האסטרטגיה של וינרוט

בהופעותיו הציבוריות של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט עד היום הוא נשמע תמיד בטוח בעצמו, מונע מתוך אמת פנימית חזקה, כאילו דבר לא יצליח להסיטו ממסלולו. גם כשהפרקליטות החליטה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד והלבנת הון, התגובות מטעמו לימדו על שכנוע פנימי בצדקתו ואמונה שחפותו תתברר.

ובכל זאת, הבוקר (א') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עם פתיחת שלב ההוכחות במשפטו, המתין וינרוט עד שאחרון הצלמים יעזוב את האולם, לפני שפסע לעבר ספסל הנאשמים והתיישב. הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה על פרסום תמונתו ישוב על הספסל, כמו עבריינים מן השורה. בחולצה מפוספסת וללא מקטורן נראה וינרוט רחוק מרחק רב מהסניגורים הלבושים מדי משפט, שישבו כמה פסיעות ממנו.

לו הייתי עורך דינם של אנשי העסקים ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, הייתי מייעץ להם הבוקר להגיש תביעה כספית נגד רשות המסים, ולדרוש לקבל בחזרה את עשרות מיליוני השקלים ששילמו במסגרת הסדרי מס מיוחדים, שעליהם חתם שוקי ויטה, הנאשם בתיק לצדו של וינרוט. זאת, בעקבות דברי נציגת התביעה, עו"ד יפעת שטיין, שלפיהם "ייתכן שהנישומים שילמו מס שבכלל לא היו צריכים לשלם".

התביעה קיבלה איפוא את התזה של הנאשמים, שבהסדרי המס הללו, שרקחו עבורם וינרוט ורו"ח זאב פלדמן, נקבעו שומות מס שכלל לא היתה חובה לשלם, מאחר שמקור ההון היה בלתי ידוע.

אלא שלטענת התובעת, הסדרים אלה היו חלק מאסטרטגיה שבנה וינרוט עבור האוליגרכים, אסטרטגיה שהביאה ל"הלבנת שמם ומעמדם" בישראל. הלבנה זו היתה התמורה האמיתית שלה זכו צ'רנוי וגאידמק, אליבא דפרקליטות, ולכן הטיעון שקופת המדינה הרוויחה אינו מסיר את "הקשר הסימביוטי המושחת" שבין ויטה לוינרוט.

חשש לניגוד עניינים

את וינרוט מייצג פרופ' דוד ליבאי. אותו ליבאי המייצג היום את גאידמק במשפט שאמור להיפתח בקרוב, גאידמק שהיה לקוחו של וינרוט, ושכתב האישום נגד וינרוט עוסק במהלכים שעשה במסגרת ייצוגו.

המשולש הזה עלול לעורר בעיות של ניגוד עניינים, והדמויות שבתוכו אמורות לנהוג זהירות. דוגמה לכך ניתן היה למצוא כבר היום, בדברי הפתיחה של ליבאי, שניסה להסביר מדוע וינרוט פתח חשבון בנק, שבו הפקיד גאידמק עשרות מיליוני שקלים, ושבו גאידמק עצמו לא נרשם כנהנה.