רוב כרטיסי המועדון הגדולים, בין אם של מועדוני לקוחות (דוגמת "חבר" או "הוט") ובין אם כאלה השייכים לרשתות השיווק, מונפקים כיום ככרטיס אשראי. המשמעות: צרכן החפץ להשתייך לכמה מועדוני לקוחות - למשל בהתאם למקום עבודתו או בהתאם לרשת בה מבצע את קניותיו - ימצא את עצמו מעמיס בארנק עוד ועוד כרטיסי אשראי, שעליהם ישלם לחברת האשראי ולמועדון הלקוחות.
כרטיסים אלה מונפקים לרוב במסגרת חוץ-בנקאית (גם ללקוחות המנהלים חשבונם בבנקים שלהם שיתופי-פעולה עם חברת האשראי) - שמשמעותה מסגרת אשראי נוספת (מעבר לזו של חשבון הבנק) וצבירת נקודות/כוכבים למימוש עבור הטבות.
יתרונות אחרים של החזקת כמה כרטיסים הם זמינות (למשל במקרה של אובדן כרטיס), יכולת לתמרן את הקניות בהתאם למועדי החיוב, ושימושים בחו"ל לפי אפיוני המרת המטבע וחיובי החברות השונות.
בין החסרונות: תשלום חודשי עבור כל כרטיס לצד תשלום עבור החברות במועדון; מידע אישי שהצרכן חושף אודות עצמו; והצורך לעקוב אחר החיובים במסגרות השונות. בכל מקרה, ראוי לזכור כי על מרבית המועדונים תשלמו דמי חבר שנתיים (שלרוב מתחדשים אוטומטית), שאינם קשורים לדמי כרטיס האשראי.
אז כמה זה עולה לנו? בכל חברות האשראי המחיר זהה (להוציא כרטיס שופרסל): דמי הכרטיס לכרטיס חוץ-בנקאי הם 155 שקל בשנה (12.90 שקל בחודש), ודמי הכרטיס לכרטיס בנקאי הם 167 שקל בשנה (13.90 שקל בחודש).
התשובה לשאלה אם ההצטרפות כדאית אינה חד-משמעית, ונגזרת בסופו של דבר מהרגלי הצריכה של כל צרכן וצרכן. כדי לדעת בוודאות אם הכרטיס מביא תועלת, יש לבדוק מדי חודש בחודשו את פירוט החשבון החודשי ולבדוק אם ניצלתם את ההנחות שמבטיח המועדון בסכום הגבוה מזה שאתם משלמים עבור הכרטיס והחברות - למשל בהנחות בתדלוק או בקניות.
הטבות או התניות?
כדי לשכנע את הלקוחות להצטרף למועדון, מובטחות להם שורה של הטבות, אך התנאים למימושן לא תמיד מובהרים להם באותו המעמד.
* ההבטחה: הנחה מיידית במעמד הקנייה. הטבת הצטרפות כמו הנחה בעת הקנייה היא מתכון כמעט בטוח לצירוף לקוחות למועדון כבר בדרך לקופה.
* התנאי: אין מתנות חינם. כדי לקבל את ההנחה יש לבצע מינימום שימושים חודשיים בכרטיס האשראי (למשל שופרסל או YOU). במילים אחרות, בתום השנה הראשונה אתם עלולים למצוא עצמכם מממנים את ההטבה המפתה שלשמה הצטרפתם למועדון.
* ההבטחה: פטור מדמי החבר לחברת האשראי.
* התנאי: במקרים רבים הפטור מותנה בקנייה חודשית ממוצעת, לדוגמה 1,000 שקל בחודש לכרטיס Miles&More.
למי זה רווחי?
נתוני ישראכרט ולאומי קארד מלמדים שאנחנו באמת מחזיקים יותר מכרטיס אשראי אחד בארנק. לפי ישראכרט, הצרכן הישראלי מחזיק בממוצע 1.25 כרטיסי אשראי, כאשר ככל שעולה הרמה הסוציו-אקונומית - עולה מספר הכרטיסים בארנק.
