נתחיל במשהו אחר לחלוטין. בשנים האחרונות, כל אימת שנקלעת לידיי מכונית המונעת במנוע דיזל כלשהו, נופלת עליי תוגה גדולה, ועמה גם זעף גואה והולך. "איזו רוח שטות ורשע", כך אני ממלמל אז לעצמי, "השתלטה על שאריות בינתם של מחוקקי מדינתי, ושלחה אותם להתעמר בכל המבקש לרכוש מכונית עם מנוע דיזל?".
כי זאת יש לדעת: מדינת ישראל היא היחידה במדינות תבל שהכריזה מלחמה על לוגמי הסולר. כל שאר העולם כבר הפנים מזמן את העובדה שמנועי דיזל יעילים יותר, חכמים יותר, חסכנים יותר, אמינים יותר, מאריכי חיים יותר, ובסופו של דבר - גם ירוקים יותר מכל הזיה "בטר פלייסית" או איזשהו היי-בריד אופנתי. אפילו בתחום המאצ'ואיסטי של "הביצועים", הולך יתרונם המסורתי של מנועי הבנזין ונעלם. רק ישראל מתעקשת. היא הרי יודעת הכול טוב יותר. לכן, הוחלט אצלנו שכל מי שימלאנו לבו לקנות דיזל - ייענש. ייקנס. יסבול. למה? למה, ואיך, נהיינו טיפשים כל כך?
לימוזינת שועים
כל המחשבות הנוגות הללו קדחו במוחי, בעודי נוהג בספינת הדגל החדשה של אאודי: אאודי 8A החדשה. מתחת למכסה המנוע המחוטב של זו, זמזם באלגנטיות מנוע דיזל 8V בנפח 4.2 ליטרים, וייצר מספרים די מדהימים: 350 כ"ס, מומנט בן 81 (!) קג"ם מסחררים, ותאוצה מ-0 ל-100 שטובה מתאוצתו של האח הבנזיני התאום. ממש כך. הדיזל עושה זאת ב-5.5 שניות. הבנזיני זקוק ל-5.7 שניות. זאת, אף שמנוע הבנזין נהנה גם הוא מ-8 צילינדרים, מנפח בן 4.2 ליטרים, והספקו - 372 כ"ס - אף גבוה מהספקו של מנוע הדיזל.
אך לא במכוניות ספורט עסקינן, אלא בלימוזינות של שועים. ואף שעולם הלימוזינות אמור להתאפיין בחרישיות אלגנטית של אצולה, הליכות מאופקות של דירקטוריון ונימוסי מלכות מהוקצעים, הקרב על השפיץ של צמרת מכוניות היוקרה והתפנוקים, סוער ביותר. הפיכות חצר הן עניין תדיר, ומלך חדש מוכרז כמעט מידי שנה או שנתיים.
דא-עקא, כבר די קשה לחדש בגבהים הללו. הכול כבר הומצא, הכול כבר קיים, הכול כבר מותקן, הכול כבר מוכר. ראיית-לילה? יש. מערכות קול של 1,000 וואט ו-20 רמקולים? יהיה לך. מערכת מיזוג עם 4 כיווני אוויר ובינה מלאכותית? בוודאי. תפעול קולי של נווט, רדיו, וידיאו, נהג, ילדים, מיזוג אוויר, מכסה בגאז' ומתקן מסאג'? אין בעיה. הכול כבר בפנים. וכמעט אצל כולם.
אין אפוא פלא שיצרני העילית מחפשים, כמעט בקדחתנות, איזשהו ייחוד. איזשהו חידוש שיעניק להם בלעדיות-מה, ולו-רק לזמן קצוב.
להלן רק 4 מתוך שלל החידושים הייחודיים לאאודי 8A החדשה.
1. תאורת LED מלאה, לרבות התאורה הראשית מקדימה ומאחור. אאודי היא זו שהמציאה את "גבות" האור שמעטרות את פנסי דגמיה. עיטור זורח זה "הושאל" כמעט ע"י כל יצרני הרכב. זה מן-הסתם יהיה גם גורלה של תאורת ה-LED המלאה.
2. מערכת מיזוג היודעת לזהות את מיקום השמש ואת לחות האוויר במכונית, ממש כך, כדי להיטיב ולצנן את האזור שהתחמם בשמש, וגם לייבש את הלחות היתרה ולמנוע עיבוי מעיק על השמשות (אני תוהה מתי, ואיך, יימדד גם חומו של הנהג כדי להתאים לו בדייקנות יתרה את הטמפרטורה היאה לו).
3. דו-שיח בין מערכות בקרת השליטה, המתלים, הבלמים ותיבת ההילוכים, לבין מערכת הניווט. זו מדווחת לשאר המערכות על תוואי הדרך הקרב ובא, על-מנת שהמערכות כולן תתגייסנה להכנת המכונית לבאות.
