נתניהו התקפל. שוב

ההחלטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקים ועדת שרים שתבחן את שכר הבכירים במשק אולי צריכה להעכיר במעט את רוחם של חברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ', שהצעת החוק שלהם לא עלתה להצבעה היום (א').

אבל יותר מכך, עליה להדאיג בעיקר את תנועות השמאל. זה לא שלהצעה של כץ ויחימוביץ' השלכות פוליטיות, אלא שהשינוי התכוף בעמדותיו של נתניהו והכניעה שלו ללחץ התקשורתי, מוכיחות שאם השמאל היה מפעיל לחץ ציבורי מאסיבי, המשא ומתן עם הפלסטינים כבר היה לקראת סופו, או לכל הפחות בעיצומו.

להצעה של יחימוביץ' וכץ מלכתחילה לא היה סיכוי לעבור, לפחות לא במתכונתה הנוכחית. שר האוצר ביטא בכל מקום בשבועות האחרונים את עמדתו בנושא, וגם ראש המועצה לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, הבהיר כי הוא סבור שאין מקום להגביל את שכר הבכירים.

גם אם כץ ויחימוביץ' היו משיגים רוב בוועדת השרים לחקיקה, לשטייניץ כבר היה מוכן ביד הערר. וגם אם היה עובר בממשלה, הקואליציה היתה מטרפדת את ההצעה בכנסת. קשה לראות איך הקואליציה היתה נופלת בהצבעה כשראש הממשלה ושר האוצר שלה מתנגדים להצעה.

רוצה להיות פופולרי

בניגוד לא"א, קודמו בתפקיד, נתניהו רוצה להיות ראש ממשלה פופולרי, גם אם לשמו ידבקו באופן קבוע המילים זיג-זג, התקפלות או כניעה. זה לא מזיז לו. ההחלטה שלו היום לקדם חקיקה ממשלתית בנושא שסותר את השקפת עולמו (כפי שהציג אותה בעבר) ושהוא עצמו מתנגד לו, לא צריכה להפתיע אף אחד.

אחרי שנכנע ללחץ הציבורי בעקבות החלטת הממשלה להעתיק את חדר המיון של בית החולים באשקלון, התקפל בסוגיית המע"מ על הפירות וירקות וביטל את מס הבצורת, אף אחד לא הרים גבה כשראש הממשלה הודיע כי ההצעה הפופוליסטית והשנויה במחלוקת של יחימוביץ' וכץ תעבור לבדיקת ועדת שרים.

להקדים תרופה למכה

אחרי שראה את הכותרות הראשיות בחמשת הימים האחרונים, קרא את העמודים הרבים שהוקדשו לנושא בעיתונים, שמע את הראיונות של יחימוביץ' ברדיו והיה נתון ללחציו של כץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין: עדיף להקדים תרופה למכה. עדיף להכריז על חקיקה ממשלתית לפני שיספוג מכה בכלי התקשורת על ניסיונו לטרפד את ההצעה.

כשלנתניהו יש דילמה בין העניין הציבורי והפופוליסטי לבין האחריות הציבורית וההשלכות מרחיקות הלכת על שוק ההון והכלכלה הישראלית, אז אין דילמה.

איך אומרים? כשיש ספק - אז אין ספק? נתניהו מאמץ את האימרה הזו בחום. הוא אפילו לא מתלבט. הכניעה ללחץ התקשורתי והציבורי מנצחת מבחינתו חד-משמעית את עקרונות השוק, את עקרונות הכלכלה וכמובן שגם את עקרונותיו שלו.