בלאומי קארד מדווחים על מספר גבוה יותר: "צרכן מחזיק בממוצע 1.4 כרטיסי אשראי - נתון המשקף עלייה", אומרת ורדית גונדטר, סמנכ"ל שיווק בלאומי קארד. "עם כניסת המועדונים הגדולים לפורמט כרטיסי האשראי הורגשה עלייה בביקושים לכרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, המהווים היום 30% מכלל הכרטיסים שמנפיקה לאומי קארד. רוב הכרטיסים הללו מונפקים עבור מועדוני לקוחות".
חשוב לציין כי הנתון הזה "מתעתע" למדי, משום שההגדרה ל"צרכן ישראלי" כוללת למשל את אוכלוסיית בני-הנוער, שברובם מסתפקים בכרטיס אשראי יחיד.
כך או כך, לחברות האשראי יש כמובן סיבה טובה לעודד את שיתופי-הפעולה האלה, והן גאות בשיעורי השימוש הגבוהים יחסית של הצרכן הישראלי ובשיעורי החדירה הגבוהים של כרטיסי האשראי. לפי ההערכות, בישראל "מסתובבים" כיום 6.3 מיליון כרטיסים, 5.4 מיליון מתוכם פעילים.
"הכרטיסים החוץ-בנקאיים מתאפיינים בשימושים הגבוהים בכ-25% ביחס לכרטיס רגיל, ולכן הם רווחיים לחברת האשראי יותר מאשר כרטיסים 'רגילים', ומכאן התחרות על שיתופי-הפעולה עם גופים מסחריים וארגוניים", מדגישים בישראכרט.
* מרבית הצרכנים נוהגים להחזיק כרטיס "ראשי" וכרטיס נוסף שהוא חוץ-בנקאי. האם לא כלכלי יותר להחזיק בכרטיס אחד, גם אם יהיה חוץ-בנקאי?
גונדטר: "ייתכן כי בחישוב העלויות, החזקה בכרטיס אחד משתלמת יותר. הפונקציה העיקרית היא בחינת מימוש ההטבות שמעניקים הכרטיסים הנוספים - למשל חיסכון בדלק או בקניות שוטפות. עניין אחר נוגע לנוחות, משום לא ניתן לבצע פעולות בבנקט באמצעות כרטיס חוץ-בנקאי. איני סבורה שריבוי כרטיסים בארנק 'דוחף' לבזבזנות, אלא דורש מהצרכן מעקב עצמי אחר ההוצאות ואחר ההטבות שמציעה כל אחד מהכרטיסים שברשותו".
מועדונים ארגוניים
ישרכארט מנפיקה כרטיסים למרבית מועדוני הלקוחות הבולטים בארגונים הגדולים במשק: איגוד לשכות המסחר, "אשמורת" (הסתדרות המורים), "חבר" (אנשי קבע וגמלאי צה"ל), "פס הזהב" (קרנות השוטרים), "הוט" (הנדסאים, טכנאים, עובדים סוציאליים) ועוד.
בין ההטבות שמעניקים הארגונים הללו - הנחות קבועות בבתי עסק (5%-10% במעמד החיוב), הנחות ברשתות שיווק ובתחנות דלק, ומבצעים משתנים בתחום הנדל"ן, התיירות והפנאי.
בישראכרט מספרים כי התחרות בין הארגונים עזה (למרות שלכאורה כל אחד פונה לקהל יעד אחר), והם מנהלים מעקב מתמיד אחר ההטבות שמעניק כל אחד מהם.
במרבית הארגונים פטורים החברים מתשלום עבור הכרטיס לחברות האשראי, אולם משלמים עבור המועדון: ב"חבר" התשלום עומד על כ-20 שקל בחודש, חברי הסתדרות המורים משלמים להסתדרות סכום דומה, ועוד.
חלק מהמועדונים כוללים הטבות נוספות באמצעות כרטיס האשראי, לדוגמה ביטוח חינם למקרים של אובדן קול לחברי הסתדרות המורים. יצויין כי עמיתי "חבר" יכולים לבחור בכרטיס אמריקן אקספרס תחת אותה פלטפורמה, וכי גם ויזה כאל מנפיקה כרטיסים לאנשי כוחות הביטחון, אולם לא מדובר במועדון "חבר".
