לאחר חבלי הלידה: החלה עריפת הראשים בוועדת התעריפים

השבוע, לאחר חבלי לידה קשים, נולדה ועדת התעריפים לבחינת תעריפי בזק. המיילד הראשי הוא לא אחר מאשר מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, שעשה טעויות רבות בדרך לכינונה של ועדה מקצועית ורצינית. בין השאר נפגע והושפל אחד מחברי הוועדה המיועדים. מיותר לציין שההתנגדות והמהלכים שליוו אותה, כפי שיתואר בהמשך, לא היו נקיים משיקולים זרים.

ועדת התעריפים לבחינת תעריפי בזק הוקמה באיחור משווע, ויש לה שני מתנגדים בולטים - בזק ו-HOT. בזק טוענת כי משרד התקשורת צריך לחשוב על איך לתת לתחרות החופשית להתנהל, והוט ניסתה לספק תשובות לשאלה מדוע לא צריך להתערב בתעריפי השיחה הנכנסת. כידוע, תעריפי השיחות הנכנסות של שתי החברות נמצאים בפיקוח (אצל בזק מדובר גם על תעריפי השיחות היוצאות ועוד שירותים), והם מהווים מקור הכנסה חשוב. ברבות הימים, כאשר תהיה כאן מדיניות תעריפים תקינה, אלה יהיו זהים לתעריפי השיחות הנכנסות בסלולר.

1. תקציר הפרקים הקודמים

בעבר כבר קמו שתי ועדות תעריפים שבראשן עמד פרופסור ראובן גרונאו. גם הפעם ניסו למנותו ליו"ר. סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, אסף כהן, אפילו התעקש על כך, ולא פלא - מדובר באיש מקצוע מהמעלה הראשונה בנושא תעריפים. גם שיתוף הפעולה ביניהם הוא מצוין. בנוסף, גרונאו עמד בראש הוועדה לבחינת מבנה התחרות בשוק התקשורת שפעלה בתקופת שר התקשורת אריאל אטיאס, וכהן היה חבר בה.

כהן חשב שגרונאו צריך ליישם נושאים שנקבעו בוועדה זו וטרם יושמו, וכן לתרגם אותם להחלטות אופרטיביות בוועדת התעריפים הנוכחית. הוא רצה שהרוח וההגמוניה המחשבתית שהוא התווה בסיועו של גרונאו יישמרו. כאן המקום להזכיר כי חלק מהמלצות ועדת גרונאו (הוועדה לבחינת התחרות) לא יושמו, הן בשל התנגדות האוצר והן בשל המלצות שיש לגביהן מחלוקת על האפשרות ליישמן.

2. האויבים: כחלון ובר טל מול האוצר

אך לבר טל ולשר התקשורת, משה כחלון, היו תוכניות אחרות. שניהם הבינו שבחירת גרונאו לתפקיד פירושה המשך של המדיניות הקודמת, ואילו הם חשבו שהיא צריכה לעבור רענון. לא מדובר בכפירה במסקנות ועדת גרונאו, אלא בצורך לחשוב עליהם מחדש נוכח השינויים שחלו בשוק התקשורת. בתוך כך השניים החליטו שהפעם היו"ר יהיה אמיר חייק, מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, וכי גרונאו לא יצורף כלל. החלטה זו עוררה מחלוקת לגבי כניסתו של כהן לוועדה. לא בטוח עד כמה כהן יודע זאת, אבל חברותו היתה תלויה על חוט השערה. זה לא מנע ממנו לדרוש שחבר אחר, אלכס וייסמן - מועמד האוצר - לא ייכלל בה. כהן מכחיש שהתערב, אבל עדויות של אנשי משרד האוצר מאשרות שכך היה.כחלון ובר טל חשבו שוועדת התעריפים החדשה צריכה להיות ציבורית ומורכבת מאנשי מקצוע בלבד. למעשה, כחלון סבר שעל מנת שהוועדה תרכוש את אמון הציבור והמפעילים, אף גורם ממשלתי לא צריך להיות חבר בה. בסוף כחלון ובר טל ויתרו - כהן נכלל בוועדה, אך גם נציג מהאוצר. המטרה בכך היתה לא לאפשר רוב לחברים מהמגזר הממשלתי, משום שהבינו שטוב לא ייצא מכך.

3. כתב המינוי הנחשק

בד בבד החלו הוויכוחים על כתב המינוי של הוועדה ועל סמכויותיה. האוצר דרש ועדה "פתוחה" ככל האפשר, ואילו משרד התקשורת רצה לקשור בין ועדת גרונאו לוועדת חייק, כך שהאחרונה תהיה כבולה לכמה נושאים מצומצמים; האוצר מצדו דרש חשיבה מחדש על כמה שיותר נושאים, כיוון שלדעתו שוק התקשורת לא "זז", ומשרד התקשורת רצה להגביל את העבודה לתעריפים נטו ולנושאים שהוא רוצה לקדם, כמו יצירת "שוק סיטונאי" באינטרנט (מתחרים חסרי תשתית, כגון ספקי אינטרנט, יוכלו לפעול בחופשיות בתשתיות קיימות), והתמקדות בקביעת תעריפי בזק שבפיקוח.

