האסטרטג הראשי של מריל לינץ': "אנו מאוד חיוביים על ישראל"

"בגדול, השוק האמריקני ימשיך לעלות, אבל יהיו דברים שיעלו הרבה יותר מדברים אחרים. היעד של מדד ה-S&P 500 הוא 1,300 נקודות בסוף 2010, כלומר עלייה של כ-8% עד סוף השנה, ויעד של 1,350 נקודות ל-12 החודשים הקרובים. בשלב הנוכחי יש ערך מוסף למנהלי תיקים, יש צורך בתחכום ואי אפשר פשוט לקנות את הכול ולהרוויח. צריך לקנות באופן אינטליגנטי וסלקטיבי".

כך אומר האסטרטג והכלכלן הראשי לשווקים המתפתחים של מריל לינץ', דניאל טננגאוזר, שהתחזיות שלו מורכבות ולא תמיד שמחות במיוחד.

"לדבר על השווקים כרגע זה דבר מאוד מורכב. אני חושב שכל מי שמגיע עם דעה מאוד מגובשת ונחרצת על השווקים לא יודע על מה הוא מדבר מפני שהשוק נמצא בנקודת פיתול מאוד-מאוד קשה. היה לי הרבה יותר קל להיות חיובי לפני שלושה חודשים מאשר עכשיו ולא בגלל שהשווקים עלו בשיעורים חדים, אלא בגלל שהעולם עדיין לא התאושש מהמשבר.

"בגדול, צמיחה כלכלית עולמית מורכבת משני חלקים. בחלק הראשון ישנה צמיחה ללא אינפלציה והבנקים המרכזיים לא מעלים את הריבית. זה המצב כרגע. בנקים מרכזיים מאוד מהססים להעלות ריבית ויש הרבה-הרבה נזילות בשוק. השלב הראשון הוא תמיד השלב החיובי יותר שפשוט לסחור בו מפני שאתה פשוט קונה את הכול וגמרנו, כי כל המחירים מאוד נמוכים. השלב השני של הצמיחה מאופיין באינפלציה והוא הרבה יותר מסובך".

ואיפה אנחנו נמצאים על ציר הזמן?

"אנחנו בדרך לשלב השני, אבל עדיין לא ממש שם. באמצע השנה שעברה היו שלושה בנקים מרכזיים שהתחילו להעלות ריבית - ישראל, נורווגיה ואוסטרליה. עכשיו יש הרבה יותר. בתחילת השנה הסינים שינו את המדיניות המוניטארית שלהם, אחר כך באו הודו, מלזיה וקנדה. ישראל ממשיכה להעלות את הריבית וישנה ברזיל שצפויה להעלות את הריבית".

"יש עדיין מצבים מאקרו-כלכליים קשים"

בחדרו המינימליסטי של טננגאוזר שכולל שלושה מסכי מחשב גדולים, כמה מכשירי טלפון ושולחן, תלוי לוח מחיק ענק ולצידו טושים במגוון צבעים. על הלוח משורבטות נוסחאות ארוכות ומשורטט גרף גדול ותלול שממחיש עד כמה המצב בשוק מורכב ועדין.

"העולם עדיין צמא לנזילות ומה שמוכיח את זה בבהירות הוא הסיפור של יוון", אומר טננגאוזר. "יש עדיין מצבים מאקרו כלכליים מאוד-מאוד קשים וזה הסיפור של דרום אירופה בכלל. המקרה של יוון מאוד בעייתי, דבר כזה גורם לאנשים לעצור לרגע ולחשוב פעמיים על ההשקעות שלהם ועל מה הם רוצים לעשות. יש הרבה אנשים שכרגע מפסידים כסף ביוון".

יש מדינות נוספות שנמצאות בסכנת נפילה כשל יוון?

"כל מדינה שיש לה בעיות פיסקליות משמעותיות. בדרום אירופה יש מדינות שיש להן בעיות כאלה, גירעון בחשבון השוטף, גירעון תקציבי, יחס חוב-תוצר מאוד גבוה. כל אחת מהן הגיעה לזה מסיבות שונות, ליוון היו הסיבות שלה ולמדינות אחרות סיבות אחרות. מציאות שבה יש יחס חוב-תוצר גדול למדינות באיחוד האירופי משפיעה על השוק בצורה שלילית. מה שיקרה הלאה זה שכסף יזוז ממקומות מסוימים כדי לתמוך במדינות האלה, וזה שלילי לשוק. לכן אנחנו סבורים שהכיוון הוא בסך הכול חיובי, אבל זה נהיה יותר ויותר מורכב.

