"משחקי ריאליטי שבהם משתתפים ימותו הם רק עניין של זמן"

אם אימא שלכם רוצה לדעת מה שלומכם היום, הדרך הטובה ביותר עבורה לגלות את האמת היא להיכנס לעמוד הפייסבוק שלכם. ברגע שבו נולדה האופציה לעדכן בסטטוס "קמתי הבוקר עם כאב גרון, אני הולך לרופא בחמש", ואז בשבע לשנות ל"חזרתי מהרופא, יש לי דלקת ריאות, איזו באסה", נחסכה במחי הקלדה הסיבה העיקרית לשיחת טלפון אישית. טוב או רע? תלוי את מי שואלים.

אפשר להתייחס אל השקיפות הזו כחסכונית, ואפשר גם לטעון שהיא מנוכרת, אבל ברור שהעולם הממוחשב הפך את הפרטיות שלנו למושג שעבר זמנו. "המונח 'ריאליטי' חרג כבר מזמן מתחום המסך הקטן הביתי של הטלוויזיה", אומר ד"ר דוד גורביץ', ראש המסלול למדיה ותרבות פופולרית במכללה למינהל. "רובנו מקבלים כיום כמובנת מאליה את העובדה שמצלמים אותנו בכל מקום - ומתנהלים בהתאם. בכל חנות, בנק או אפילו פינת רחוב יש מצלמות אבטחה. בכל מכשיר טלפון נייד יש פונקציה של מצלמת סטילס ומצלמת וידיאו.

"להתקבל לתוכנית ריאליטי בטלוויזיה זו אמנם משאת-נפש של רבים, אבל בפועל כבר לא צריך לחכות להפקה מקצועית שתעשה לנו טובה, כי הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לכל אחד מאיתנו להיות ההפקה של עצמו. צריך רק לתעד את עצמנו עושים מעשה ולהעלות את הסרטון לאתר כמו YouTube, כדי שכל העולם יוכל לצפות בנו".

* למה הצורך הזה קיים בנו מלכתחילה?

"מעבר לרצון בהכרה ובפרסום, אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים ידעו מה אנחנו עושים, כי מה הטעם לעשות משהו הרפתקני ויוצא דופן, אם אף אחד לא מודע לזה?

"בשנים האחרונות המונח פרטיות, במובן הישן שלו, הולך ומאבד מתוקפו. החברה המודרנית הפכה מכורה לגירויים חדשים, וסף הגירוי עולה בצורה מתמדת. מה שנחשב הרפתקני ונועז אתמול, הופך מיושן ומשעמם ביום שאחרי. חשיפה ושקיפות הם גירויים כאלה. אנחנו כבר לא מעוניינים לשמור על חיינו לעצמנו, להיפך".

* עד כמה רחוק זה יכול להגיע?

"אני חושש שעוד לא ראינו את קצה הקרחון. תופעת אינטרנט כמו אתר 'צ'ט רולט', המאפשר לגולשים מכל העולם להיפגש בצורה אקראית ברשת ולחלוק מיידית כל סוג של מידע ביניהם, היא דוגמה טובה לכיוון שאליו הדברים מתקדמים. ככל שנחשוף יותר ונחלוק יותר, נרצה יותר.

"לצערי, נראה לי שאנו מתקדמים לעבר סף הגירוי האולטימטיבי, שהוא המוות. משחקי ריאליטי שבמהלכם מתחרים יאבדו את חייהם, בפורמט האינטרנט או אפילו בטלוויזיה הלגיטימית, הם רק עניין של זמן. בעבר ראו את זה בסרטי קולנוע מז’אנר המדע הבדיוני. היום אפשר לומר שזה בהחלט תרחיש אפשרי - ולדעת לא מעטים, אפילו בלתי נמנע".

"אנחנו נמצאים עכשיו בשלב האנרכיה, הקודם לשלב הדמוקרטיה", מחדד ד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לחדשנות. "החשיפה הטוטאלית תהפוך לסדר עולמי חדש, שבו מידע שכיום עדיין חסוי יהיה פתוח וגלוי. בארה"ב, למשל, יותר ויותר חברות ממשלתיות וציבוריות מחוייבות בחוק לחשוף את כל הניירת שלהן, כולל משכורות ומינויים. בארץ זה עוד לא קיים כמעט, אבל זה עוד יקרה, וכאשר נגיע לשם כל אדם יוכל לדרוש דין וחשבון. אם מנכ"ל של חברה כזו יחליט, למשל, למנות מקורב אליו לתפקיד בכיר עם משכורת-עתק, כל אחד מאיתנו יוכל לדרוש תשובות. מדוע דווקא האיש הזה, למה המשכורת כה גבוהה וכן הלאה".

* מה המשמעות של זה?

"הכוח חוזר לידיו של האיש הפשוט. זה תמצות התהליכים העוברים עלינו כחברה בשנים האחרונות. ההחלטה היא שלנו, ואי-אפשר יותר לכפות עלינו משהו בניגוד לרצוננו. תופעה תרבותית כמו נינט טייב בפרט, ו'כוכב נולד' בכלל, לא היתה יכולה לקרות לפני יותר מעשור. הכתרנו לנו מלכה בהצבעת sms. הטוויטר הוא השלב הבא באבולוציה הזו. אנשים פשוט יורים לחלל הווירטואלי כל מה שעולה בדעתם. אפילו לא צריך נושא מוגדר להגיב עליו. זה כמו סרט בלי במאי".

* איפה אנחנו בתוך התהליך הזה?

פרופ' שיזף רפאלי, חוקר ומרצה בתחום תרבות האינטרנט: "אולי בתחנה הראשונה במסע. עוד לא התחלנו להפנים את היכולות הטכנולוגיות שלנו. פיתוחים שנדמה היה לפני עשור שהם בגדר חלום רחוק, הם כיום בהישג-יד של כל אחד מאיתנו. כבר בשנתיים-שלוש הקרובות נהיה עדים לפריצות-דרך אדירות. מחשבים אישיים גדולים ייכחדו לטובת מכשור קטן ונישא שילווה אותנו בכל אשר נלך, מנוע חיפוש כמו גוגל יהפוך בדיחה מיושנת, מידע לכל סוגיו יהיה זמין ומהיר יותר".

* ומי שירצה בכל זאת אינטימיות, פסק זמן מהטכנולוגיה? זה יהיה אפשרי?

"כמו כל דבר נכחד, גם ערכם של פרטיות וניתוק מהעולם רק יעלה. סביר שלא ירחק היום שבו אנשים יהיו מוכנים לשלם במיטב כספם תמורת שהייה בסביבה נטולת טכנולוגיה. די אירוני, בהתחשב בעובדה שרק לפני שנים לא רבות אותם אנשים היו מוכנים לשלם אותם סכומי כסף על החיבור לרשת, בתקופה שבה הגלישה באינטרנט עלתה הון".