למרות החשש מייסוף השקל: בנק ישראל העלה את הריבית ל-1.5%

"העלאה זאת באה על רקע הצמיחה בארץ שממשיכה להתבסס, הצפיות לאינפלציה שנמצאות בקרבת הגבול העליון של היעד ועל רקע העליות במחירי הנכסים" ■ הבנק מציין כי מרבית האינדיקאטורים מצביעים על כך שהפעילות הריאלית במשק ממשיכה לגדול גם ברבעון הראשון של 2010

בנק ישראל בהנהגתו של הנגיד סטנלי פישר החליט הערב (א'), בהחלטה שהוקדמה עקב חג הפסח, להעלות את ריבית בנק ישראל לחודש אפריל ב-0.25% ל-1.5%.

בנק ישראל מסביר בהחלטתו כי ההחלטה להעלות את הריבית לחודש אפריל לרמה של 1.5% היא חלק מהתהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמלית" שנועד להחזיר את האינפלציה ולשמור אותה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך תמיכה ביציבות הפיננסית.

העלאה זאת באה על רקע הצמיחה בארץ שממשיכה להתבסס, הציפיות לאינפלציה שנמצאות בקרבת הגבול העליון של היעד, ועל רקע העליות במחירי הנכסים. עם זאת, גם לאחר העלאה זו, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.

הפעילות הריאלית במשק ממשיכה לגדול

עוד מציין בנק ישראל כי הציפיות לאינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים עומדות בממוצע על 2.6%; הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנגזרות משוק ההון נמצאות סמוך לגבול העליון של יעד האינפלציה. לפי החזאים בעוד כחודש צפויה האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחרונים להיכנס לתוך היעד.

עוד מצויין כי מרבית האינדיקאטורים ובכלל זה ממצאים ראשונים מסקר החברות של בנק ישראל מצביעים על כך שהפעילות הריאלית במשק ממשיכה לגדול גם ברבעון הראשון של 2010, עם זאת עדיין שוררת אי ודאות לגבי עוצמת ההתרחבות.

בנק ישראל היה מודע, ככל הנראה, לקושי של העלאת הריבית על רקע העובדה כי רוב הבנקים המרכזיים טרם צעדו בנתיב העלאת הריבית וציים כי "ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים. אולם, כמה מהם ממשיכים לצמצם את השימוש בכלים הלא שגרתיים של ההקלה המוניטארית ובכמה בנקים מרכזיים במשקים אחרים מתחילים בתהליך של העלאות ריבית".

לסיכום, בנק ישראל מציין כי ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי, בעולם ובשווקים הפיננסיים, וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

תגובות להעלאת הריבית

רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון ציין כי מדובר בהחלטה נכונה: העלאת הריבית בעת זו משדרת מסר נחוש אל מול העלייה האחרונה בציפיות לאינפלציה ולכן תימנע העלאות ריבית מיותרות בעתיד.

"במבט קדימה, אין שינוי בכללי המשחק: הבנק ימשיך בהתאמה הדרגתית של הריבית בהתאם להתפתחויות במשתנים העיקריים ויוציא בהדרגה את הריבית הריאלית מהטריטוריה השלילית. העלאת הריבית צפויה להוביל לירידה בציפיות לאינפלציה ובמידה והן יתבססו ברמה נמוכה יותר במהלך החודש הקרוב, תישאר הריבית לחודש מאי ללא שינוי", כתב גוזלן בתגובתו.

יוסי פרנק מאמרג'י פייננס הגיב גם הוא להעלאת הריבית וכתב כי "בנק ישראל עמד לפני פרשת דרכים. אינני סבור שהוא מודאג מהאינפלציה. הקשר בין תחזיות האינפלציה לבין האינפלציה בפועל בעשרים השנים האחרונות היה מקרי בהחלט. הדאגה האמיתית של בנק ישראל הינה ממה שקורה בנדל"ן ובבורסה ובמיוחד מהחזרה ל"ימי פומפיי העליזים" של הנפקות מסוכנות וצמצום לא סביר של הפער בין אגרות החוב הקונצרניות לבין הממשלתיות".

אורי יהודאי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ונשיא פרוטרום מסר כי הוא "מצר מאד על החלטת הנגיד. הגדלת פער ריביות מול העולם עשויה להביא להאצת תהליך התחזקות השקל מול מטבעות הסחר העיקריים- היורו והדולר- ולפגוע משמעותית ביכולתו של היצואן הישראלי להתחרות בעולם בשנה הקרובה. יתר על כן, ציפיות האינפלציה הן בתחום היעד והעלאת הריבית פשוט לא נדרשת בשלב זה".

יהודה טלמון, נשיא להב הגיב להעלאת הריבית וציין כי "נגיד בנק ישראל החליט, היום, ערב חג הפסח, החלטה קשה, שתיפגע בעצמאים ובבעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. העלאת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל היא טעות קשה, שתפגע בצמיחה במשק".

אמיר כהנוביץ', כלכלן מאקרו בכלל פיננסים הגיב להחלטת הריבית וכתב כי "ההחלטה הפעם באמת הייתה בעייתית ולא נראה שיש ריבית נכונה - רק הזמן יגיד אם ההחלטה הייתה נכונה". להערכתו, בחודש הבא בנק ישראל לא ימהר לעלות ריבית ואף לא ביוני, אלא אם משהו חריג יקרה, כמו קריסה של השקל, זינוק במדד המחירים במרץ ועוד כל מיני דברים לא כל כך סבירים. כהנוביץ' מעריך כי הריבית בסוף השנה תעמוד על 2.5%, ושקצב העלאות הריבית של בנק ישראל לא ישתנה מהותית ויישאר ברמה של העלאה פעם בכל חודשיים-שלושה.

תגובתו של יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: "גם עלייה של 0.25% בלבד הינה גזירה קשה שתגדיל את עלויות המימון של התעשייה השנה בכ-320 מיליון שקל ותגדע את ניצני ההתאוששות שהחלו לנבוט במגזר העסקי. המכה שמנחית עלינו הנגיד ערב החג קשה במיוחד לעסקים הקטנים והבינוניים שחסרים את עשרות המיליונים שידרשו כעת למימון האשראי שלהם ויתקשו להמשיך לתפקד, לא כל שכן להתרחב ולצמוח. קשה להבין מדוע נוכח המדדים השליליים, הייצוא מדשדש ושקל חזק מדי, בנוסף לשנה שהחלה עם נתונים מדאיגים על ירידות חדות בפדיון ועלייה של עשרות אחוזים במספר העסקים הקורסים, החליט נגיד בנק ישראל להכביד את עולו על בעלי העסקים במשק".

גולדמן זאקס צפו את העלאת הריבית

טרם החלטת הריבית, הוציא בנק ההשקעות האמריקני גולדמן זאקס סקירת עדכון ללקוחותיו ובה הוא מציין כי ההחלטה תהיה "צמודה מאוד", אך להערכתו הנגיד סטנלי פישר יבחר להעלות את הריבית ב-0.25% ל-1.5%, מה שאכן קרה.

"נתוני האינפלציה האחרונים היו טובים אך הנתונים הכלכליים חזקים מאוד ומצביעים על כך שהכלכלה הישראלית צומחת מעבר לפוטנציאל שלה", כתבו כלכלני גולדמן זאקס לפני החלטת הריבית. "עם זאת, בנק ישראל מודאג מההתאוששות הכלכלית בעולם ולכן הוא דוגל ביציאה הדרגתית מהמדיניות המוניטארית המרסנת".