מתעניינת, אך טרם השקיעה: "בישראל מחסור בשותף מתאים"

היא רק בת שנה ומנהלת רק 40 מיליון דולר, אבל אין ספק שקרן ההון סיכון של תאגיד מרק-סרונו תעורר עניין בשוק הישראלי. היא מציעה משהו שנדיר למצוא כאן - השקעה של סכומים נכבדים ותשומת לב משמעותית בחברות תרופות בשלבים מוקדמים מאוד, אפילו בפרויקטים שעדיין אי אפשר לקרוא להם ממש חברות.

ההשקעות שלה הן מתוך עניין בטכנולוגיה ועם פחות דגש על הוכחת היתכנות או מודל עסקי. אלה בדיוק החברות שעד היום היה קשה מאוד למצוא להן מימון.

"המטרה שלנו היא לאתר טכנולוגיות מלהיבות, אבל בשלב מאוד מוקדם, עדיין לא בשלב שבו אפשר לעשות איתן עסקת רישוי או רכישה", מסביר ג'ספר בוס, שותף בקרן.

לדבריו, "לרוב נשקיע במיזמים כבעלת מניות מיעוט ונעזור להן לעבור את של ההיתכנות של הטכנולוגיה". בוס הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Go4Europe, שארגן בית ההשקעות קוקרמן.

הסכם פיתוח עם התמ"ת

לענקיות תרופות רבות יש קרנות הון סיכון תאגידיות, אבל לא כולן פועלות לפי העקרונות שמתאר בוס. חלקן רואות כמשימתן העיקרית לעקוב אחר כל הטכנולוגיות החדשניות שקיימות בשוק, כדי למפות את עולם הביומד של העתיד.

אחרות מרגישות שמשימתן היא לעשות עוד קצת כסף לתאגיד, תוך שימוש במומחיות שנצברה בו בניתוח החברות הצעירות. אם נובעת מכך עסקת רישוי, זו תופעת לוואי מבורכת, אבל לא המטרה. בשונה מאלו, הקרן של מרק-סרונו שואפת להשקיע כצעד מקדים לעסקה.

בינתיים, טרם ביצעה הקרן עסקאות השקעה בישראל, למרות הקשר הטוב שיש לתאגיד עם התעשיה המקומית, שהתבטא בעבר בפיתוח התרופות רביף (לטרשת נפוצה) וגונל (לפוריות) והוביל לחתימת הסכם פיתוח סטארט-אפים משותף עם משרד המדען הראשי.

"אנחנו מסתכלים בכל שנה על 300-500 חברות מתוך כוונה להשקיע ב-8-10 חברות", מסביר בוס כיצד נפקדו החברות הישראליות מרשימת השקעותיו עד היום.

* איך בוחרים ממגוון כזה?

"ראשית, החברה צריכה להיות בתחומים שהם במיקוד האסטרטגי של מרק-סרונו, כלומר אונקולוגיה, מחלות אוטו-אימוניות, דלקתיות, נוירו-דגנרטיביות (כמו פרקינסון, אלצהיימר ובעיקר טרשת נפוצה), פוריות ואנדוקרינולוגיה (לא כולל סוכרת).

"אנחנו מחפשים רק חברות תרופות ולא מכשור רפואי, אפילו אם הוא בתחום שלנו. נתעניין במכשור רק במקרים נדירים שהוא נועד להולכת תרופות, אבל אז הרף יהיה מאוד גבוה, כי בדרך-כלל חברות שמייצרות מכשור להולכת תרופות, מציעות אותו כמוצר מדף, ללא צורך בבלעדיות. לכן גם פחות חשוב שנהיה בעניינים בשלב מוקדם או שנעשה עסקה אסטרטגית".

גישה די דומה מציג בוס לגבי מוצרים לאבחון. לדבריו, "נסתכל על בדיקות שנועדו להתאים תרופות קיימות או מתוכננות שלנו לחולים או למצבי מחלה מסוימים, אבל גם כאן הרף יהיה גבוה. במקרה כזה גם לא בטוח שהשקעה דרך קרן ההון סיכון היא הרלוונטית. עדיף לחתום על הסכם מחקר משותף".

* כיצד תבחרו מבין חברות התרופות המוצגות בפניכם?

