היקף הסבסוד הממשלתי לקרקעות חקלאיות בישראל הוא כ-700 מיליון שקל לשנה, כך עולה מדו"ח שערך השמאי הממשלתי הראשי שבמשרד המשפטים, אייל יצחקי. מסקנת הדו"ח היא שלסובסידיה של מחיר הקרקע יש השפעה מזיקה על ענף החקלאות. זו היתה יכולה להימנע אילו אותו תקציב היה מופנה למטרות אחרות לעידוד הענף.
המדינה מסבסדת את הייצור החקלאי במטרה לעודד ייצור עצמי של התוצרת החקלאית כמוצר יסוד, ובמטרה להוריד את המחיר ולהגביר את הזמינות למזון. סובסידיה זו ניתנת בדרכים שונות, כשהמשמעותית בהן היא הוזלת מחיר הקרקע לחקלאות.
היקף הסבסוד הוא גבוה מאוד ויכול להגיע עד 80% מהמחיר הריאלי של הקרקע, ולפי הדו"ח אף ליותר. אם מביאים בחשבון שיותר מ-90% משטח המדינה מורכב מקרקעות בבעלות המדינה ושמחיר השכירות בקרקעות אלה למטרה חקלאית נקבע בטבלת מחירים מסובסדים, הרי שמדיניות הסבסוד הקרקעי היא בעלת השפעה עצומה על הענף.
מחיר טבלאי נמוך
אחת ההשפעות המזיקות של הסובסידיה היא ההקצאה הבלתי יעילה של הקרקע כגורם הייצור החקלאי. לפי הדו"ח, המחיר הטבלאי נמוך ממחיר שווי משקל, ובכך נוצר עודף ביקוש מתמיד על ההיצע. עודף זה מצריך מנגנון שיבצע הקצאה של גורם היצור בין היצרנים. מנגנון ההקצאה נעשה לפי קריטריונים שונים שיוצרים הקצאה שאינה אופטימלית.
כן מביאה הסובסידיה לתחרות בלתי הוגנת בין החקלאים לבין עצמם. אם שמים בצד את שוק החכירה העיקרי של קרקעות חקלאיות שבבעלות המדינה, קיים גם שוק קטן יותר של שוכרים ומשכירים של קרקע פרטית. לפי הדו"ח, חקלאים ששוכרים קרקע פרטית משלמים דמי שכירות ריאליים הגבוהים משמעותית מהשכירות שמשלמים עמיתיהם החקלאים ששוכרים מהמדינה. כך נוצרת תחרות כלכלית בלתי הוגנת בענף.
בנוסף, הסובסידיה מביאה לחיכוך כלכלי חריג בין המדינה והחקלאי ולהפיכת המשאב הקרקעי לבלתי סחיר. השמאי הממשלתי מציע שבמקום שיטת ההקצאות במחיר טבלאי מסובסד, יונהג מתן זכויות שכירות לעיבוד חקלאי באמצעות מרכזים פומביים לתקופות שכירות שמקובלות בענף. שיטה זו תסייע, בין היתר, בשיפור הקצאת גורם הייצור הקרקעי ובהגדלת הפריון וההיצע החקלאי. השינוי שמוצע ישפר את רווחיות הענף ויוריד את מחירי הירקות והפירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.