מהונג-קונג יצאה אתמול (ב') הבשורה. שר האוצר יובל שטייניץ יצא לביקור בסין ומיד לאחר שנפגש עם מנכ"ל אסיה של סיטי בנק יצאה הודעה מלשכתו לאמור: סיטי בוחן הרחבת הפעילות הקמעונאית בישראל. בכירים באוצר "הביעו סיפוק", שכן "כניסה של שחקן זר וגדול לשוק תוזיל את הפעילות לצרכן הישראלי". סוף סוף תהיה תחרות ללאומי והפועלים.
אמנם סיטי כמעט פשט רגל במשבר ונזקק להנשמה של ממשלת ארצות הברית, אמנם סיטי מקרטע ועסוק בצמצום פעילויות לא חיוניות, אבל שר האוצר מספר לנו שעכשיו הזמן של סיטי להרחיב פעילות קמעונאית בישראל. מה נגיד? ששר האוצר עושה עלינו ספין, שמדובר בקשקוש שנועד לתת לשר כותרות חיוביות (אותן בהחלט קיבל)? לא נעים. הוא שר אוצר.
כניסת בנקים זרים היא מנטרה ידועה. הרי אם רק ייכנסו בנקים זרים, ייפתחו שערי שמים ותתחיל סוף סוף תחרות במערכת הבנקאית. וכרגיל כשמדברים על בנקים, השיח הציבורי נוטה לשטחיות. הרי יש בישראל בנקים זרים ולא מהקטנים דווקא: סיטי פועל בישראל מסוף שנות ה-90, אחריו פתח HSBC סניף, וגם PARIBAS BNP. אלא מה? שלושתם בחרו שלא להתקרב למשקי הבית אלא להתמקד בשני תחומים בלבד: בנקאות עסקית ובנקאות פרטית לאמידים.
באוקטובר 2007 שוחחנו בעניין עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. הימים, להזכירכם, תחילת המשבר, ואף אחד, גם לא פישר, לא חשב שהולכת להיות רעידת אדמה. "האם יום אחד נראה בישראל בנק זר שפועל בתחום הקמעונאי?", שאלנו את פישר. "הבנקים הזרים שפועלים בישראל מעדיפים להתמקד בבנקאות עסקית ובבנקאות פרטית. זו החלטה עסקית שלהם", אמר הנגיד.
אבל מדוע הזרים לא נכנסים לשוק הקמעונאי, הרי הבנקים הישראלים מרוויחים ממנו יפה מאוד, הקשינו. ופישר ענה בצורה ישירה מאוד: "המערכת הבנקאית הישראלית מתוחכמת מדי לבנקים הזרים. אין להם טכנולוגיה יותר מתקדמת והם לא יכולים להציע מוצרים חדשים אלא בשוליים. במצב כזה הם צריכים להתחרות במחיר ובשירות וקשה לעשות כך רווח".
שנים טוענים בירושלים כי המפתח ליצירת תחרות אמיתית במגזר הקמעונאי הוא כניסת בנק זר, שיפרוש סניפים בכל הארץ (או ירכוש בנק קיים עם רשת קיימת) ויביא נורמות, מתודולוגיה ויכולות שלא קיימות כאן. בינתיים פנטזיית הבנק הזר לא התממשה, והזרים שפועלים כאן נרתעים מכניסה לקמעונאות. מדוע? כי כניסת בנק זר למגזר הקמעונאי אינה פשוטה, מחיר הפריסה הסניפית גבוה, לבנקים הישראליים טכנולוגיה מתקדמת - ובתחרות מחירים קשה להרוויח.
האם מצב זה הולך להשתנות? עם כל הכבוד להצהרות ולספינים של שר האוצר, לא היינו בונים על סיטי. אל תצפו לראות רשת סניפים עם לוגו המטריה פרוסה מקריית שמונה ועד אילת ואפילו לא ברחבי תל אביב.
מה יעשה סיטי אם בכלל? במקרה הטוב ירחיב את פעילות הבנקאות הפרטית, יוריד את הרף ויאפשר לעוד אמידים ישראלים ליהנות משירותיו. לא משהו שיעזור לגברת אפללו מחדרה להוזיל את האוברדרפט.
ועוד נקודה: משקיעים זרים רגישים לוודאות ויציבות רגולטורית ולהתערבות פוליטיקאים בכלכלה. ומה קורה בישראל? כל יום יוזם ח"כ אחר הצעה שמגבילה את הבנקים ופוגעת בהם. הטרנד הנוכחי הוא ביטול עמלות עו"ש וריבית על יתרת זכות.
עמלות מהוות 30% מהכנסות בנקים בעולם. איזה מנכ"ל בנק שפוי בדעתו ימליץ לדירקטוריון שלו להרחיב פעילות במדינה שהפוליטיקאים בה קובעים את התעריפים של שליש מהכנסותיו, מדינה בה הפוליטיקאים מתערבים ללא הרף במודל ההכנסות שלו, מגבילים את יכולתו להיכנס לפעילויות שונות ובנוסף משנים את דעתם השכם והערב?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.