בשטף הדיבורים על המשבר באירופה, ובמיוחד על זה של יוון, נבלעו כמה עניינים חשובים. בסקירה זו אציג את תפיסתי בנושא, ואני מרשה לעצמי לנחש שאולי אפתיע, לפחות את חלק מהקוראים.
אפתח בכמה עניינים שקיבלו חשיפה רחבה במדיה הכלכלית, בתוספת הערות שלי:
עקב שנות מדיניות כושלת והמשבר הפיננסי האחרון, נקלעה יוון למציאות פיסקאלית שאמנת מאסטריכט לא צפתה, ומחייבים צעדי טיפול קיצוניים. יחס חוב ל-GDP, גירעון שוטף ועוד כיוצא באלה, גרמו למחסור מזומנים שאינו מאפשר עוד ניהול מדינה ברמה הבסיסית ביותר.
יוון אינה יכולה לפחת את המטבע שלה ובכך לשחוק את חובה, כפי שעושות ארה"ב ובריטניה. לפיכך, כדי לממן את פעילות המדינה, חייבת יוון להלוות עוד כסף בהנפקת אג"ח ממשלתי, לצמצם הוצאות בתוכנית צנע דרמטית שנכפית עליה ותוך כדי כך להתמודד עם אזרחים המתקשים להשלים עם הגזרות.
הדילמה של המדינות החזקות
שותפותיה של יוון באיחוד האירופי, ובמיוחד גרמניה, עומדות בפני דילמה קשה:
מצד אחד, הן אינן אצות לבוא לעזרתה - הן פשוט לא ששות לשלם על טעויות של אחרים בשעה שהמשבר הכלכלי אצלן לא נגמר ועדיין דורש ויתורים רבים מצד אזרחיהן. כמו כן, סיוע ליוון יכול להתפרש כתקדים עבור מדינות כמו פורטוגל, ספרד, אירלנד, איטליה שמצבן הכלכלי הנוכחי אינו מבשר טובות לגבי עתידן.
מצד שני, התעלמות וסירוב לעזור, עלולים להמיט אסון אחר - פירוק האיחוד, או לפחות פירוק המטבע האחיד (האירו). לדעתי תסריט זה הוא בלתי נמנע - המטבע והאיחוד הכלכלי האירופי יתפוררו, אך לעת עתה יש לצפות שהמדינות שהימרו על קיומו ייאבקו בכול הכוח על שימורו, ועדיין מוקדם לנבא את מועד ביטולו של המטבע האחיד.
פתרון הדילמה שנתונות בה מדינות אירופה החזקות מעניין והרסני כאחד: ההחלטה לשתף את קרן המטבע בחבילה רומז על חוסר אונים של האיחוד לטפל בענייניו שלו בעצמו (זו הסיבה להתנגדות שהביע נגיד הבנק המרכזי ז'אן קלוד טרישה לכך), וגרם להחמרת הדרישות מהיוונים, ומכל מדינה אחרת שתבקש סיוע דומה בעתיד.
התגשמות הנבואה
מילטון פרידמן ניבא בזמנו, שהאירו לא יחזיק מעמד לאחר שייתקל במשבר אמיתי ראשון, והנה לפנינו - מתגשמת נבואתו. שיקולי בחירות מקומיים של פוליטיקאים גרמניים וצרפתיים, בשילוב הססנות של קובעי מדיניות אחרים באיחוד, מנעו עד כה את הפתרון היחיד לבעיה של יוון וכל מדינה אחרת שתתקל בצרה דומה בקרוב: הפתרון הוא עזרה ללא הגבלת זמן, וקביעת ריבית על פי צמיחת המדינה הנצרכת בשנים הקרובות.
חוב אפשר לסגור, רק כאשר יש צמיחה, זאת יודע כל שכיר או בעל חברה. צאו וראו מה עשה הפד' ב"נכסים הרעילים" - האם הקצה זמן או ערך כנקודת יעד לפדיונם?
הלוואות נוספות בריבית גבוהה בשילוב עם תוכנית צנע החונקת כל אפשרות לצמיחה בעתיד, היא מכת מוות לכול תוכנית הצלה. הבחירה במסלול זה אינה כלכלית אלא פוליטית: זה פשוט מאד - כל פתרון אחר לא יעבור במוסדות האירופיים, ובמיוחד במוסדות המדינות החזקות כגרמניה וצרפת.
