עופר שלח: "רוב כלי התקשורת רואים את עצמם בסכנה קיומית"

האויב הגדול ביותר של החופש העיתונאי, על-פי עפר שלח, הוא העיתונאי עצמו. "מכיוון שהעיתונות חלשה כי כלי תקשורת רואים עצמם בסכנת סגירה מתמדת, ומכיוון שהעיתונאים מוחלשים ומפורדים, ומכיוון שקיימת כלפיהם עוינות בחלקים גדולים של דעת הקהל - אז הם מטילים על עצמם מגבלות בגלל החשש להיות לא פופולריים", אומר שלח, שסוגר כבר 20 שנה במקצוע.

שלח סגר בשבוע שעבר עונה מוצלחת של תוכנית התחקירים שלו, "המקור" בערוץ 10. "כביכול אני עשוי להיתקל בבעלי הון שמחזיקים במקומות שבהם אני עובד, וברשויות כמו הצבא ומערכת הביטחון או גופים עסקיים. אבל אני לא חושב שמי מהם באופן ישיר מטיל על העיתונאים אימה כמו תחושתם שלהם עצמם שהם לא פופולריים".

* אולי חסמי המידע כל-כך מובנים מכיוון הגופים ובעלי ההון, עד שהעיתונאי כבר מאמץ אותם באופן טבעי?

"רוב הגופים נבונים מספיק בשביל להבין שהם לא ייצאו טוב בניסיון לחסום מידע. אני לא נתקל בזה באופן אישי. אחד הדברים שקורים לעיתונות זו היעלמות של מעמד הביניים. רוב האנשים שהתחילו אתי את הדרך לפני 20 שנה לא נמצאים בה היום, לא בגלל שאין להם כישרון, אלא כי היא לא מסוגלת לפרנס אנשים במעמד ביניים על כל דרישותיהם בחיים. לכן יש שכבת טאלנטים שאני לשמחתי בתוכה, ושכבה עבה מאוד למטה של אנשים שמרגישים זמניים. גם הטאלנטים מרגישים מבודדים ומוחלשים, אבל הם לפחות משתכרים טוב. זה יוצר מצב שהעיתונאי מראש מניח שהוא חלש, ושהוא לבד ולכן הוא שותק".

* ייתכן שזו אפתיה כללית באוכלוסיה, שמצב העיתונאים רק משקף אותה?

"יש הבדל בין עיתונאי לאזרח. אזרח שהולך עם מוסכמות זה בסדר, עיתונאי צריך לבדוק כל מוסכמה וכל מה שנחשב לאמת. הפחדים הכלכליים והתחושה של העיתונאי - ובמיוחד של עורכים ותחקירנים - היא שהם לבד במערכת שלא תהסס להפטר מהם, ושנמצאת עצמה בפאניקה. הרוב המכריע של כלי התקשורת רואים את עצמם כמי שנמצאים בסכנה קיומית, ואם הם לא - זה רק כי מישהו החליט כרגע שהוא מוכן להוציא עליהם כסף, אבל מחר זה יכול להתהפך".

* אצלך בערוץ התקשר יוסי מימן לאושרת קוטלר להביע את מחאתו על סיפור.

"מימן הרים טלפון לאושרת לאחר מעשה, ורעשה הארץ. הוא לא התערב מעולם בסיפור. אבל לא צריך לשים דגש על המעורבות הישירה - יש מעורבות ישירה דרג שני. אמצעי התקשורת תמיד התפרנסו, אבל כשהאמצעים חלשים - הדעת נותנת שהמשוואה נוטה לטובת בעלי ההון. לפני 20 שנה בעלי האמצעים היו משפחות עיתונות. מאז התקשורת נקנתה על-ידי אנשי עסקים, והאינטרסים הפכו להרבה יותר גדולים וסבוכים. יש פער עצום בין תדמית אנשי התקשורת בציבור ובין תדמיתם בעיני עצמם. הציבור חושב שיש להם עוצמה, ולמעשה הם מרגישים חלשים ומבודדים".