"נחפש מוצר עם בידול משמעותי מהקיים בשוק - מוצר שהוא הראשון באינדיקציה חדשה, או שפועל על בסיס מנגנון חדש לגמרי, עדיף מנגנון שיכול להוות פלטפורמה לתרופות למספר מחלות שונות.

"כך למשל השקענו בחברה בשם Anaphore, שיש לה טכנולוגיה שמסוגלת לחבר תרופה שהיא חלבון קטן למטרה בתוך הגוף. יש ציפיה שהמנגנון יהיה רלוונטי לחיבור החלבון למשפחה רחבה של מטרות".

הטכנולוגיה יותר חשובה מההנהלה

עד כמה חשובה לכם הנהלת החברה, לעומת הטכנולוגיה?

"הטכנולוגיה היא המרכיב החשוב ביותר. לפעמים נשקיע במיזם שהוא עדיין רק בחצי הדרך להפוך לחברה, ועדיין לא גיבש את הניהול ואת המודל העסקי שלו. נעשה זאת במיוחד אם בעלי המיזם מרגישים שהם צריכים ומוכנים לקבל את העזרה שלנו.

"עם זאת, ההנהלה היא חשובה במובן שאנחנו שואלים - האם לטכנולוגיה הזו יש סיכוי להגיע בכלל למימוש? בדרך-כלל נתווה מפה של אבני דרך - לאו דווקא בשיתוף עם החברה, אלא לפעמים רק כמסמך פנימי - וכל עוד החברה תעמוד בהן, זה יספק אותנו. אם לא, נצטרך להעריך מחדש את כדאיות ההשקעה בסבבים הבאים".

* את מי תחפשו כמשקיעים לצדכם?

"לרוב אנחנו מחפשים משקיע פיננסי אחד או יותר שיצטרפו אלינו, כי האינטרסים השונים משפיעים לטובה על החברה. חשוב שלמשקיעים השותפים יהיו כיסים עמוקים, כדי שיוכלו להשתתף בסבבי ההשקעה הבאים.

"עניין הכיסים העמוקים הפך קריטי בעקבות המשבר. הרבה קרנות ותיקות מתקשות לגייס קרנות המשך. קרנות קטנות נעלמות וקרנות עם מוניטין מתפשרות על פחות כסף מכפי שרצו לגייס. גם באירופה ובארה"ב המצב הוא חמור. כמות ההון הזמין קטנה מאוד, אולם בישראל הבעיה חמורה יותר, כי מלכתחילה לא היה המון כסף, שמספיק לצמיחה של כל התעשיה.

"בישראל יש מחסור בשותפים שמתאימים לנו, כי רוב הקרנות עם הכיסים העמוקים מספיק, מרוכזות במכשור רפואי. זה אחד המכשולים עבור המשקיע הזר בתחום התרופות בישראל, בעיקר כשמדובר בחברות שצריכות הרבה מימון, תשומת לב ניהולית ועבודה.

"ניתן להתגבר על זה במידה מסוימת על-ידי יצירת סינדיקט של משקיעים זרים. אבל גם זה בעייתי, כי רוב המשקיעים הפיננסיים רוצים להתמקד בעסקים שנמצאים קרוב לבית".

* עד כמה אתם אקטיביים בחברות בהן אתם משקיעים?

"ככל שצריך אותנו. אנחנו יודעים להיות משקיעים מאוד אקטיביים ולהביא לחברה חלק מהידע של התאגיד - בבחירת המוצר המוביל לפיתוח, עזרה בייצור והנדסה. אבל ברמה הרשמית אנחנו רק חבר בורד, כמו כל משקיע אחר".

יש מי שטוען שהבאת משקיע אסטרטגי כמותכם, חוסמת אפשרות לעסקאות עם חברות אחרות.

"אף שהמטרה שלנו היא אכן להשיג זכות ראשונים על הטכנולוגיה, אין לנו שום כוונה להגביל את החברות מלשתף פעולה גם עם חברות אחרות במידה שזה תואם את הצרכים שלהן. עובדה שאנחנו משקיעים בחברות לצד קרנות תאגידיות אחרות.

"כאשר עולה אפשרות לעסקה עם חברה אחרת, תמיד נעזוב את החדר ולא נשתתף בדיון. לפעמים אנחנו אפילו נעזור במסחור של מולקולה של החברה שלא מעניינת אותנו, אבל יכולה לשמש כהוכחת היתכנות לטכנולוגיה בידיה של חברה אחרת".