בקרוב צפויה ישראכרט להשיק כרטיס חדש, Members, עבור עורכי הדין ורואי החשבון.
לצד הארגונים הבולטים שבהם מאות אלפי חברים, ישראכרט מנפיקה כרטיסים לחברות, בהן אמדוקס ורפא"ל. מדובר בפלטפורמה דומה המעניקה הטבות לבעלי הכרטיסים.
גם אמריקן אקספרס מנפיקה כרטיסי אשראי לארגונים, בהם סטודנטים ובוגרי פקולטה, ארגון הרוקחות, מנויי הולמס פלייס, מנויי סטודיו C, חברי איגוד לשכת המסחר ועוד. מחזיקי הכרטיסים הללו פטורים מדמי כרטיס ל-3 שנים, אולם משלמים דמי חבר בהתאם לתקנוני המועדון.
כרטיס שהונפק לאחרונה על-ידי אמריקן אקספרס מיועד לקבוצת "אנשים ומחשבים", באמצעותו יוענקו הטבות לאנשי היי-טק ותקשורת (באמצעות מועדון הצרכנות "יחד"). על כרטיס זה חל פטור מלא מדמי הכרטיס.
Life Style Plus (ישראכרט)
איפה תקף? סופר-פארם, טויס אר אס, אופיס דיפו, בלוק באסטר.
דמי מועדון: אין.
דמי כרטיס: ישולמו מהשנה השלישית.
הטבות: הנחות באמצעות קופונים מדוורים, מבצעים ייעודיים ועוד.
בהצטרפות: חודש קניות מתנה בהתאם לממוצע הרכישות השנתי.
H&O (ויזה cal)
איפה תקף? H&O.
דמי מועדון: 80 שקל (60 מהשנה השנייה).
דמי כרטיס: פטור בשנה הראשונה לרוכשים ב-1,000 שקל בחודש בממוצע.
הטבות: הנחות קבועות: 10% על הלבשה, 5% על מוצרי קוסמטיקה ועוד.
בהצטרפות: 325 שקל בתווי קנייה. מותנה באחזקת הכרטיס למשך 24 חודשים וביצוע 3 רכישות חודשיות בכרטיס דיינרס או 5 רכישות בכרטיס ויזה.
מולטי/קלאב 365 (לאומי קארד)
איפה תקף? המשביר, ניו-פארם, קשרי תעופה.
דמי מועדון: 100 שקל לשנה (זיכוי 50 שקל).
דמי כרטיס: פטור בשנה הראשונה.
הטבות: הנחות ומבצעים ייעודיים, זיכוי 3% משווי הקניות לשימוש חוזר.
בהצטרפות: זיכוי של 150 שקל. מותנה בשימוש שנתי בשווי 9,000 שקל.
מולטי עזריאלי (לאומי קארד)
איפה תקף? קניוני עזריאלי.
דמי מועדון: אין.
דמי כרטיס: פטור בשנה הראשונה.
הטבות: עד 10% הנחה בחנויות הקניון, הנחות בתחנות הדלק של סונול.
בהצטרפות: תווי קנייה (גיפט קארד) בשווי 120 שקל. מותנה בביצוע 4 פעולות בחודש לאורך שנה (אחרת יש להחזיר את שווי כרטיס המתנה).
שופרסל (לאומי קארד)
איפה תקף? שופרסל, תחנות הדלק פז.
דמי מועדון: 36 שקל לשנה, מהשנה השנייה.
דמי כרטיס: 106 שקל בשנה (8.80 שקל בחודש). פטור בשנה הראשונה.
הטבות: 5% הנחה על מוצרים לפי בחירה, צבירת נקודות למימוש עתידי, הנחות בתדלוק ועוד.
הצטרפות: 100 שקל למימוש ברשת. מותנה ברכישה שנתית בשווי 9,000 שקל.
YOU (ויזה cal)
איפה תקף? מגה, דור-אלון, ורדינון, כפר השעשועים, פיצה האט, ד"ר בייבי.
דמי מועדון: 48 שקל מהשנה השנייה.
דמי כרטיס: פטור בשנה הראשונה לרוכשים ב-800 שקל בחודש.
