אריזה יפה, מוצר ריק

לא יודע אם שמתם לב, אבל ליגת הכדורסל מתנהלת בימים אלו והשמועות מדברות על כך שאף הגיעה לשלבי ההכרעה שלה. דווקא נזכרתי בליגת העל שלוש פעמים בחודש האחרון: פעם אחת בעקבות שביתת השחקנים בנהריה; פעם אחת בגלל איזו סאגה בעניין ערוץ 10 ומשחק שהיה אמור או לא היה אמור להתקיים בשבת בין מכבי ת"א לאשקלון; ובסוף השבוע דבון ג'פרסון מחיפה נתן את החותמת הסופית לקיומה של הליגה כשדהר במהירות של 153 קמ"ש ונעצר בכביש החוף.

העניין די ברור בסך הכל: כשהליגה הזאת מתחילה לעלות לראש בעניינים שלא קשורים לכדורסל כנראה שיש בעיה.

***

הבעיה העיקרית היא חוסר עניין. חוסר עניין, לצערה של מינהלת הליגה, הוא לא דבר שנתון לוויכוח, הוא דבר מדיד: אחרי 3 שנים טובות יחסית (טובות? בואו נסגור על מעניינות), היא עדיין לא הצליחה לייצר שום מומנטום חיובי מבחינת עניין ציבורי. כמות האנשים שרואים את הליגה הזאת בטלוויזיה, בערוץ פתוח ללא תשלום, היא קטנה פי 4 מהמשחק הכי עלוב של ליגת העל בכדורגל.

‏הרעיון השיווקי והנוצץ של אבנר קופל אולי הצליח למשוך ספונסרים ולייצר מראית עין ובכך להגדיל את ההכנסות, אבל בסופו של דבר הוא התגלה כאריזה ריקה וחסרת תוכן מבחינת כדורסל. השחקן הישראלי הלך עשרה צעדים לאחור. זרים המשיכו וימשיכו לתפוס מקומות עבודה (ובצדק, כי אין ישראלים ראויים). התנאי העיקרי לקבלת מאמן לעבודה בליגת העל היא שיציב תנאי שכר שקרובים לשכר מינימום.

אפילו קיצוץ הנקודות בכדורגל נראה חיובי לעומת מה שקורה בכדורסל. כל עוד קיבלנו פיינל-פור שנדף ממנו ריח ספורטיבי כי הגיע אחרי עונות תחרותיות, זה התקבל על הדעת, אבל עכשיו חזרנו לנקודת המוצא. מכבי ניצחה העונה את היריבות שלה בהפרש ממוצע של 19 נקודות. לא בגלל שמכבי היתה גדולה כל כך, אלא כי המתחרות לקחו 7 צעדים לאחור. הקבוצה שסיימה במקום השני את העונה הסדירה (הפועל ירושלים) גמרה את העונה עם 8 הפסדים ב-22 מחזורי ליגה. קבוצות הכניסו טוב טוב לראש שאפשר לשחק הפוך, מישהו הרי יכניס אותם לפלייאוף דרך הדלת האחורית, ואז "ביום נתון" אפשר לנסות לגנוב משהו.

‏גם אני חשבתי עד לא מזמן שאירוע הפיינל-פור הוא חשוב לכדורסל הישראלי ומייצר הייפ. במלאכת מחשבת שיווקית ברמת ‏NBA‏ סינוורו לכולם את העיניים, שהעתיד כבר כאן. אלא שהיום מתברר שהפיינל-פור הוא רק פלטפורמה לתפוס ספונסרים, ובכל מה שקשור לכדורסל מישהו לקח את השיטה לכיוונים אחרים לגמרי.

למה הכוונה? העונה ראינו תופעה מכוערת, אבל לגיטימית. מלבד מכבי שיש לה גאווה לנצח משחקים לכל אורך הדרך, נולדה לה ליגה שבה אין פערים אמיתיים בין הקבוצות במקום ה-2 למקום ה-8. קבוצות מתחילות את העונה כשהן מרכיבות סגלים גרועים מתוך הסבר שהן "חנוקות" עם כסף. אבל איפשהו בשליש האחרון של העונה נמצא הכסף האבוד, והן מנחיתות כאן שחקן-שניים שיתנו להן פוש בשלב מאוחר של העונה ויצמצם אותן כלפי מעלה. למה להביא זר ב-100 אלף דולר בתחילת עונה, כשאפשר להביא אותו בשכר חודשי של 10,000 דולר בפברואר. בני השרון הביאה את פי.ג'י טאקר, שחקן מאוד יקר, כדי שישנה לה את העונה וייקח אותה לפיינל-פור (העונש שלה: תפגוש את מכבי בסיבוב הראשון של הפלייאוף). בעלי קבוצות הולכים ומדקלמים, וגם מאמנים יודעים, שבמשחק אחד מכריע בסוף מאי ("ביום נתון"), כל הביזיונות יכולים להימחק.

אין ספק שבחודש מאי בפיינל-פור יהיה יפה ונוצץ. אבל זה לא ישנה את החרפה שהיתה כאן במהלך העונה הנוכחית.

***

‏המינהלת עשתה את התפקיד העיקרי שלה: מאז שלקחה את ליגת העל היא באמת הצליחה להביא עוד כסף לקבוצות. אבל מאחורי הגימיק השיווקי התברר שאין כלום, והיא הסירה אחריות מוחלטת באשר לעניינים מקצועיים. מספיק לראות איך רק לפני שבועיים שינתה ברגע אחד קפריזי את ההחלטה שלקחה בעניין מספר הזרים (ותשאלו כאלו שנחשבים אוהדי ספורט 'כמה זרים יהיו בעונה הבאה בליגה בכדורסל' ותראו כמה תשובות תקבלו) .

אחרי שלוש שנים של עשן ופירוטכניקה, הגיע הזמן לטפל בתוכן ובתחרותיות. יש יותר מדי החלטות מינהלתיות, כאלו שקשורות במיזוג באולמות ובשינוע של לדים בין האולמות, אבל אפס התייחסות לדברים מהותיים. צריך לבדוק, למשל, איך חזרנו למצב של קבוצות שלא עומדות על הרגליים, למרות שיש בקרה תקציבית שאמורה למנוע אותו.

המינהלת וקופל קיבלו הרבה מחמאות על השנים האחרונות. אבל היום נראה שהכל נבנה על אותה עונה של הפועל חולון ומיקי דורסמן.

ואם צריך לבחון את השינוי העמוק שיתאר מה בדיוק קרה כאן מאז לקחה המינהלת פיקוד: אז פעם היו בצדי המגרש שלטי פרסום מפח, היום אלו שלטים אלקטרוניים מסמאי עיניים.