משחק פיננסי אדיר מימדים
אני סבור שהגורמים למה שמתחולל בימים אלה באירופה, אינם מסתכמים בעניינים מקרו-כלכליים. לדעתי מתנהל בזירה הכלכלית ביבשת משחק פיננסי אדיר מימדים: גופים פיננסיים ענקיים - מוסדות השקעה כמו בנקים, קרנות גידור ודומיהם - מכוונים את המהלכים באמצעות כלים פיננסיים.
זה מהלך שכבר נתקלנו בו בעבר: בשלב הקודם של המשבר (2009-2007) צפינו באותו מנגנון משפיל חברות עד עפר: פשיטות רגל וקבורה ולמצער - קנייתן במחיר רצפה על ידי גוף אחר. כך חוסלו, בזמן המשבר, הרבה בנקים להשקעות.
בשלב ראשון קנה הגוף "המחסל" ביטוח על פשיטת הרגל של החברה שתקף (CDS), כלי המבטיח למי שרוכש אותו לקבל את כספו המושקע באג"ח של החברה. בשלב שני עשה שורט על החברה - מכר בחסר את המניה שלה. מה קרה אז? המניה ירדה, ה-CDS עלה עקב העלייה בסיכון הכרוך באחזקת האג"ח, וכך עד לסופה של החברה.
כאשר הוכרזה פשיטת רגל, השורט מיצה את עצמו בצורה המאקסימלית (המניה הגיעה ל-0) וה-CDS הגיע לערכו המאקסימלי לפדיון מלא. המהדרין מימנו את רכישת ה-CDS בשורט על המניה, וצמצמו את ההוצאות שלהם למינימום - ואת הרווח העלו למקסימום.
תבשיל שורטיסטים משובח
כך הרוויחו גופים פיננסיים, מאות מיליונים, ואף מיליארדי דולרים במפולת 2008.
כעת קורה הדבר באירופה ברמה של מדינות - בדיוק באותה צורה אבל בקנה מידה הרבה יותר גדול: "המפילים" קונים CDS על האג"ח הממשלתי של המדינה המתנדנדת, ובו בזמן פותחים שורט על אותו אג"ח. ראו גרף התשואה של האג"ח הממשלתי היווני לשנתיים (מ-אתר Bloomberg):
משה שלום אגח יווני
יש להזכיר שתשואה עולה משמעותה ערך אג"ח יורד ו-CDS עולה.
הפעם, זה לא הספיק לגופים המפילים. היתה להם הזדמנות למקסם רווחים ולהוסיף לתבשיל שורט על המטבע המייצג את המדינה - במקרה זה האירו, והם ניצלו אותה. המינוף והנזילות בשוק המט"ח העולמי מאפשרים לעשות זאת כמעט בכל מידה אפשרי, ומוסיף נתח נכבד לרווח.
התבוננו נא בגרפים יומי-שבועי של האירו.
משה שלום גרף אירו
הגרפים משקפים בבירור את הירידה הדרמטית בערכו. זו, לדעתי, מצביעה על ההתמדה, והכוח של מי שהימרו נגד האירו. בשוליים אציין שבאחרונה נרשמת התמתנות במומנטום היורד ויש לשער שלפנינו מימוש רווחים קצר, בדרך לשערים נמוכים יותר.
מה שנעשה בעבר על חברות, נעשה היום על מדינות, הרווחים יהיו עצומים במקרה שיוון תכריז על "חדלון פירעון לתקופה מסוימת", ועל חבילת החזר עתידית (Restructuring). הכרזה כזו תפיל את האג"ח (והאירו), ותפעיל מייד את מחזיקי ה-CDS.
התרומה של חברות הדירוג
חברות הדירוג מהוות חלק בלתי נפרד ממציאות זו, ותורמות לאסטרגיות הפיננסיות שנרקמות סביבה. באופן בלתי נמנע (ובצורה אקטיבית הרבה יותר מאשר בעבר) הן ממהרות להוריד את דירוג אג"ח המדינה הנמצאת בצרה, וכך גורמות לייקור התשואה עוד יותר, ולמכירת חלק מהאג"חים על ידי גופים המוגבלים ביכולת החזקה באג"חים בדירוג נמוך.
"רוכבי הביטוחים"(CDS Raiders) תוקפים בימים אלו את מדינות אירופה (יוון, פורטוגל, ספרד) אבל היו בטוחים שאם התהליך יימשך, המתקפה תעבור לדגים הרבה יותר גדולים כמו בריטניה ויפן ותופנה גם כלפי אג"חים של מדינות בתוך ארה"ב כמו קליפורניה, ניו-יורק ואילינוי. זהו התהליך שעליכם לעקוב אחריו, ולדעתי יהווה גורם מכריע לעתידה של הכלכלה העולמית.
-
-
-
משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
