"המשחק הכי גרוע שנראה אי פעם בצ'מפיונס ליג". "בונקר מכוער". "בושה גדולה". "אינטר צריכה להתבייש". כל הקולות האלו, בוורסיות שונות ומשונות, נשמעו נגד משחק חצי גמר האלופות בין החיילים של מוריניו לבין ברצלונה. אנשים פשוט לא מצליחים לקבל את מה שהם ראו. הבטיחו להם מופע להטוטנות תלת-מימדי עם אפקטים של אוואטר. במקום זה הם קיבלו פרק קאלט של עספור.
ניוזפלאש, חברים יקרים: בכדורגל, לפעמים גם הקטנים מנצחים את הגדולים. זה אחד מהדברים הכי יפים שיש במשחק הזה. יופי שלפעמים מצליח להתעלות אפילו על דריבלים של ליאו מסי. רוצים לצפות רק בתוכניות לבקשתכם? תזמינו VOD. יש מבצעים עכשיו.
***
איך "קטנים" מנצחים גדולים? קודם כל, הם לא מתביישים לחשוב כמו קטנים. ארסן ונגר וארסנל הם קטנים ביחס לברצלונה. אבל הם באו לקאמפ נואו ברבע הגמר עם מחשבה של גדולים, שימשיכו לשחק את הכדורגל האטרקטיבי שלהם ממש כאילו בולטון עומדת מולם. זה נגמר ברביעייה ברוטאלית אכזרית.
למוריניו אין יומרות לשחק כדורגל יפה. אף פעם לא היו לו. ככה הוא לקח את האליפויות שלו בצ'לסי. דורסניות, עוצמתיות. הצגות כדורגל אפשר היה לקבל בסטמפורד ברידג' באותה תדירות שראינו ימים שטופי שמש בלונדון.
מה שכן היה תמיד למוריניו זה ביצים גדולות לשחק כדורגל שלא גורם לפרשנים לנהום קולות של התפעלות. אבל מביא תוצאות. יש לו את ההכשרה הפסיכולוגית לגרום לשחקנים שלו להסתער כמו מארינס. על היכולות שלו להחדיר בהם את הגאונות הטקטית שלו כבר נכתב. אבל נדמה שגם הגאונות הזאת רק משתבחת עם השנים. ועם מלחמה וטקטיקה, "קטנים" מנצחים גדולים.
***
אם יש כאלו שחושבים שלא התרחש צדק במשחק הזה, שלא יישכחו שהצדק, בעיקר בכדורגל, הוא מונח יחסי. לצ'לסי נעשה עוול בחצי הגמר של העונה הקודמת, כשהשופט במשחק שלה מול ברצלונה התעלם משלושה פנדלים ברורים שהגיעו לה. גם לאינטר נעשה עוול מול ברצלונה, עם ההרחקה הלא ברורה של טיאגו מוטה בשלב כל כך מוקדם של המשחק. עוד שופט שתופס יום חלש דווקא במעמד כל כך קריטי.
ועל הכדורגל של אינטר? בואו לא נשכח שרק לפני 10 ימים אותה אינטר פירקה את בארסה לגורמים בסן סירו, עם 1-3 ענק.
***
אל תאמינו לכל אלו שאומרים שהגמר באיירן-אינטר לא יהיה גדול. הוא אולי לא ימשוך 106 מיליון צופי טלוויזיה ברחבי העולם כמו בעונה הקודמת, אז הגיעו אליו ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד. שתי קבוצות שהן לא פחות מותגים מתוקשרים וממוסחרים מאשר מועדוני כדורגל. אבל זה בכל זאת הולך להיות קרב בין שתיים מקבוצות הפאר של אירופה. אלופת איטליה מול האלופה הנכנסת (כנראה) של גרמניה, שחולקות ביניהן 6 זכיות בעבר בצ'מפיונס ליג.
מי שהעניין הזה לא מרשים אותו, ודאי יוכל ליהנות נורא במופע של מטאליקה שיתקיים באצטדיון ר"ג ביום הגמר, ה-22 במאי. פעם להקה גדולה, היום נמצאת עמוק בתוך פרפורי הגסיסה שלה. באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, לעומת זאת, אפשר יהיה לצפות בגיבורי תרבות עכשוויים: סניידר ורובן, מייקון, פיליפ לאהם, אטו, איביצ'ה אוליץ', שוויינשטייגר, ולוסיו, ותומאס מולר, ודייגו מיליטו, וכמובן קמביאסו ומארק ואן בומל ומארק ואן בויטן. גברים צעירים בשיא הקריירה שלהם מתקוטטים על תואר קבוצת הכדורגל הטובה בעולם.
על הקווים פרופסורים לכדורגל בדמותם של ואן חאל ומוריניו.
אם זאת לא בעיניכם ההצגה הכי טובה שיש, כנראה שאתם לא קוראים את המדור הנכון באתר הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