חודשים בוזבזו רק על ניסוח כתב המינוי. בר טל נלחם באוצר כדי שלא ירחיב את סמכויות הוועדה, וכך פתאום צץ בר טל חדש, שהחליט שצריך לצמצם את עבודת הוועדה. מה קרה לבר טל שרצה לרענן את החשיבה במשרד, איש לא יודע. אולי שינה את דעתו משום שהאוצר ובר טל נקלעו לכמה עימותים בנושאים אחרים, כמו הצוות הבינמשרדי לנושא האנטנות, ועדת התדרים ועוד. העימותים בין השניים רק הלכו וגברו, ובר טל רק רצה יותר "להחזיר" לאוצר.

כתב המינוי פורסם באמצע פברואר לאחר ש"הונדס" מאות פעמים. הוויכוחים על כל מילה הפכו לנושאים עקרוניים, והצדדים ניהלו קרב סביב כל משפט. בשלבים מסוימים האוצר אפילו איים לפרוש מהוועדה, מה שהיה גורם לביטולה, אבל בסופו של דבר הוחלט על נוסח סופי, לאחר שחייק בעצמו נאלץ לפשר בין הצדדים ואף ביקש מכחלון להתערב כדי למנוע פיצוץ. חייק, שהיה קרוב יותר לעמדת האוצר, כינס את הצדדים ודחק בהם להגיע לפשרות שיאפשרו לוועדה לצאת אל הפועל. חייק הבין שהוועדה מתמסמסת לנגד עיניו בגלל התעקשות מיותרת, ובכמה מקרים רמז לבר טל שאין טעם ללכת נגד האוצר בשביל לספק את תאוות הפקידות המקצועית שלו, ושניתן להגיע לכך ששני הצדדים יקבלו את מבוקשם. בסוף עמדתו היא שניצחה והצדדים התפשרו.

4. התרגיל המסריח

בר טל וכחלון חיפשו בנרות מועמדים ראויים לוועדה - אם כבר רוצים ועדה מקצועית שתיהנה ממוניטין גבוה, חובה למנות לה אנשי מקצוע. כבר בשלבים הראשונים, כשדובר על זהות החברים, הוחלט על מינויים של ראובן אביטל, שכיהן כמנכ"ל חברת הכבלים מת"ב וטלרד נטוורקס, ועל רו"ח חיים אסייג. האוצר הציע את דוד אסוס, יו"ר רשות החשמל לשעבר, ואת אלכס וייסמן, מנכ"ל חברת מוריה לפיתוח ירושלים ומי שהיה בעברו סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. אפשר לומר שהאוצר עשה עבודה מצוינת בבחירת המועמדים שלו לוועדה. אסוס נחשב הן באוצר והן על ידי גורמים רבים בשוק כמומחה למונופולים; וייסמן הוא איש המקצוע הטוב ביותר שניתן היה למנות בנסיבות הקיימות. הוא היה שותף בוועדות תעריפים קודמות, הוא מכיר את שוק התקשורת על בוריו, ליווה את התהליכים החשובים במשרד בתחילת העשור, אלה שמשפיעים עד היום על הענף כולו, ויצא למגזר הפרטי ושימש בתפקיד כלכלי בכיר בהוט. מעבר למקוריות וליכולות של וייסמן, הוא נתמך על ידי כחלון, שפעל אצל ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, שבתחילה התנגד לחברות של וייסמן משום שחשש שלא יקדיש מספיק זמן למוריה.

5. האויבים משתפים פעולה

כחלון וניסן שכנעו את ברקת כי ההרכב הנוכחי מצריך את מינויו של וייסמן, שכן הוא הגורם המקצועי היחיד שבקיא ברזי התעריפים של בזק, וכן הוא מהווה מקור חשיבה וידע חיוני. לפיכך מי שיוביל אותה מקצועית יהיה אסף כהן. אגב, איש אינו חולק על מקצועיותו ויושרו של כהן, אבל כחלון וניסן ניסו להנהיג חשיבה חדשה לגבי הפיקוח על בזק והוט במסגרת התעריפים והמדיניות שנקבעה בנושא. הרכב הוועדה הסופי מצביע על כישלון בנושא, והמנצחת היא הפקידות במשרד התקשורת, שהתנגדה לוייסמן ודאגה להכשילו.

