לא רק הולילנד: צפו במפלצות בנייה מכוערות נוספות ועוד אחת שבדרך

הרובוטריק הירושלמי

 פרויקט הולילנד בירושלים / צלם: אריאל ירוזלימסקי

הרבה לפני שנחשפו החשדות לשוחד בעשרות מיליוני שקלים לקידום הפרויקט, מתחם הולילנד בירושלים זכה לכינויי הלעג "המפלצת על ההר", "הרובוטריק", ועוד. מדובר במתחם הררי מול שכונת מלחה בירושלים, הגובל בשכונות בית וגן, רמת שרת ובעמק הצבאים. לצורך הקמת המתחם, נהרסו המבנים הישנים ששכנו על ההר, ונעקרה חורשת האורנים במקום למורת רוחם של ארגונים ירוקים ותושבי האזור. במקום גם אושר לבנייה גורד שחקים בן 34 קומות שנאמר עליו כי הוא פוצע את הנוף הטבעי. כמו כן, שורת הבניינים המחוברים אינה משתלבת בצלע ההר וחוסמת את הנוף. כזכור, לוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית ירושלים הוגשו מאות התנגדויות לפרויקטים במתחם הולילנד, אך בצעד חריג סירבה הוועדה לשמוע את ההתנגדויות.

הצל של נווה צדק

 הצל של נווה צדק / צלם: איל יצהר

מגדל נווה צדק הוא גורד שחקים בן 44 קומות ו-300 דירות יוקרה בדרום שכונת נווה צדק שבת"א, בקרבת גשר שלוש ומושבת הטמפלרים ההיסטורית. המגדל, אחד מעשרת המגדלים הגבוהים בארץ, מתנשא לגובה 147 מטר ובנייתו הושלמה ב-2007. על הפרויקט נשפכו קיתונות ביקורת ציבורית: נטען כי המגדל אינו משתלב במרקם העירוני של השכונה ההיסטורית ושאכלוסו הגדיל באופן משמעותי את מספר תושביה; עוד נטען כי גורד שחקים בלב שכונה נמוכה המאופיינת בסמטאות צרות פוגע באופיה; כמו כן, ממדיו העצומים מטילים צל על חלקים נרחבים של השכונה. כיום, ממשיכים תושבי נווה צדק להילחם בתוכניות עיריית ת"א להקים מגדלים נוספים בשכונה.

החומה של חיפה

 החומה של חיפה / צלם: פאול אורלייב

הבנייה לאורך החוף הפכה בשנים האחרונות לאחד האיומים המרכזיים על סביבת חופי ישראל, טוענים ארגונים "ירוקים". בין הפרויקטים הבולטים שזכו לקיטונות של ביקורת מצד מתכננים ותושבים הוא פרויקט מגדלי חוף הכרמל בחיפה, או "החומה", בפי תושבי העיר, שטוענים כי הוא יוצר קיר מסך בין העיר לים התיכון. הפרויקט אושר בשנות ה-70, במסגרת תכנית הכוללת שישה רבי קומות על החוף. בתחילת שנות התשעים נבנו שני מגדלים בני 473 יחידות דיור וכיום בוחנים היזמים, ובראשם דלק נדל"ן, כיצד להמשיך במיזם, תוך שהארגונים הירוקים מתנגדים נחרצות לבניית מגדלים נוספים שיחסמו את הנוף לים. דבר אחד ייאמר לזכותה של התפלצת התכנונית, שנכללה ברשימת הפרויקטים הארכיטקטוניים הגרועים בישראל: היא האיצה את חקיקת החוק לשמירת הסביבה החופית, שאינה מתירה בנייה בטווח 300 מטר מהים.

גטו של עשירים ביפו

 גבעת אנדרומדה / צלם: איל יצהר

פרויקט מגורי היוקרה "גבעת אנדרומדה", מעל נמל יפו, אמנם אינו מתנשא לגובה רב אך היה במשך שנים בעין הסערה הציבורית בעיקר משום שהוא חוסם את גישת הציבור לחוף הים, אך גם בשל פגיעתו במרקם העירוני והחברתי. קראו לו "מנקר עיניים" ו"גטו של עשירים" משום שנתפש כנטע זר בסמטאותיה רוויות העוני של יפו. חוקרים אף ראו בפרויקט סמל מובהק ל"ג'נטריפיקציה", תהליך חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה. יש בין תושביה הערבים של יפו שראו באנדרומדה מעין התנחלות יהודית. בתוכנית המקורית השכונה לא הייתה אמורה להיות סגורה, וב-2007 הורה בית משפט לפתוח אותה לציבור. כיום יש במקום שער מאובטח ותושבים טוענים שקשה לציבור לדעת שזכותו להיכנס בשער.

ברוטאליות בכיכר

שלושת המגדלים המתוכננים לקום בכיכר המדינה, ששימשה עשרות בשנים כפארק ירוק בצומת הרחובות ז'בוטינסקי וויצמן בת"א, עוררו לא מעט אמוציות לאורך שנים של מאבקים בין בעלי הקרקע, התנגדויות של שכנים וארגונים ירוקים, ולא מעט תכניות עירוניות. נשמעו טענות קשות כנגד הקמת מיזם פרטי בתוך שטח שהוא לא סתם שטח ציבורי - הוא הכיכר של המדינה וסמל מובהק של העיר. מעבר לכך, התכנון של גורדי שחקים בתוך מרקם עירוני של מבנים בני קומות ספורות זכה לכינויים "ברוטאלי" ו"אווילי", ששובר את כל הכלים של תכנון עירוני. גם כיום מתעכבת התכנית, בין השאר בשל התנגדות המערכת הביטחונית לגובהם של המגדלים, שאמור היה להגיע ל-43 קומות ויונמך ככל הנראה ל-25 קומות. אך בתוך סבך של מאבקים משפטיים ותכנוניים, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.