הטבות: הנחות בתדלוק, זיכוי למימוש בהתאם לרכישות.
בהצטרפות: מתנה לבחירה. התנאי: שימוש קבוע בסכום זהה ברשתות מגה. ההתחשבנות נעשית כל חודש.
PowerCard (ויזה cal)
איפה תקף? מגוון רשתות, בהן הום סנטר, טויס אר אס, מגה ספורט, בסט ביי, קרביץ ועוד.
דמי מועדון: אין.
דמי כרטיס: פטור בשנה הראשונה לרוכשים ב-1,000 שקל בחודש בממוצע.
הטבות: החזר של עד 10% מערך הקנייה למימוש עתידי ברשתות המועדון.
בהצטרפות: 5 שוברי הנחה של עד 10% ברשתות המועדון.
כרטיסים מקומיים
כרטיסים נוספים שהם כרטיסי אשראי מוענקים בהתאם למקום המגורים. לדוגמה: מקסימום תל-אביב (לאומי קארד) המעניק הטבות לתושבי תל-אביב; וכרטיס "אילתי" (ישראכרט) המעניק הטבות לתושבי אילת והערבה.
התשלום עבור כרטיסים אלה הוא לחברת האשראי בלבד (12.90 שקל בחודש לכרטיס חוץ-בנקאי ו-13.90 שקל בחודש לכרטיס בנקאי).
זהירות מנציגים משכנעים
בשיטוט שגרתי במשביר לצרכן לפני כשנה פנה אל ר' נציג מכירות של קלאב 365, והציע ללקוחה המזדמנת לשדרג את כרטיס המועדון שברשותה. "הוא הציע לי הרים וגבעות", מספרת ר', "הבטיח שורה של הטבות חינם, בהן שוברי רכישה בסך 150 שקל. מכיוון שכבר נכוויתי בעבר במקרים כאלה חזרתי ושאלתי מה נדרש ממני בכל הסיפור, אבל הוא נשבע שבאמת הכל ניתן מתנה ואין מה לפחד".
ר' הוחתמה על טפסים המבטיחים לה לכאורה את הכרטיס המשודרג ושבה לביתה. כעבור כמה זמן גילתה, לחרדתה, כי הכרטיס שנשלח אליה הוא כרטיס אשראי לכל דבר - כזה שבו נגבים (החל מהשנה השנייה) דמי שימוש חודשיים, וכי קבלת ההטבה מותנית ברכישת מינימום של 700 שקל בחודש.
"ניהלתי עם הנציג שיחה בעל-פה בדוכן שהוצב על הדרך", אומרת ר', "חשבתי שאני זהירה, אבל לא קראתי על מה אני חותמת. מסתבר שגם את האדם הכי ספקטי אפשר להפיל בפח".
תגובת לאומי קארד, מנפיקת כרטיס מולטי 365: "החברה דואגת לפעול בשקיפות מוחלטת מול לקוחותיה. נציגי החברה מונחים חזור ונשנה כי עליהם לספק הסבר מקיף ללקוח כי מדובר בכרטיס שהינו כרטיס אשראי, ולכן בעמדת הנציגים יש שלט המסביר כי כרטיס מולטי 365 הינו כרטיס אשראי. בנוסף, החברה דואגת לבקר באופן קבוע באמצעות לקוחות סמויים את עמדות הנציגים על מנת לבדוק את התנהלותם. בנוגע למקרה הנדון, החברה בודקת לעומק את פרטי המקרה ורואה בחומרה רבה את התנהלות הנציג. אנו מתנצלים על עוגמת-הנפש שנגרמה ללקוח, ונפעל בכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".
זה אולי המקום לציין את הצעת החוק שעברה לפני כחודש קריאה ראשונה בכנסת - ולפיה יחויבו עוסקים ואנשי מכירות להציג בראש חוזה אחיד את עיקרי העסקה באופן פשוט ובהיר, וכך לאפשר לצרכן לעיין בחוזה ולאתר בקלות את כל התחייבויותיו כלפי הספק: המחיר, תנאי התשלום, תנאי הביטול ודמי הביטול ותנאי האחריות, כך שניתן יהיה לוודא על מה חותמים בטרם יהיה מאוחר מדי.