העשור הראשון של המילניום החדש נפתח עם הייפ הטכנולוגיה, שנשא על גבי האוויר החם בשווקים גם חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, עד שהגיעה הקריסה הגדולה. היום, עם פתיחתו של עשור חדש, נראה כי הגיע הייפ חדש לשווקים, לפחות בישראל, וזוהי האופנה של חברות הביומד.
ענף הביומד מכיל חברות מחקר ופיתוח בתחומי מדעי החיים, הכוללות חברות המפתחות תרופות לצידן של חברות המפתחות ציוד רפואי מתקדם. לאורך ההיסטוריה ראה הענף הצלחות גדולות לצד כישלונות גדולים, וזכה להיקרא בין היתר "ענף בינארי", כלומר כזה שהתוצאה בו היא או 0 (כישלון מוחלט) או 1 (הצלחה גדולה).
מדד הביומד החדש שהשיקה הבורסה לפני מספר שבועות פותח דלת לענף עבור משקיעים חדשים, ומאפשר למי שמעוניין בכך להיחשף לענף, מבלי להתמחות בתחום. המשקיעים בישראל אכן מגלים עניין רב במדד הביומד ובחברות המרכיבות אותו, אך למרות זאת, ועל אף החדשנות שהן מציעות, מניות הביומד אינן מתאימות לכל אחד. על המשקיעים שמעוניינים לשלב אותן בתיקים שלהם, לבחון היטב האם הן תואמות את פרופיל הסיכון שלהם.
"חלקן הגדול של חברות הביומד הישראליות הן צעירות מאוד, גם בגודל וגם בשלב הפיתוח בו הן נמצאות", אומרת נתלי גוטליב, אנליסטית ב-IBI, שמסקרת את התחום. "יש הרבה חברות שנמצאות בשלבי הפיתוח בלבד ואין להן כלל הכנסות. זהו הסיכון הגדול. למעשה, מתוך חברות הביומד המקומיות ייתכן שבעוד חמש או עשר שנים נראה את הטבע הבאה, אך קיים גם הסיכון שחלק מהן בכלל יימחק".
לכן, טוענת גוטליב, "ההשקעה בביומד מתאימה למשקיעים מתוחכמים או מוטי סיכון, וגם למי שמוכן להיחשף אליהן באחוזים בודדים בלבד מהתיק. גם שונאי סיכון יכולים להשקיע בביומד, אם כי באחוז קטן מהתיק הכולל".
הגישה של מחלקת המחקר של בית ההשקעות הלמן אלדובי מחזקת את ההנחה שההשקעה בביומד אינה נחלתם של המשקיעים המתוחכמים בלבד. "יצירת תיק בעל פיזור מספק עבור משקיע לטווח הבינוני-ארוך, הוא בהחלט הזדמנות השקעה מעניינת", אומרים שם.
יניב רחימי, משנה למנכ"ל רמקו, מחלק את המשקיעים הפוטנציאליים בביומד לשתי קבוצות: "משקיעים לטווח ארוך שיוכלו לסבול את הזמן שלוקח לחברה לפתח את מוצריה, או לחילופין משקיעים שיכולים ומסוגלים לספוג תנודתיות גבוהה".
הפרמטר החשוב: איכות ההנהלה
אם בכל זאת החלטתם להשקיע בסקטור, חשוב לבחון מספר אלמנטים בטרם בוחרים את המניה המתאימה להשקעה. ראשית, מציין רחימי, "בביומד אין מחירים אבסולוטיים, ולכן לא ניתן להתייחס למחירים של חברות". הכוונה היא שקיים קושי אמיתי לתמחר את החברות, שהצלחה יכולה להוביל אותן להכנסות עתידיות גבוהות במיוחד, אך בשלב הנוכחי הן נעדרות תזרים מזומנים להיוון.
רחימי, כמו גם גוטליב ועמיתיהם מהלמן-אלדובי, מציין לפיכך את איכות ההנהלה כפרמטר העיקרי להשקעה בחברה. "יש הרבה חברות שנמצאות על גבול השרלטנות", מזהירה גוטליב. "זה אולי חריף לומר, אך יש חברות שקשה להבין את הפיתוח שעומד מאחוריהן ולכן חשובה האמינות של ההנהלה".
גוטליב מציינת מספר פרמטרים שיכולים ללמד על איכות ההנהלה, כמו ההיגיון שמאחורי המוצר, כמות הכסף ש"נשרפת" מדי רבעון, כמות המזומנים בקופה ומתי היא צפויה להיגמר.
רחימי מוסיף שעדיף להשקיע בחברות בעלות מספר מוצרים, כאלה שאינן נשענות על מוצר אחד, ולא כל הביצים שלהן מונחות באותו הסל. בהקשר זה הוא מזכיר את כלל ביוטכנולוגיה , שמחזיקה בפורטפוליו של חברות שנמצאות בשלבי פיתוח שונים. "רוב החברות בתחום הביומד ייכשלו, וחברה עם סל מוצרים מסייעת להתמודד עם העובדה הזו".
חברה נוספת עליה הוא ממליץ היא אלביט הדמיה , שפעילות הנדל"ן שלה מקטינה את הסיכון שבחברות המוחזקות על ידה, אינסייטק וגמידה סל, שמהוות את הפוטנציאל של החברה.
בקרוב: השקעה גם במדד
בהלמן אלדובי ממליצים על מניית ביוליין - שמוחזקת גם על ידי קופות הגמל של בית ההשקעות - הרבה הודות לסל התרופות של החברה, שכולל 12 תרופות, מתוכן שתיים בשלבים מתקדמים. כמו כן, הם מציינים שם לחיוב את בריינסוויי , שהחלה במכירות ראשוניות בדצמבר האחרון באיטליה.
חברה פורצת דרך אחרת עליה ממליצה גוטליב היא מזור , שעבורה "2010 עשויה להיות שנת מפתח". לדבריה, הסיבה שבגללה היא נותנת עדיפות לחברה היא בשל מוצריה שנמצאים ברמת בשלות גבוהה, כזאת שלא מצריכה פיתוח נוסף.
וקיימת גם האפשרות להשקיע במדד, שתפתח בעוד מספר שבועות עם השקתן של תעודות הסל על המדד. "משקיע מתוחכם ידע אולי לבחור את שלוש או ארבע החברות הטובות בענף, אבל המשקיע הפחות מתוחכם, שירצה תמהיל נכון של סיכון-סיכוי יוכל לעשות זאת דרך תעודות הסל", אומרת גוטליב.
לנצח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