"ההסבר למצב הזה הוא שברגע שהמצב הכלכלי העולמי התדרדר, הבנקים המרכזיים חתכו את הריבית, התחילו להדפיס כסף והציפו את הכלכלה העולמית בנזילות.

"בחצי השנה האחרונה הבנקים המרכזיים התחילו להוציא את הנזילות הזאת מהשוק וכשאתה עירום והמים יורדים, רואים הכול. אז יש מדינות שהן במצב יותר קשה ויש גם סקטורים שהם במצב פחות אטרקטיבי מסקטורים אחרים.

"הטיפול בנקודות הבעייתיות יהיה באמצעות החזרת נזילות. מי שחשב שהבנק האירופי המרכזי יתחיל להעלות את הריבית בעוד חודשיים, טעה. זה נראה די ברור שהם לא יעשו את זה, הם ייקחו את הזמן שלהם. האיחוד האירופי צריך כרגע את הנזילות".

"הצמיחה המשמעותית היא במדינות המתפתחות"

בתפקידו הקודם שימש טננגאוזר כאסטרטג המטבעות הראשי של מריל לינץ', אך דומה כי תפקידו הנוכחי, הכלכלן הראשי לשווקים המתפתחים, הולם אותו במיוחד, כמי שנולד בברזיל וגדל בישראל.

עד כמה המדינות המתפתחות אטרקטיביות כרגע להשקעה?

"בארצות הברית יש ביקוש גדול מאוד להשקעה במדינות מתפתחות. אנשים רוצים להשקיע במדינות שהמצב המאקרו-כלכלי שלהן טוב יותר, הם רוצים לקנות צמיחה. הצמיחה המשמעותית היא שם, לא פה".

באילו מהמדינות המפותחות היית ממליץ להשקיע?

"בשלב הראשון כולם דיברו על ברזיל, רוסיה, הודו וסין. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב שבו מחפשים דברים שונים. יש מדינות שהן מאוד גדולות ונזילות שמאוד קל להשקיע בהן והן שועטות קדימה, כמו קוריאה שהייתה מאוד מוצלחת השנה. גם מקסיקו מאוד מוצלחת".

על מה עוד היית ממליץ?

"ישנם שוקי הספר (Frontier Markets*), שאנחנו מסתכלים עליהם יותר ויותר. מדובר על מדינות חדשות שהן בגדר הילד החדש בשכונה, מדינות שנכנסות כעת מתחת לרדאר. יש הרבה התעניינות במצרים מפני שזאת מדינה ענקית, עם אוכלוסייה של 85 מיליון איש. המשמעות של 85 מיליון איש במדינה כמו מצרים היא ייצור מאוד זול. יש הרבה התעניינות בגאנה, קניה, קונגו. אלו מדינות גדולות, אין להן חוב, לא בגלל שהן לא רוצות חוב אלא בגלל שאף אחד לא נותן להן כסף. אלו מדינות עם אוכלוסיות ענקיות, מדינות שיש בהן הרבה מקום לצמיחה.

"גם וייטנאם היא מקום שמעורר עניין. וייטנאם היא סיפור מדהים-רמת השכלה ממוצעת מאוד גבוהה, הכנסה לנפש מאוד נמוכה, אין להם הרבה חוב, אבל יש גירעון מאוד גדול בחשבון השוטף וזאת הבעיה היחידה.

"יש הרבה התעניינות במדינות המפרץ, בחריין, דובאי. אנחנו מאוד מתעניינים בקזחסטן כי אין לה חוב ובעצם כל מדינה שאין לה חוב היא מעניינת. זה כמו המשכנתא הראשונה, למה כולם כל כך רוצים לתת משכנתא ראשונה? כי יש סיכויים מאוד גבוהים שהיא תשולם, זה הבית שלך".

 מאה טיפים להשקעה

"הנפט יגיע השנה למעל 100 דולר לחבית"

מה יקרה בתחום המטבעות?

