שביבי לא כשיר לניהול לא רק של מדינה, אלא אפילו של חנות המכולת מתחת לבית".

- אתה חושב שהממשל הזה חוסם מידע יותר מקודמיו?

"לא. הוא רוצה לחסום, כל ממשל רוצה לחסום, אבל הוא פשוט כל-כך חסר תועלת. חוץ מדיוני השביעייה העסק הוא מסננת, ככה זה שהלשכה שלך מבורדקת".

- העובדה שהעיתון שאתה עובד בו מצוי במשבר מקשה על החופש העיתונאי שבו?

"חד-משמעית לא. כשהעיתון נמצא במשבר כלכלי ומקרטע מול חובות, הדבר היחיד שאתה חייב לעשות זה לעשות עיתון טוב. מה, אנחנו אמורים לצאת מול 'ישראל היום' כל יום? הדבר היחיד שעשיתי זה שהחלטתי שאני מעולם לא אעבוד שם. יש לי מספיק עוצמה כדי להגיד 'רבותיי, תרשמו טוב: אני אשב במנהרה באלנבי עם כלב וכובע ואקבץ נדבות לפני שאעבוד אצל שלדון אדלסון'. אין לי מושג איך עיתונאים שאני מעריך עובדים אצלו. אלא אם כן הוא יגיד 'חטאתי, טעיתי, פשעתי - והעיתון חופשי'. לצערי, אנשים לא מצטרפים לאמירה הזו, כי הם חוששים שהם יצטרכו לעבוד שם".

- אולי רק עיתונאי בעל כוח כמו שלך ומשכורת כמו שלך יכול להגיד באמת מה שהוא חושב?

"כדי להרגיש שאתה לא צריך אף אחד צריך 10 מיליון דולר בבנק, ואין לי אותם. אם אני עובר על האנשים שעובדים אתי ב'מעריב', אני לא חושב שיש פה אנשים שרוצים לרצות מישהו. אני לא חושב שזה קשור להישרדות. אם אתה רוצה שיספרו אותך, תעשה תחקירים וגילויים ותשחט אותם - אם צריך. אנשים מבינים רק עוצמה ורק יושר ושלא יהיה שום מצמוץ, כשאתה מתחיל ללחך פנכות - גורלך נגזר. בוא לא נכחיש שיש גורמים שמנסים להעביר חוק מסוים נגד 'ישראל היום'. מתבקש שתתחיל להתחנף אל הפוליטיקאים האלה, ולא התחנפנו לאף אחד. אם יש לך את זה בתפיסה, אתה לא עיתונאי".

תגובת עיתון "ישראל היום": "בן כספית יכול להירגע: אין לנו, לא היתה לנו ולא תהיה לנו כוונה להציע לו עבודה. אין לו מקום במערכת 'ישראל היום', עמה נמנים כתבים ופרשנים מוערכים הנהנים מחופש מלא. יותר ממיליון קוראים של 'ישראל היום' חושבים אחרת מבן כספית, ומספרם רק הולך וגדל".

בלשכת ראש הממשלה סירבו להגיב.

במהלך חג הפסח יתפרסמו באתר "גלובס" תשובותיהם של אמנון אברמוביץ', עופר שלח, גל גבאי וכרמלה מנשה בנוגע לשאלה: האם קיים חופש עיתונות אמיתי בישראל?