4. טאץ'-פד (משטח מגע) המאפשר לנהג "לכתוב" עליו באצבעו, והמשטח מזהה את האותיות הנכתבות, ומשגר את הכתוב למערכות הרכב השונות; כתובות למערכת הניווט, מספרי טלפון לחייגן ועוד עניינים שכאלה. לטעמי - גימיק די מיותר. הכתיבה באצבע מסורבלת, דורשת תשומת-לב יתרה, הטעויות תדירות מדי, והעיקר - הלא יש הפעלה קולית, אז למה להוריד יד מן ההגה ולנעוץ אצבע במשטח?
ואלה, כאמור, רק 4 מתוך רשימה של עשרות חידושים ולהטוטים ייחודיים. מעניין כמה זמן הם יישארו בלעדיים לאאודי.
אופי קריר ויעיל
מכיוון שהעיצוב כמובן משובח, והמרחב הפנימי - כרגיל אצל אאודי - עוד יותר משובח, והמנועים (כאמור, דיזל ובנזין בני 4.2 ליטרים) די מרהיבים, ותיבת ההילוכים (8 הילוכים טיפטרוניקיים) חלקה כמשי משומן, והנוחות במושבים האחוריים כמוה כנוחות בסוויטה של מלון פאר, ואני גם מאמין לאמור בתיק העיתונות בעניין החסכנות בדלק, צמצום הזיהום, שיפור הבטיחות ותחכום השלדה - לא נותר לי אלא לשוב ולגבש דעה על-פי היסודות העתיקים והקלאסיים : אופי, ניהוג, חוויית נהיגה.
ובכן, כדרך האאודים, גם 8A ניחנה באופי שכולו קרירות יעילה. היא תתנהל באותה מיומנות צוננת ב-25 קמ"ש וב-250 קמ"ש. התרגשות? קשה לרגש אותה, והיא גם לא מתאמצת לרגש את הנוהג בה. ומערכת הקוואטרו תמשיך להצמיד אותה לכביש גם כשזה מצופה בגריז, ובעיצומו של גשם זלעפות. אני, למשל, אוהב מאוד את הצינה הפדנטית הזאת. נפשי מתרוננת נוכח שלימות טכנולוגית. אבל נשמות לוהטות ממני, אולי אוהבות זאת פחות.
בימי ההשקה נשבו רוחות בעוצמה מרשימה. למרבה ההפתעה, חשתי לא פעם את מהלומות הרוח במכונית מעל ומעבר לדרוש ולמצופה. האם אכן הייתה הרוח כה עזה? האם 8A אכן קצת רגישה מדי לרוח? לא יודע. צריך לשוב ולבדוק.
למרות הכרזותיו של היצרן, זו לא מכונית ספורטיבית. היא מהירה כברק, אך זהו ברק יקי מאוד. מהוקצע. מנומס. צייתן. כדי לזכות בתואר "ספורטיבית", היא זקוקה לקצת חוצפה. לקצת נכונות להיבהל ולהבהיל. לקצת פחות שלימות. היא אומנם תעקוף כמעט כל "ספורטיבית" שתיקלע לדרכה, אבל שערות ראשו של הנהג תישארנה מסורקות למופת.
סיכום? בבקשה: 8A היא מכונית-פאר משובחת. אולי הכי משובחת. גם בגרסת הבנזין ועוד יותר בגרסת הדיזל. אז אולי יש מלך חדש לסגמנט. אך רק אלוקים יודע כמה זמן הוא ימלוך.
אינפו: אאודי A8
מתחרות
יגואר XJ
יגואר XJ
XJ החדשה, ששיווקה בישראל מתחיל בימים אלה, נוטשת מאחור את עיצוב הרטרו המסורתי של המותג הבריטי לטובת עיצוב GT נועז וחללי. הממדים החיצוניים נדיבים מאוד, תא הנוסעים מציע יותר מרווח פנים מכל הדורות הקודמים של XJ ומשלב בתוכו סממני עיצוב קלאסיים (עור, עץ, פתחי אוורור עגולים) יחד עם טכנולוגיות עתידניות. לארץ מיובאת המכונית עם מגוון מנועים, החל בדיזל עם 275 כ"ס ועד V8 בנזין עם 510 כ"ס
ב.מ.וו סדרה 7
ב.מ.וו סדרה 7
סדרה 7 החדשה של ב.מ.וו הקדימה בשנה את A8 ונטעה שורשים חסונים בצמרת טבלת המכירות של פלח רכבי השרד. היא נמכרת בארץ במגוון דגמים, והשנה תצטרף (כנראה) למבחר גם גרסה היברידית חזקה עם 455 כ"ס, סוללת ליתיום רבת עוצמה שמשודכת למנוע חשמלי וזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש בפחות מ-5 שניות
מרצדס S קלאס
מרצדס S קלאס
סדרה S של מרצדס עברה בשנה שעברה מתיחת פנים קוסמטית קלה ושורה של עדכונים טכניים נסתרים מהעין. החידושים העיקריים בליין כוללים גרסה היברידית חדשה, שנמכרת גם בישראל, ועדכונים בדגמי AMG של הסדרה, שכוללים מנועים משודרגים, מערכות ניהול מנוע חדשות והספקים מתוגברים שמשפרים אפילו יותר את הביצועים המוגזמים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