"בעיקרון, גם בהשקעה במטבעות, המשוואה היא משקים מתפתחים נגד העולם המפותח, ואנחנו ממליצים לקנות מטבעות של מדינות מתפתחות. למכור ין, אירו ודולר ולקנות את המטבעות של ברזיל, מקסיקו, קוריאה ורוסיה. למדינות האלו אין חוב, אין בעיה פיסקלית, הן צומחות והמדיניות המוניטרית שלהן בסדר בסך הכול".

היית משקיע בנפט?

"אנחנו חושבים שהנפט יגיע השנה למעל מאה דולר לחבית ושהמחיר הממוצע יהיה 85 דולר. יש שני דברים שקורים - אחד שהעולם מתחיל לצמוח שוב והביקושים במדינות המפותחות עולים. השני הוא שיש אוכלוסייה עצומה בעולם שמתחילה להגיע לרמות הכנסה שבהן רבים יכולים להרשות לעצמם רכב, וכשיש כמות גדולה כל כך של אנשים שרוכשים כלי רכב זה גורם לביקושים מאוד גדולים וזאת הסיבה שמחיר הנפט נמצא היכן שהוא נמצא".

מה יקרה למחיר הזהב?

"הזהב מתייקר והוא עוד יתייקר. יש בנקים מרכזיים שקונים זהב כדי להחזיק ביתרות שהן לא דולר או אירו, רק כדי לגוון. זה לא שהם רוצים להפסיק להחזיק את השאר ולקנות רק זהב, הם פשוט רוצים גם את זה".

"אנחנו מאוד-מאוד-מאוד חיוביים על ישראל. אני כבר שנים ככה"

טננגאוזר נולד בברזיל, אך בשלב מסוים עברה המשפחה לישראל, וטננגאוזר גדל כאן, שירת בצבא ואף השלים שני תארים אקדמיים באוניברסיטה העברית. הראיון איתו מתקיים מן הסתם בעברית קולחת.

מה אתה חושב על המעבר של ישראל ממעמד של מדינה מתפתחת למעמד של מדינה מפותחת?

"אני אישית חושב שמצבה של ישראל היה טוב יותר לו נשארה בתוך הקבוצה של המדינות המתפתחות. הסיבה היא מאוד פשוטה, זה הרבה יותר נחמד להיות ענק במדינת הגמדים מאשר גמד במדינת הענקים. קוריאה, טייוואן וסינגפור הן גם חלק מהמדינות המפותחות והן תוהות אם לא היה טוב יותר לו המשיכו להיכלל במדד הקודם. הנקודה השנייה היא המצב המאקרו-כלכלי במדינות המפותחות שהוא, אם לומר זאת בעדינות, לא הכי טוב ולכן השתייכות לבלוק של המדינות המתפתחות היא דווקא דבר טוב כרגע".

הופתעת מהאופן שבו ישראל עברה את המשבר הזה?

"לא, ממש לא. ראשית, המספרים היו טובים, לא הייתה בעיה בחשבון השוטף, לישראל יש המון נכסים בחו"ל, ברגע שהשקל מתחיל להיחלש יש מספיק ישראלים שרוצים להחזיר כסף לישראל. שנית, זה סטנלי פישר. בנק ישראל הוא בנק מרכזי שהרבה מדינות בעולם הסתכלו איך הוא מגיב. אחרים הלכו אחרי מעשיו של פישר, וזה משהו שהיה מאוד חיובי. שלישית, כולם חושבים שישראל היא ארצות הברית ומה שקורה בארצות הברית קורה בישראל, וזה כל כך לא נכון. רק שליש מהייצוא של ישראל הוא לארצות הברית וחלק מאוד משמעותי הולך למקומות אחרים באירופה ואסיה. ישראל היא סיפור מדהים. אנחנו מאוד-מאוד-מאוד חיוביים על ישראל. אני כבר שנים ככה".

אתה לא חושב שהשוק הישראלי התאושש יותר מדי מהר?

"קשה מאוד לדעת. אני הייתי רוצה לראות את בנק ישראל מעלה את הריבית יותר מהר בגלל שהאינפלציה אף פעם לא ירדה כמו שכולם חשבו שהיא תרד. שוק הנדל"ן בישראל הוא מטורף כרגע. בעצם, הרבה יותר מקצת מטורף. ישראל מאוד חשופה לנזילות, בייחוד בחו"ל".