לא לחינם היו האנליסטים חלוקים בדעותיהם בעניין החלטת הריבית של בנק ישראל. סטנלי פישר החליט, לאחר לא מעט התלבטויות, כך אני מאמין, להעלות את שיעור הריבית ל-1.5%. לכאורה, וכך מנסים להציג זאת בבנק ישראל, מדובר במהלך חזרה לשיעורי ריבית "נורמאליים". האמת קצת יותר מורכבת.
לדעתי בנק ישראל לא באמת חושש מהאינפלציה ובודאי שאינו צריך להתייחס לציפיות החזאים - בעשרים השנים האחרונות קשה היה למצוא הרבה תחזיות לשנה קדימה שהיו קרובות לאינפלציה בפועל (וזה פעל לשני הכיוונים). ההתאוששות הכלכלית במשק הישראלי אינה מלווה בשלב זה בעליות מחירים. התחזקות השקל היתה אמורה אף להביא ירידה במחיר המוצרים המיובאים אולם כמעט כמו תמיד במצבים כאלו נהנים היבואנים ואילו הצרכן יוצא ניזוק. ממה לפיכך מוטרד בנק ישראל?
אף נגיד באף מקום בעולם לא רוצה להיזכר כנביא זעם ומפוצץ בועות (זוכרים את פרנקל בסוף שנות ה-90?). לפני מספר חודשים עת הפתיע פישר בהעלותו את הריבית, טענתי שהוא מנסה לאותת לשוק הנדל"ן ולבורסה. האיתות לא ממש עזר. הבורסה נושקת לשיאי כל הזמנים וזה עוד סביר לנוכח מה שקורה כאן ובעולם - כשהראלי נמשך נוהגים להתעלם מכל איתותי האזהרה: הנדל"ן אינו מתקרר, ביבי נתניהו עסוק בעניינים אחרים ובשלב זה דרושים צעדים הרבה יותר דרמטיים על מנת שתכנית "ביביטיאס" להורדת מחירי הנדל"ן, תניב תוצאות.
החמורה מכולן היא החגיגה באג"ח הקונצרניות. צמצום פער התשואות ביניהן לבין הממשלתיות, אינו סביר וזה בלשון המעטה. מבול הנפקות האג"ח שנחת עלינו מזכיר את הימים העליזים טרום המשבר. הדרך היחידה לשלם מיליוני שקלים למנהלים כושלים היא "חליבת" הציבור התמים.
מצידה השני של פרשת הדרכים עומד כמובן שוק המט"ח והיצוא. שער סל המטבעות האפקטיבי אותו בוחן בנק ישראל יורד נכון לשעה זו לשפל של 88 נקודות והוא מתקרב בצעדי ענק לשער השפל של 2008( 82.95 נקודות).
את ההשלכות התחלנו לראות בנתוני היצוא האחרונים וסביר להניח שהנתונים הבאים יראו מצב חמור יותר שכן שער הדולר לא התאושש ושערי המטבעות האחרים, בעיקר האירו,ירדו באורח חד. גם חברות שהגנו על עצמן לטווח ארוך ונהנו משערים גבוהים עד כה נחשפות מעתה ואילך לשערים נמוכים משמעותית.
בנק ישראל מודע לכך היטב והוא אינו זקוק להמתנה עד ספטמבר 2010 על מנת לראות את ההשלכות הנובעות מהתחזקות השקל.
הבנקים הזרים משתמשים בכל הארטילריה שלהם על מנת שההימור שלהם על השקל יניב כמה שיותר פרי. פערי הריבית זניחים, העודף בחשבון השוטף מצטמצם משמעותית (גם עקב הקיטון ביצוא וגם עקב הגידול ביבוא) וזה היה עד כה "התירוץ" העיקרי להתחזקות השקל. אנו מבחינים בעליית מדרגה בהתקפות הבנקים הזרים לגבי מדיניות פישר ושימוש רחב באנליזות כגון זו שפורסמה אתמול בהבלטה על ידי יחצ"ני מריל לינץ' וקבעה ששוויו ההוגן של הדולר הינו 3.01 שקלים. כמדומני שכלכלן אובייקטיבי שיבחן את מאפייני המודל שקבע שווי זה יעלה לא מעט תמיהות לגבי סבירותם.
בנק ישראל החליט להעלות את הריבית בצעד נבון אם ורק אם ילווה צעד זה בשינוי דפוס הפעולה בשוק המט"ח כך שהאיום על סל המטבעות לא יתממש. אני רוצה לקוות כי גם האוצר שותף היום לבנק ישראל בתפיסה זו וכי הצעד הבא יהיה צעד של שיתוף פעולה הן במישור ההצהרתי והן במישור הביצועי-למשל על ידי גידור חלק נוסף מהחוב הלאומי של ישראל(לפחות בהיקף ההנפקה האחרונה).
להערכתי יש סבירות גבוהה למדי כי בצד העלאת הריבית יש תכנית מוכנה למקרה והשקל ימשיך להיות מותקף. מה שבטוח הוא שלא נצטרך להמתין זמן רב על מנת לראות זאת. הספקולנטים יבדקו זאת בקרוב מאד.
בברכת חג שמח,
-
יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
