לגולדהאר יש רישיון להרוס הכל מהיסוד

1. בחלק מגופי התקשורת אפשר למצוא היום (ג') רמזים גלויים או אמירות ישירות ובוטות לכך שהמשחק אתמול בין מכבי ת"א למכבי חיפה מריח כמו "פרשת השרוכים 2". הרטוריקה הזאת כמובן מגוחכת: בניגוד לבית שאן, מכבי לא נתנה לחיפה את המשחק. מכבי פשוט נתנה את מה שהיא מסוגלת לתת בשלב הזה של העונה מול קבוצה כמו חיפה שעדיפה ממנה בהרבה. כלומר, כלום. סיטואציה כמו שהתרחשה אתמול בבלומפילד כבר מוכרת למכבי: בדרבי התל-אביבי האחרון היא הפגינה משחק לא פחות עלוב והיתה בפיגור 3-0 אחרי חצי שעה. גם אז האוהדים שלה צעקו "ביזיון", אבל אף אחד לא יכול לטעון שמכבי פתחה רגליים בדרבי. זה מה שמכבי שווה היום. אפס.

חוץ מהעניין של חוסר היכולת, מכבי הגיעה למשחק אחרי שהבטיחה כמעט בוודאות את המקום השלישי והכרטיס לאירופה. וכמיטב המסורת בליגת העל, קבוצות שאין להן על מה לשחק מכינות מראש את האבטיח, המגבת והכפכפים. פק"ל ים. ככה זה גם נראה על המגרש. מנסים, בטח שמנסים. אבל אם לא הולך, לא נורא. גאווה ישראלית.

מיטש גולדהאר הולך להשקיע כסף גדול בחיזוק בעונה הבאה כדי להרים את מכבי מהקרשים. רק עלות השכר של רוברטו קולאוטי תגיע ל-4 מיליון שקל בשנה. כמו שמכבי נראתה אתמול, גולדהאר יצטרך לשבור את הבנק הרבה יותר כדי שהקבוצה שלו תצליח להתמודד עם חיפה והפועל. 7-8 שחקני הרכב חייבים לפנות את הלוקר שלהם בקרית שלום. לא מדובר כאן על שיפוצים קוסמטיים פה ושם. גולדהאר חייב להרוס את הבניין ולהתחיל הכל מחדש. אתמול הוא כנראה קיבל לגיטימציה מלאה להתחיל במלאכת ההחרבה.‏

‏‏2. הפועל ת"א נמצאת ברצף היסטרי של 10 ניצחונות רצופים בכל המפעלים. היא משחקת את הכדורגל הטוב בארץ (תנו לה את מכבי ביכולת של אתמול וזה לא יעצור ב-2-0). הקהל שלה בטירוף מוחלט ומגיע לבלומפילד במספרים עצומים. ובכל זאת, עושה רושם שהאדומים מנסים להבטיח את האליפות גם באמצעות מלחמות מחוץ למגרש.

אחרי שחיפה ניצחה את אשדוד לפני שבועיים, גורמים בהפועל אמרו: "בושה שאשדוד עלו בהרכב בלי מקרייב ואוחיון". אחרי תצוגת האנטי-כדורגל של מכבי אתמול, הריטואל חזר - מוני הראל צוטט ב"וואלה! ספורט": "בושה, אסור לספורטאים להתנהג ככה. חיפה שיחקו מול קונוסים". בכך העביר הראל מסר ברור לבית"ר ירושלים, שתשחק בשבת נגד חיפה.

‏מלחמות פסיכולוגיות הן כמובן חלק מהעניין. אבל הן לא יועילו להפועל בכלום. אם יש משהו שהאדומים לא צריכים עכשיו זה עוד שמן לתוך מדורת האליפות. שני המשחקים שנותרו להפועל - דרבי בשבת, ובית"ר בטדי במחזור האחרון - הם כנראה הכי קשים שהקבוצה יכלה לבקש. אבל הפועל כל כך טובה העונה, והסתדרה עם שתיהן (ניצחה אותן בארבעה מתוך חמישה מפגשים בליגה וגביע), אז ממה כל כך מפחדים בוולפסון?

3. אגב שקט ופסיכולוגיה, כבר מתחיל קצת לשעמם לכתוב כל הזמן סופרלטיבים על יעקב שחר. אבל אין ברירה. כי גם לבוס של חיפה יש חלק בניצחון אתמול. ערב המשחק, שהפסד בו היה מסיים את הסיפור של הירוקים, שחר הודיע כי בלי כל קשר לאליפות, אלישע לוי ימשיך לאמן בעונה הבאה. האפקט העיקרי של הודעה מסוג זה הוא בדרך כלל זריקת מוטיבציה אדירה לשחקנים. הם צריכים להוכיח למאמן שהם ראויים להישאר. האפקט המיידי הנוסף הוא גם השתקה מיידית של המערכת, אחרי שלל הספקולציות שנזרקו בעניין אלישע אחרי ההפסד להפועל.

אם שחר יכול להצטער, זה אולי רק על עניין אחד: הטיימינג. מעניין מה היה קורה, הוא ודאי שואל את עצמו, אם הייתי משחרר את ההודעה הזאת ערב משחק העונה עם הפועל ת"א בשבוע שעבר.