אנשי משרד האוצר ורשות ניירות ערך ביקשו השבוע להבהיר באמצעות "גלובס", כי אינם מתכוונים להתערב ולהגביל את השכר המופרז של הבכירים במשק.
שתי הרשויות הללו אשר ידועות באהבתן להתערב בכל דבר כמעט, הסבירו כי אין כאן כשל שוק אלא ב"כשל ערכי-ציבורי". נראה, כי המשרד והרשות צודקים: לממשלה אין הפעם הרבה מה לעשות בנידון, שכן מדובר במקרה קלאסי שבו התרופה מסוגלת להיות הרסנית יותר מהמחלה.
הממשלה יכולה להטיל מסים כבדים על רמות שכר גבוהות ורשות ניירות ערך יכולה לקבוע כי לצורך אישור שכרו של מנכ''ל, העולה על סכום מסוים, נדרש אישור הן של הדירקטוריון והן של האסיפה הכללית כולה. אך הצעות כאלה הן פתח להרבה פוליטיקה ולהמון פופוליזם זול, שמאיימים על תפקודן התקין של החברות והמגזר הפרטי כולו, ועלולות לעוות את מערכת התמריצים במשק.
יחד עם זאת, הדרישה של הציבור להתערבות ממשלתית היא מובנת: כולם רואים את המספרים הגבוהים, אך הנטייה של הציבור היא להסיר מעצמו את האחריות ולהעבירה לממשל. רק שבמקרה הזה לציבור יש הרבה מה לתרום. אם ישנה חברה פרטית שמתנהגת שלא לרוחנו, ניתן להחרים אותה ולהפסיק לצרוך את מוצריה.
את סוג הענישה הזו ניתן ללמוד מהמגזר החרדי - המגזר היחיד במדינה שיודע לשקף את מורת רוחו בהתנהלות הצרכנית והכלכלית שלו. בנוסף, הציבור מחזיק בחלק מהמניות של החברות שנמצאות בעין הסערה, זהו אותו ציבור שיכול גם למכור או להחרים מניה של חברה שמפריזה בתשלומי שכר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.