בקריירה אין פיזור סיכונים

בקריירה, כמו בשוק ההון, כל החלטה משמעותית כרוכה בסיכונים. אבל, בניגוד לשוק ההון בקריירה אי-אפשר לפזר סיכונים. לא ניתן, למשל, לעבוד במקביל במספר תפקידים, חברות או מגזרים, ולכן המשמעות הפרקטית של כל תזוזה היא לקחת את כל הון הקריירה (ערך שוק, ערך מותג וכו') שנצבר משך שנים, ולהשקיע אותו במניה אחת.

מדוע? משום שערך השוק הוא ברובו נגזרת של תפקיד אחד - התפקיד האחרון - וזה שיבוא אחריו תלוי בעיקר בערך הנתפש של קודמו.

למשל, אם עזבת תפקיד בחברה ממותגת לטובת תפקיד דומה בחברה אנונימית, החלפת תפקיד בכיר בחברה גדולה לטובת תפקיד בכיר יותר בחברה קטנה משמעותית, רוב הסיכויים ששחקת את ערך המותג העתידי שלך, ובעקבותיו את ערך השוק שלך.

אותו דבר אם עברת משוק ההיי-טק לשווקים המסורתיים, אם עברת מהמגזר הפרטי למגזר הציבורי או אם עשית הסבה לתחום ממותג פחות. שלא לדבר על מהלך של הקמת עסק עצמאי שלבסוף לא צלח.

כל אחד מהצעדים הללו מעמיד בסיכון גבוה את הון הקריירה שלך, ולעתים קרובות בצורה בלתי הפיכה. במילים אחרות, לפני כל צעד משמעותי בקריירה צריך קודם כל לשאול את השאלה - על איזו מניה אני הולך להמר הפעם?

רק מי שיכול להרשות לעצמו

ניקח לדוגמה מנהל פיתוח בכיר בחברת היי-טק גדולה המשתכר בסביבות 50 אלף שקל בחודש, שמחליט יום אחד לממש את פנטזיית "מספר אחד" ומתמנה למנכ"ל סטארט-אפ. על איזו מניה הוא הימר? מרבית האנשים יתפשו את המהלך כהשקעה נכונה, אג"ח סופר סולידי, עם סיכוי לרווח גדול. מין מכשיר פיננסי דמיוני, נטול סיכון מחד, עם פוטנציאל לרווח עצום מאידך. מסתבר שזה לא המצב.

בתרחיש האופטימי - תוך כמה שנים המיזם מצליח בגדול, עושה אקזיט מהסרטים, המנכ"ל הופך מיליונר, עם ערך מותג בשמים. התרחיש הפסימי - תוך שנתיים-שלוש הסטארט-אפ מתרסק והמנכ"ל יוצא לשוק מצויד בתדמית מנצנצת של כישלון, עם ערך שוק חבוט בהתאם. תרחיש הביניים - הסטארט-אפ ממשיך עוד ככה וככה שנים לדשדש לו בנחת במגרש של הקטנים, ובמקביל לשחוק את ערך השוק של המנכ"ל.

עכשיו תצמידו לכל תרחיש את סיכויי ההתממשות, ותעשו את החשבון לבד. במושגים שלי, לעתים קרובות המשמעות של הצעד הזה דומה להשקעת כל כספך במניה אזוטרית של חברה קטנה ועלומה, בסוף העולם השלישי. אומנם קיים הסיכוי להכפיל (פי-שניים או פי-מאה) את ההשקעה, אבל הוא כנראה קטן מאוד. כמה אנשים אתם מכירים שישקיעו במניה כזו? אני מהמרת שמעט. כמה אנשים אתם מכירים שעשו מהלך כזה בקריירה? כנראה שלא מעט.

מחיר הדשדוש

להבדיל משוק ההון שעלול למחוק את כל כספך, בשוק העבודה אתה לא תימחק. גם בתרחיש הפסימי תצליח איכשהו, מתישהו, לחזור לשוק העבודה (אלא אם יש לך בנוסף גם בעיית גיל חריפה או גיבנת תדמיתית אחרת שתזרוק אותך מהשוק השכיר), השאלה רק באיזה מחיר.

קרוב לוודאי שהסיכוי לחזור לאותו תפקיד, באותו דרג, בחברה באותו סדר גודל זעום. סביר שמנכ"לנו לשעבר ייאלץ להסתפק בתפקיד נחות יחסית, עם תגמול בהתאם. רק המשמעות הכספית של מהלך כזה עשויה להגיעה להפסד הכנסה של רבע מיליון שקל בשנה, ועוד לא אמרנו כלום על מחיר הקידום העתידי, ועל הוויתור הבלתי נסבל ביום-יום, בעצם מהותו של התפקיד החדש.

האם בקריירה אסור לקחת סיכון? תלוי את מי שואלים.

אני באופן אישי מתעבת סיכונים מהסוג הזה, אלא אם אין ברירה. יחד-עם-זאת, אם כולם ילכו בדרכי, כנראה שהעולם ייעצר. נראה שהדבר הנכון לעשות הוא קודם כל להבין עד הסוף את המשמעות של כל צעד ואת רמת הסיכון הכרוכה בו, ואז להחליט. מי שיכול להרשות לעצמו את המחיר, או מאמין שהוא מסוגל למזער אותו, שילך על זה. תמיד ישנה המניה שתהפוך את האוחזים בה למיליונרים בין לילה.

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com