זה גדול על ביבי

אני לא מבין, רק עכשיו מתברר לבנימין נתניהו כי האיש שהפקיד על לשכתו לא מתאים לתפקידו? אנחנו שומעים מלשכת ראש הממשלה שלא נכון שאשל יעזוב במסגרת הרה-ארגון. אבל כן נכון שיביאו מעליו אדם שתוארו יהיה ראש הסגל.

מה שאומר שאשל, שהיה עד כה האיש המרכזי בלשכה, לפחות מבחינת תוארו, יהיה העובד של ראש הסגל. ולמה צריך את החידוש הזה? מכיוון שהתברר לנתניהו, כך נחשף אתמול ב"גלובס", שהאיש אינו בקי במדיניות, בביטחון, בכלכלה כלומר בכל הדברים שראש לשכה אמור לטפל בהם. בקיצור, שהתפקיד גדול עליו.

עולה השאלה: האם אשל הוא היחיד בלשכת ראש הממשלה שהתפקיד גדול עליו? האם לא מתגבש הרושם שאת אותו הדבר אפשר לומר ולחשוב גם על הבוס שלו, נתניהו? האם נתניהו עצמו תפקד במהלך כהונתו כמי שיש לו שליטה מנהיגותית על התפקיד העצום?

עניין אשל הוא דוגמה ללגיטימיות של שאלה זו. לא ברור איך מלכתחילה יכול היה מישהו לחשוב שאשל מתאים לתפקיד. הרי קודם לכן הוא היה סמנכ"ל העיתון "ישראל היום". אפילו לא המנכ"ל, ושל עסק קטן למדי במושגים עסקיים וניהוליים.

מי ואיך הגיע למסקנה שסגן המנהל של עיתון יכול להיות המנהל של ראש הממשלה, שזה במידה רבה המנהל של המדינה? אבל מסתבר שהיה מי שחשב כך.

או שזו שרה נתניהו. זה מכל מקום מה שאומרים בעיתונות. גם בלשכת ראש הממשלה לוחשים זאת מפה לאוזן. קשה לדעת מה יותר גרוע, שנתניהו חשב שאשל מתאים, או שנתניהו חשב שאינו מתאים, אבל נכנע ל"רעייתי שרה". כל אחד משני המקרים הללו יכול בקלות לעורר את המחשבה שמשהו גדול מאוד על נתניהו. או ראשות הממשלה, או ראשות המשפחה.

עוד דוגמה? בית החולים ברזילי ופרשת הקברים. בהתחלה ביבי, בלחץ יהדות התורה, מחליט להזיז את חדר המיון לטובת הקברים; אתמול (ב') הוא מחליט, בלחץ הציבור, להזיז את הקברים לטובת חדר המיון. מה השתנה? כיוון הלחץ ועוצמתו.

בהתחלה הלחץ של אגודה היה חזק יותר, ואחר כך הלחץ הציבורי גבר עליו. וביבי נתניהו - מתנדנד בין הלחצים. ויש כמובן עוד הרבה מקרים המעוררים תהיות וקושיות.

כשראש הממשלה אינו משכנע שהתפקיד לגמרי מתאים לו, ברור שזה מקשה מאוד על תפקוד הלשכה. איך אפשר לנהל עניינים כשאתה, עובד בלשכה, לא יודע אם מחר לא יתהפכו החלטות על פיהן בן רגע? איך אפשר לנהל כך מדיניות בכל תחום שהוא?

הדיווחים טוענים שהוצע לאשל להיות מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית. אני לא יודע איזה כישורים יש לו לתפקיד הזה (אין לו) - אבל יש מישהו אחר בלשכה שתפקידי הסברה ופרסום ממש תפורים עליו.