כאשר פורסם שמו של וייסמן ב"גלובס" כמועמד לכהן כחבר בוועדה, חברת הוט נזכרה כי לפני 5 שנים נתגלעה מחלוקת ביניהם סביב התמורה הכספית עבור עבודת ייעוץ שוייסמן עשה עבורה. וייסמן מצדו שלח מכתב וביקש את מה שטען שמגיע לו, והוט סירבה לשלם. בכך וייסמן ראה את חוב כאבוד - לא תבע או נקט בהליכים משפטיים. אלא שכמה חכמולוגים בהוט סברו שנפלה בידיהם הזדמנות יוצאת דופן לתקוע את הליכי הוועדה באמצעות עיכוב מינויו של וייסמן. מה שבר טל לא הבין זה שלהוט, כמו לבזק, יש מטרה ברורה לעכב את הוועדה עד כמה שניתן. הוט שיחקה לידיו של משרד התקשורת, שגם רצה לפסול את וייסמן בחשש שהוא מזוהה עם בזק. במשרד התקשורת סברו שאם וייסמן הוא מומלץ משרד האוצר ובזק היו רוצים לראות אותו כחבר, זו עילה לפסול אותו. העובדה המצערת היא שמשרד התקשורת שיתף פעולה עם הוט, ובעקבות ההסתייגות שלה ממינויו החליט לנצל את ההזדמנות ולטרפד את מועמדותו כתוצאה משיקולים זרים, ושיקולי אגו. הטענה שוייסמן נגוע בניגוד עניינים בגלל ויכוח כספי מלפני חמש שנים מול הוט היא כל כך הזויה, שאינטרסים זרים נראים כאופציה היחידה למהלך הזה.

6. וייסמן מתחיל לפעול

וייסמן, ששמע על המכתב המסתייג של הוט ממינויו, החליט לפנות למנכ"ל הוט, הרצל עוזר, וביקש להיפגש איתו כדי להבהיר שאין בכוונתו לתבוע או לדרוש את הכסף. עוזר הבין שהלך רחוק מדי, והחליט להתלות את המכתב נגד וייסמן. להתלות, כדי להרוויח זמן.

ל"גלובס" נודע כי הוט החליטה להתלות את המכתב בין היתר בעקבות בקשה של גורם במשרד התקשורת. במילים אחרות מישהו במשרד התקשורת שיתף פעולה עם חברה מסחרית שנתונה תחת פיקוחו, על מנת להכפיש מועמד לגיטימי ולמנוע ממנו לכהן כחבר בוועדה. האחראי על המעשה הזה עשה מעשה חמור, וראוי שמישהו יבדוק אם אכן זה המקרה. בר טל הכחיש בכל תוקף שביקש מהוט להתלות את המכתב, כך גם הגורמים האחרים במשרד שמוזכרים בכתבה. אבל היה צדיק אחד במשרד התקשורת שביקש מהוט למשוך את המכתב או לעמוד מאחוריו, אך קיבל תשובה סתומה: כך החברה החליטה לנהוג. הוא לא הבין שבעצם מישהו מעליו ביקש מהוט שלא למשוך את המכתב.

היועמ"ש של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין, הופקדה על אישור המועמדים. רובינשטיין החליטה שבמקרה של וייסמן היא תעבוד עם היועמ"ש לממשלה, וביחד החליטו לדרוש מוייסמן ומהוט להצהיר על מערכת היחסים ביניהם. וייסמן סירב בהתחלה וביקש לשוחח עם בר טל על הנושא, אך לבסוף החליט בעצת אודי ניסן לכתוב תצהיר, שכן אם אין מה להסתיר אז מדוע לא לכתוב. התצהיר הועבר לבדיקת היועמ"ש של משרד האוצר. לכולם היה ברור שהכנסת היועמ"ש לתהליך היתה אמורה להוביל לפסילתו של וייסמן.

7. הטרפוד הגדול

מה שקרה הוא שהוט לא הגישה תצהיר, אבל היועמ"ש של משרד האוצר גרס שהתצהיר של וייסמן אינו מספק ודרש להחמיר. בשלב הזה הבינו באגף התקציבים שהתרגיל של משרד התקשורת הצליח ושאין מנוס מלסגת. הכוונה שלהם להעמיד איש מקצוע מעולה כחבר בוועדה על מנת שיעשיר אותה מהידע והניסיון שלו לטובת כל השוק כשלה.

מאלכס וייסמן נמסר בתגובה: "צר לי כי גורמים במשרד התקשורת, אשר עיסוקם הוא לשמר את מעמדם האישי באמצעות קביעת כללי הסדרה מיושנים עתירי רגולציה, הובילו באמצעות צעדים הגובלים בשחיתות מוסרית לוויתור על מועמדותי. שומרי הסף של המשרד בחרו להנציח סביבה תחרותית מוגבלת שתשמר את כוחם המונופוליסטי באמצעות הקמת ועדה "ציבורית", הנשלטת על ידי שומר הסף במשרד והכתבת כתב המינוי שלה. הקמת צוות בדיקה כלכלי חיצוני של תחום הסלולר, ישירות על ידי משרד האוצר ומעל הראש של שומרי הסף במשרד התקשורת, מלמדת אולי יותר מכל על החשיבות שאותה מייחסים באוצר לוועדה ציבורית זו".