השנה 2009, החודש אפריל: שער הדולר 4.2, שער האירו 5.6. ראשי בנק ישראל מביטים בסיפוק רב על תוצאות התערבות הבנק בשוק המט"ח. למרות הביקורת המוטחת רשם השקל פיחות רציף ומתון לאורך מספר חודשים מבלי לעורר פאניקה בשוק וחשוב יותר מבחינת הבנק -מבלי לייצר אינפלציה חריגה.
חברת ההנהלה ד"ר קרנית פלוג יוצאת ללונדון ומספקת את הכותרת המפורסמת: "בנק ישראל יצא בהדרגה מהתערבותו בשוק המט"ח". לבנקים הזרים זה הספיק וההמשך ידוע.
אפריל 2010: שער הדולר 3.68 שער האירו 4.95. שר האוצר יובל שטייניץ מעניק אור ירוק להמשך מעורבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח ומברך עליה. הוא מוסיף ואומר כי יתרות המט"ח של ישראל אינן גבוהות בהתחשב במצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל. להזכירכם, אך לפני ששה חודשים כונה פישר על ידי בכירי האוצר ספקולנט והיקף יתרות המט"ח תואר כבעייתי ומסוכן למדינה. אז מה נשתנה ?
במילה אחת-המון. ראשית, פישר נבחר בתמיכה רחבה לקדנציה שנייה. שנית, האירו חצה את רף 5 השקלים לאירו בדרכו מטה ושלישית, החלו לזרום נתונים לא כל כך מחמיאים למנוע עליו מבוססת במידה רבה הצמיחה - הייצוא. כל אלו גם יחד סייעו לדעתי ל"החלפת דיסקט" באוצר וזו נקודה חשובה מאין כמותה למי שמעוניין לצפות תהליכים ושינויים בשוק המט"ח.
כמדומני שגם באוצר היום מתחילים להבין שאם כל ההכרה בעוצמתה של כלכלת ישראל על ידי הבנקים הזרים מסתכמת במקרה היותר הטוב ברכישת מק"מים ושחרים בבדרך כלל רק ב"השקעת" מיליארדים בעסקות סוואפ בבנקים (עסקות בהן מומרים הדולרים לשקלים המושארים בבנקים בפיקדונות זמניים) - זה לא יוסיף למשק הישראלי מקום עבודה אחד ולא יתרום לצמיחה. נהפוך הוא, את הנזק שנגרם כתוצאה מהתחזקות השקל התחלנו לראות בנתוני המשק שהתפרסמו החודש.
אני מעריך שהיחלשות הדולר במחצית השנייה של 2009 והיחלשות האירו ברבעון הראשון של 2010, ישפיעו מהותית על רווחיות החברות ויצמצמו משמעותית את העודף בחשבון השוטף. אני סבור שזה יהיה הקו האדום בו יחליטו בנק ישראל והאוצר לנקוט בפעולה.
מהעבר השני ניצבים הספקולנטים, בעיקר הבנקים הזרים. האג'נדה שלהם ידועה וברורה. השקל יתחזק ל-3.5,3.6 ו-3.4 תלוי את מי מהם אתה שואל. אבן היסוד לאסטרטגיה שלהם הינה ההערכה כי בנק ישראל יפסיק את מעורבותו בשוק ויותיר בידיהם את הזירה. אני מניח כי גם לסבלנות שלהם יש קץ.
למעשה מחודש אוגוסט 2009 הם ממתינים וטרם ראו פרי בעמלם. הנחתי לפני כשבועיים כי הם יכנסו לפעולה וכך אכן היה. לאף אחד מהשחקנים אין פנקס צ'קים פתוח וזמן בלתי מוגבל. שחקן מקצועי (והם הכי מקצועיים שיש) מגביל את עצמו ואני סבור שבקרוב, אולי אפילו בקרוב מאד יימשך המהלך ויעשה ניסיון לשבור את המחסום.ניסיון כזה,לכשיצלח יקרב אותנו לקו האדום.
שימו לב - הבסיס להנחה זו הינו שהתחזקות השקל פגעה ביצוא, בכושר התחרות והיא תבוא לידי ביטוי בחשבון השוטף. כמדומני שזהו בסיס מוצק אולם תמיד יש מקום להפתעות.
הצעת ספיבק-זוסמן
וכמה מלים בעניין הצעתם של פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון (לשעבר חבר הנהלת בנק ישראל) ופרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית - שניהם שותפים להערכה כי להתחזקות השקל עלולות להיות השלכות חמורות לכלכלת ישראל.
הפתרון המעניין אותו הניחו בפני האוצר הוא עידוד קרנות הפנסיה להשקיע חלק גדול יותר מנכסיהן בחו"ל.עד כאן אין כל חידוש. הקרנות ממילא עושות כך וזו הייתה ההצעה אותה העלה בזמנו יו"ר ראש התאחדות התעשיינים שרגא ברוש בפני האוצר.
כבר אז אמרתי כי עקב אכילס של ההצעה כמות שהיא יהיה בכך שהקרנות ינטרלו את החשיפה למט"ח ובכך יעקרו את השפעת הפיחות. הצעתי אז שהאוצר ייקח על עצמו מעין רשת בטחון, שתעניק לקרנות ביטוח שער. החידוש המעניין לטעמי הוא ההצעה שהממשלה תקים גוף מיוחד שיפעל כקרן השקעות ממלכתית.
הקרן תנפיק אג"ח שקלי ארוך טווח לטובת קרנות הפנסיה,את הכסף תמיר למט"ח ותשקיע אותו בנכסים פיננסיים בחו"ל. כך תימנע החשיפה למט"ח מהקרנות ויובטח שיתוף הפעולה מצידן. הממשלה יכולה לקחת על עצמה את החשיפה למט"ח, כך אומרים מגישי ההצעה, היות ובכך היא מגדרת למעשה את החוב החיצוני של מדינת ישראל. אכן פתרון יצירתי.
-
יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
