לפני פחות מחודש נגעה הבורסה בשיא כל הזמנים. מדד האופטימיות בשיא. השוורים שעטו קדימה והדובים הסתתרו עמוק במערה. מחברי כותרות העיתונים תרו אחר אנליסטים ובתי ההשקעות אופטימיים ולא התקשו למצוא אותם.
מתי בפעם האחרונה זכיתם לראות בית השקעות מתריע לפני נפילה? "המעוף בדרך ל- 1400 " מכריז אחד,"1500" מזדרז להמר השני, "הראלי כאן כדי להישאר" אומר השלישי ורק דוקטור "Doom" - הפרופסור רוביני, ממאן להיכנס למערה וממשיך להתנבא בשחורות. אז מי צודק?
ככלל אני נוהג להסתייג הן מאלו והן מאלו. האופטימיים חסרי תקנה צעירים מדי ולא חוו מפולות בעבר או שאינם יכולים להרשות לעצמם להתייצב כנגד העדר. לכל היותר אם השוק ייפול יאמרו ללקוחותיהם -"זה לא אנחנו, זה השוק. בטווח הארוך זה יתקן ואין מה לדאוג" (הבדיחה הנפוצה בשוק המט"ח היא שכל השקעה היא ספקולציה שנכשלה). הפסימיים הסדרתיים יחמיצו בדרך כלל הרבה יותר ממה שירוויחו. המנצחים הגדולים הם אלו שיודעים לנווט את הספינה במצבי שוק שונים.
אני לא יודע מי צודק. כשנתתי בסוף השנה שעברה תחזית שכשלה וראיתי בשער 1030 את סיום הראלי היו לי שתי טענות עיקריות: אחת היתה ששוק שעולה ועולה ללא תיקון אינו מתנהג באופן רציונאלי וככל שהתיקון יתעכב כך הוא יהיה גדול יותר והשנייה, שהנתונים הכלכליים אינם מצדיקים שבירת שיאים.
לישראל אכן היו נתונים טובים שהעידו על שיפור, כך גם בארה"ב. אולם הנתונים כאן רחוקים עדיין מנתוני השיא של טרום המשבר ואילו הבורסה שלנו שברה שיא אחר שיא עד שהגיעה לשיא כל הזמנים. זאת לעומת הבורסה האמריקאית שלמרות התאוששות הכלכלה רחוקה מהשיא ועדיין מתייחסת לסיכון הגלובאלי ברצינות ולא מבטלת אותו כלאחר יד.
אי אפשר להתעלם מהסיכון, טענתי אז והסיכון הוא בעיקר אירופה. היום הסיכון הזה גדול יותר ולא הייתי מתרשם מכמה גופים מקומיים שהזדרזו לקנות מניות אתמול, כאילו שהחדשות המעודדות מיוון (מה בדיוק מעודד אתכם - ששרפו רגל לשוטר?) שמות קץ למשבר בגוש האירו.
כדור אקמול לסרטן היווני אינו סיבה למסיבה. לא לחינם עוטפים כולם בצמר גפן את ספרד. אירלנד היא הציפורן, יוון האצבע, אולם ספרד היא כבר הכבד של הגוש ותפקוד לקוי של הכבד ישפיע גם על הריאות והלב (צרפת וגרמניה), בריאים ככל שיהיו. 20% אבטלה, שלא לדבר על אבטלה בקרב צעירים שנושקת ל-40% ובועת נדל"ן זה מתכון בדוק למשבר חברתי, כלכלי ופיננסי.
וכך זה קשור אלינו - כששמעתי את מנכ"ל משרד האוצר חיים שני אומר שהפגיעה כאן מזערית כי מזמן איננו נשענים על ייצוא תפוזים לספרד, נזכרתי בנתניהו של הקדנציה הראשונה שאמר "אי של יציבות".
אולי רוב היצוא אינו הולך לספרד אולם שני צריך לזכור שני דברים ולבחון את השפעתם - האחד הוא שמשבר בספרד כדוגמת המשבר היווני יפגע במערכת הפיננסית של גרמניה וצרפת וישפיע על כל כלכלות הגוש לרעה. זה כבר לא יחלוף על ידנו, מבלי להשפיע. הדבר השני הוא עוצמתו המופרזת של השקל שבאה לידי ביטוי בסל המטבעות האפקטיבי, ומאיימת לא פחות על הצמיחה השברירית אותה אנו חווים כעת.
את זה יודע פישר שלא העלה ריבית החודש. את זה יודע גם בן ברננקי שבראותו מה קורה בגוש האירו (כן, זה משפיע גם על ארה"ב הגדולה!) לא אמר מילה שתרמוז על העלאת ריבית בארה"ב למרות סימני התאוששות הכלכלה האמריקאית ולמרות ביקורת גוברת בקרב חברי הפד לגבי מדיניות הריבית.
אני מעדיף עדיין לנקוט במשנה זהירות ולהמתין בצד. האם אפגוש את העדר בדרכו לכיוון השני אינני יודע, אולם די לראות את התנהגות שוק המניות הישראלי אתמול שהעדיף לאמץ לחיקו את החדשות הטובות מיוון (כאילו שהאמריקאים לא ידעו זאת ביום שישי!) ולהתעלם מנתון משמעותי הרבה יותר כמו הידוק מוניטארי נוסף בסין, על מנת להבין שאהבת הסיכון כאן בשיאה. בהצלחה למנחשים.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
